בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן תב
בהגה. ודוקא ששוה כו'. בתורע"א כתב דזה דוקא לשיטת התוס' אבל לדעת רש"י שדייק הרא"ש דבהתחילו יחד אין חבלה רק במותר א"כ הכא אף שא"י לגבות מגופו מנכין לו והנ"י לשיטתו דס"ל כהתוס'. ונראה דהרא"ש לרש"י דייק בלשונו וז"ל וסברתו משום שהתחילו כאחת אין כאן חבלה אלא במותר והיינו דוקא בהתחילו כאחת דן כן ולא בזה אח"ז דבזה יש כאן תשלומי נזקין וכזה כתב גם הנ"י דינו אבל מלבד זה עיי' ש"ג דיש חולק בזה ועיי' הג' רש"ש שתמה על הסמ"ע ולא ראה דברי הדג"מ המובא כאן בפת"ש ואולי י"ל דהנ"י ס"ל כהרשב"א וכ"פ הרמב"ם דעמד בדין דוקא לר"ע וגם להתוס' לא בריר להו הילכתא ולכן לא כתבו הנ"מ כמו שהק' ברש"ש ולכך לא הביא המחבר זה משום דלקמן סי' ת"ד פסק דנעשה שותף תיכף ע"ש בסמ"ע ס"ק ו' ומש"כ בסמ"ע כאן דהאי טעמא בתרא שייך בשני מועדין אף דהתוספתא קאי לפרושי בבא דשני תמין ומנ"ל להפוס' דאף בשני מועדין דמעלייה גובה נמי כן י"ל דהדיוק שכתב הרא"ש מדכתיב במותר הא כתיבא במתני' נמי בשני מועדין דמשלמין במותר נ"ש. וראיתי בשוש"י שהק' בדברי הסמ"ע דהא לפמש"כ תחילה א"נ קמ"ל דאף דשור אחד יפה למכור כו' א"כ גם בתמין יש נ"מ זו. ולא דק דכונת הסמ"ע דבזה אף במועדים יש נ"מ והחילוק הא' הוא דוקא בתמין. ובעיקר קושית הדג"מ י"ל דהא כאן הוא בעצמו הזיק את השור ול"ד לנאבד. שוב לאח"ז נדפס ספר דברי מלכיאל חלק ג' ושם בסי' קע"ה ראיתי שהעיר זה והאריך בסוגיא זו ע"ש: