אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן תט

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן תט

סימן תח

סעי' א'. אין מגדלין כו' המ"מ מביא מחלוקת המפ' אי שרי ע"י רועה. עיי' תוס'. והרשב"א ור"ת מן המתירין ועיי' ש"מ. ובזה י"ל בקושית תוס' פסחים נ' ע"ב בהא דחשיב שם בש"ס בין האינם רואים סימן ברכה מגדלי בהמה דקא מהא דאמרו בחולין הרוצה שיתעשר יתעסק בבהמה דקה. די"ל דשם מיירי ע"י רועה וכ"מ מלשין יעסוק דהיינו ע"י אחרים. אלא מש"כ שם הרש"א דמגדלו באיסור קאמר דומיא דקוצץ אילנות דחשיב שם. מלשון רש"י שפירש בקוצץ אילן שהכל תמהים ומלעיזים עליהם משמע דגם שם מיירי באופן דאין איסור בקציצתו ובאופן שכתב הט"ז יור"ד סי' קי"ט אלא דמ"מ אין בו מזל ברכה משום דמלעיזים עליהם. שו"ר בפסקי תוס' שם שפירשו בקוצץ אילנות שאין בהם פירות דאין בהם משום איסור וא"כ ה"נ י"ל דמגדל באופן דאין איסור כגון בבבל מקמו דאתי רב או במקום דלא קבילי עליהו גזירת רב כמ"ש התוס' או לדידן בחו"ל כמ"ש הטור. וכ"מ מלשון רש"י שכתב מי שיש לו שזה צווח עליו שמפסידו משמע דאין בו אלא משום לעז. והנה הרמב"ם פ"ג מבכורות כתב מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו ה"ז יקבר וישלם מביתו וכמה משלם רביע לדקה ומחצה לגסה ומ"מ לא ישלם כל דמיו מפני שקנסו את בעל הבהמה כדי שלא ישהנה ולא יגדל בהמה דקה בא"י. ותמה הרי"ט אלגזי פ"ד דבכורות אם כונת הרמב"ם הוא משום גזירת מגדלי בהמה דקה בא"י למה הוצרך לכתוב מפני שקנסו את בעל הבהמה שלא ישהנה ולא יגדל כו' מהראוי היה שיכתוב שלא יגדל בהמה דקה בא"י. וע"כ מפרש הרי"ט דקאי על גסה. אבל פשוט דהכל קאי על דקה ומש"כ ולא ישהנה הוא איסור בפ"ע כמש"פ בפ"ה מנז"מ דאף להשהות אסור רק לטבח [מש"כ שם הלח"מ דהרמב"ם מפרש כרש"י ופסק כר"ג תמוה דהלכה כרבים החולקים ועוד לפמש"כ הרשב"א לפרש בפירש"י דעובדא דאותו חסיד הוי כר"ג והא רבנן חולקים עליו וע"כ כהה"מ]. ומה שהביא הרי"ט בשם מהרי"ק להק' עוד דבתחילת דבריו פתת ליתן טעם כולל בגסה ובדקה וסיים משום אין מגדלין כו' דהוי רק טעם על דקה. וכתב המהרי"ק דגם בגסה יש בה חשש גזל אלא שלא גזרו ע"ז. וכתב עליו הרי"ט דדוחק היא וגם המהרי"ק כתב שהרמב"ם סתם. ולכאורה הרמב"ם לשון הש"ס נקט שאמרו גזירה משום מגדלי בהמה דקה ולא אמרו גסה. וכן משמע דאף בנסה יש חשש איסור ממ"ש בסנהדרין מגדלי בהמה גסה אף בא"י כשירים. ומאי קמ"ל וכן הק' בתוס' ע"ש. ולהרמב"ם שפיר י"ל דאף בגסה יש חשש איסור עכ"ז כשירים.

ומה שהק' בס' חב"י מרא"ש תענית דלענין טל ומטר גררינן בתרי' אף דהטעם בטל כבר העיר מזה בפרישה כאן ע"ש:

סעי' ב'. אפי' למשוח בהם עורות. והרשב"א כתב דאפי' נזדמנו אסור. והנה הרמב"ם בפי' המשנה כתב וה"ה לכל הטמאים כו' ולכאורה תמוה וכי באיסור דברים טמאים קאיירינן כאן. אלא דנמשך אחר הירושלמי דמפרש משום הטמאים כמ"ש הרשב"א. וכן בפסקיו סתם ולא כתב חידוש דתוס' ורשב"א משום דיש עוד גווני דצריך לאשמעינן כגון בקונה עבור פועליו עכו"ם וכן י"ל עוד ולכך סתם. והנה המחבר סתם כאן כדעת ר"ת. וצ"ע בש"ך יור"ד רס"י קי"ז ע"ש:

סעי' ג'. בשלשלאות של ברזל. כן הגיה הב"י בטור ובש"ס וכן ברמב"ם ליתא כן וצ"ע מנ"ל. שו"ר בתוספתא איתא שלשלאות של ברזל. והנה בהג"מ פי"א מרוצת כתב דדוקא כלב רע אסור אבל כלב שאינו רע מותר לגדל וכן פסק היש"ש ומביא ראיה מירושלמי והפוס' לא הביאו זה. עוד צ"ע השמטת הפוס' דאפי' שקליה ניביה אסור כדמשמע בש"ס בעובדא דההיא איתתא ובש"מ כתב בשם הרמ"ה דאפי' אפקיה ניביה וטופרי נמי אסור רק בקשור. ולכאורה מש"ס חולין ז' ע"ב בעובדא דרפב"י משמע דאפקיה לניביה שרי דאמר רבי עקירנא להו ע"ש ברש"י ועיי' שבו"י ח"ג סי' ע"א ובנוב"ת חיור"ד סי' ו'. והנה רש"י במתני' ע"ט פירש ואשה תפיל מיראתו. ולכאורה למה צריך לזה ולא סגי ליה בטעמא דשמא ישוך. אלא דפירש כן משום סתמא דש"ס דלא יגדל כלב ומשמע דאפי' כלב שאינו רע ולא ישוך אלא יש בו חשש שמא תפיל מיראתו ודלא כהג"מ ורש"ל וזה י"ל בדעת הרמב"ם שסתם. והנה בתוספתא איתא דמגדלין בכור בעל מום ל' יום וחם אפי' י' שנים. וצ"ע על השמטת הפוס':

סעי' ד'. מי שנפלו לו כו'. בש"ס איתא כן בגר. ועמד בערוך השולחן דלפי"ז אפשר דכשהמוריש ישראל וגידלם באיסור אין מתירין לו למכור מעט מעט. ולא ראה שכבר העיר כן בפרישה. ונ"ל טעם לסתימת הפוס' עפ"י מ"ש הר"י בש"מ טעם דרועה שלא ימנע מתשובה וכן בנדר שלא ימנע מלנדור לדבר מצוה וטעם דירושה לא כתב ומשמע דהטעם הוא כיון דהוא לא עשה איסור לא כייפינן לו למוכרם בפ"א שיפסיד וע"כ סתמו דבכל גונא אסור. ועיי' שו"ת שאילת יעב"ץ סי' י"ז שהוכיח מכאן דאפי' מאן דמתיר בכופרין אפ"ה לא שרי טפי מחד לשמור ביתו. דע"כ הכא מיירי בכופרין דלא מזקי דאל"ה ודאי אסור לגדלו אפי' אחד ואפ"ה לא שרי אלא בגונא דכאן כדי שלא יפסיד הרבה ש"מ דהרבה כלבים אסור לגדל. וצל"ע על השמטת הטור וש"ע חיה דקה והטעם הוא משום הזיקא דשדות וא"כ אף ע"י רועה אסור כבהמה דקה ועיי' פנ"י. והרמב"ם מביא גם חיה דקה. והנה בש"ס מובא תוספתא מי שנדר ליקח אשה ולבנות בית בא"י. ובתוספתא איתא בית ולא הוזכר א"י וכן כתבו הפוס' בית סתם. ולכאורה בלישא אשה גם בחו"ל מצוה ועיי' פת"ש יור"ד סי' רי"ט בשם הח"ס וצ"ע:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה