בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן תיג
סעיף א' בהגה. וי"א דחייב כו'. זהו דעת הרא"ש שכתב דשנויי דחיקא הוא דמאי קמ"ל בא"ל עמוד דפטור פשיטא וכי לכתחילה ישבור חביתו כדי שיפרענו. וכתב הפנ"י די"ל להיפוך דברמי כשלדא הו"ל כממלא רה"ר חבית דמשבר בידים וכ"ש דרשאי לילך כדרכו ואם יוזק ישלם הלה דיותר יש ליזהר שלא יזיק משלא יוזק כו' ואין לו לחוש לאמירתו עמוד כיון שא"ל רשות בזה. ולקמן אוקמינן דאיירי כשעמד כשלדא. אבל הא דעת הרא"ש לקמן דלא קיי"ל כר"ל דאוקי כשלדא וכן דעת גדולי הפוס' לעיל סי' שע"ט. ומש"כ הרא"ש כאן ויותר היה חידוש כו' דבהכי מוקמי' מתני' כו' ע"כ צ"ל כמ"ש הפ"ח ועיי' מאה"פ בירושלמי. אבל עיקר קושית הרא"ש י"ל די"ל באופן שלא יוכל בעל החבית כ"כ בקל לעמוד מ"מ פטור בעל הקורה כיון דע"י זהירות כהוגן ה"מ לעמוד ואינו פשוט כ"כ ועיי' ים התלמוד. וכתב בהג' אשרי בשם ר"י שאפי' במקום דאדם נקרא פושע וחייב בנזקו אין נקרא שור פושע לענין שאם הזיקוהו אחרים שנאמר איהו גרים לנפשיה ויהיה פטור מי שהזיקוהו אלא ודאי חייב. נראה שמקורו מירושלמי פ"ג הל' ה' נפלו אין אונסין לבהמה וע"ש בפ"מ ובנתי"ר:
סעיף ב'. אבל אם הוזק כו' אין אני הכורה אותו כו'. וכתב הרמב"ן במלחמות מובא בבהגר"א דהוי כבא אחר והוציא סכינו ומשאו לרה"ר דאין עליו לסלקן.
והעיר בבהגר"א מסי' ת"י סעי' ו' ע"ש. ובערוך השולחן מחלק דזהו רק בבור ברשותו אבל ברה"ר לאו עליה רמי לכסות הבור וה"נ אעפ"י שמשאו לא הפקיר מ"מ אין לנו לחייבו על מה שלא הקים משאו מרה"ר. אבל מה יענה למש"כ הטור סוס"י חט"ז שאפי' אם אחר מניח את כליו ברה"ר במקום שיכולים להזיק חייב בעל הכלי לסלקו. ומש"כ עוד הערוך השולחן על הש"ג שכתב בדעת הרמב"ם שהראשון חייב בנזקי כולם דלמה יתחייב בשל אחרים כן דחהו בדרישה ועיי' באה"ג אות ט' מה שפירש בדברי הראב"ד וגם הרמב"ן במלחמות כתב להדיא דלא כהש"ג:
סעיף ג'. וי"א דדוקא כו'. זהו לפמש"כ הב"י בדעת הרא"ש ולחומרא. אבל הטור כתב שניהם לרוחב או באלכסון ופירש הש"ג בדעתו דפסק כר"פ וכן נראה ממש"כ הטור ברמזים כשלדא לבד והיינו כר"פ דל"פ ארב זביד. ובדעת הרמ"ה שרמז הטור פירש הש"ג כסמיותא פירוש חדש דחייב הראשון שנמשכים אחריו משום מזיק וכמ"ש הנמוק"י בנשבר כדו דכל שהזיק מכחו בשעת נפילתו כאדם המזיק חשיב וכתב דכו"ע מודים בזה. ולפי"ז היה אפשר ליישב גירסא הישנה בטור אם לא היה מוטל כו' ולא קשה קושית הב"י דהיאך יתכן כו' דלהרמ"ה לפירוש הש"ג יתכן. וגם י"ל כן מהרי"ף. אלא דבעיקר הנחת הש"ג דהכל מודים בזה כתבתי לעיל דהראב"ד ורשב"א חולקים על הנמוק"י ועיי' עוד שם בש"מ מש"כ בזה: