אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן שעג

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן שעג

סימן שעב

סמ"ע ס"ק ג' טעמן הוא כו'. כבר הקשו על רש"י דהא סו"ס הלוקח השביח ולישקול מנגזל והנגזל יקח מגזלן עיי' ש"מ. וטעם הסמ"ע ג"כ א"מ כ"כ דהא הגזלן הכסיפה וא"כ הא צריך הנגזל להוצאה זו. ובס' נ"ח כתב דצ"ל דאפשר אם היה נשאר ביד הגזלן היה משביחה והיה הנגזל שוקל ממנו השבח בלא הוצאה וגם זה דוחק. והנה התוס' פירשו בשבת היתר על ההוצאה דהוי כיורד בשדה חבירו שלא ברשות וצ"ל בטעם דרש"י דלא פירש כן וי"ל דס"ל לרש"י דל"ד לשם דהואיל ולא הכיר בה וחשב שהשדה שלו ואף לאחר שנשמע שהיא גזילה חשב שהמוכר יתפשר עמו ולמה יפסיד השבח וע"כ פירש רש"י דמיירי דהנגזל אינו מרויח כלל דהיה השדה משובחת כשגזלה והוצאות צריך לשלם ללוקח כמו שהק' בש"מ רק הוצאה לא ישלם ודן אותו כיורד שלא ברשות אבל אם יהיה ריוח לנגזל ס"ל לרש"י דהיה צריך לשלם כל השבח והתוס' מדמי להו לגמרי ליורד שלא ברשות וא"צ לשלם רק הוצאה ולזה העיר בלקוטי בית אפרים:

סעיף ב'. הפירות שאכל. ראיית הה"מ מובא בב"י ממלכים ב' י"ג ויחן לה המלך כו'. והמהרש"א ב"ב ל"ח מפרש להירושלמי המובא ברשב"ם שם דמדינא דמלכותא הוי ולא מדינא והראיה היא לשמואל ופירוש זה נראה דוחק ע"כ נראה להה"מ פירושו פשוט דאף דשמואל רבו של ר"נ היה מ"מ הכא הראיה היא לרב דהא האשה היתה בורחת מפני הרעב עפ"י צווי האיש האלקים וגם היתה בארץ פלשתים מארץ לארץ ובבואה לפני המלך הו"ל לשאול תחילה את המחזיק פן יטעון שקנה השדה כיון דאכל שני חזקה ומדלא שאלו ע"כ דשמע ממנה שהיא מהבורחים ומארץ לארץ ע"כ ציוה המלך להשיב ש"מ דאין חזקה לבורח. ואף שגם היא היתה צריכה להביא עדים שהשדה שלה כבר כתב הגאון מלבי"ם שם שהמלך סמך על עדות גיחזי שכדבריה כן הוא ושכח לשעה דברי הירושלמי והנה הה"מ שם כתב דמפרש"י ר"פ הנזקין ל"מ כן. ותמיהני דיותר הו"ל להוכיח דהרמב"ם בפי' המשנה לא פירש כרש"י, אלא כמסקנת ש"ס ב"מ אליבא דשמואל בגזלן ונגזל בלא לוקח. אבל באמת תמוה הוא דהא כ"ז מוקי הש"ס כן רק לשמואל אבל לרבא דהילכתא כותיה מוקי שם בלוקח.

שוב לאח"ז מצאתי בפנ"י בשם התוי"ט שתמה בזה. וראיתי בשו"ת בר"י סי' ק"ז שהק' על הה"מ שכתב דמש"ס ב"מ ל"מ כן דהו"ל לאוקמי כגון שגזל שדה ואכל פירות. דהא לשמואל ל"ל כן דס"ל דשבח אינו נוטל משום דמיחזי כריבית א"כ כש"כ דפירות אינו משלם דמיחזי כריבית כדפריך שם אליבא דהס"ד. נראה שהבין דה"ה קאמר בלוקח ונגזל וליתא דהה"מ מיירי בגזלן ונגזל דהגזלן משלם פירות:

סמ"ע ס"ק ז'. דחזקה הוא כו'. ואף דקרן יש לו מ"מ אמרי' חזקה זו על השבח ודלא כהמע"ח ב"מ שכתב דבשבח היתר על הוצאה ל"ש חזקה זו. וראיתי למש"כ להוכיח סברת הרמ"ה דאי נימא דהמוכר נאמן לומר הכיר א"כ למה צ"ל תקנח העולם לאינה נגבית ממשועבדים ח"ל דאין גובין משום דהמוכר נאמן לומר דהכיר כמ"ש הש"ך סוס"י ק"ו ובכמה דוכתי ולשיטת הי"ח שבהגה סעי' א' דל"מ אפי' פירש וע"כ דהלוקח נאמן. וליתא דדעת הרמ"ה בטור דמהני פירש וגם להחולקים על הרמ"ה אין ראיה מזה דהא גם לדידהו מהני ביש לו קרקע כמ"ש הסמ"ע סוס"ק ו' ע"ש:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה