בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שסב
סעיף ד'. הגוזל והשביח כו'. עיי' בהגר"א מש"כ בזה והביא דברי הראב"ד בהשגות דאחר יאוש מיירי. ופלא שהראב"ד בפירושו מובא לשונו בש"מ מפרש כהרמב"ם דלפני יאוש מיירי. ובקרקע עיי' מלחמות ובש"מ מחלוקת בזה: סעיף ה'. והשביח העכו"ם כו'. דתקנתא לעכו"ם לא עבדי. אף דמצינו קנינים דרבנן לעכו"ם כמו כו"מ בקנין שטרות דמהני אף לעכו"ם ועמד בזה התומים סי' ס"ו דמעמ"ש לא תקינו לעכו"ם. והנכון מה שכתב בזה הנתי' עפ"י מ"ש ישראל ועכו"ם שבאו לפניך בדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דינינו בדיני עכו"ם אמור לו כך דינכם וא"כ מעמ"ש דבדיניהם לא קני לא תקנו חכמים הקנין לעכו"ם לגרע כח הישראל כיון דנוכל לומר להעכו"ם כך דינכם אבל מכירות שטרות דבדיניהם קונה בדיבור בעלמא ע"כ כשיש כו"מ דמהני בין בדינינו ובין בדיניהם מהני גם לעכו"ם וה"נ לדידהו לית להו תקנת שבח ואמרי' להו כדיניהם:
סעיף ו'. מכר העכו"ם לישראל כו'. בפרישה כתב לדבר פשוט דה"ה בהשביח ישראל. אבל היש"ש והתו"ח חולקים בזה ועיי' ש"ג פ"ק דב"מ מבואר זה באורך. ומ"ש הש"ך על הסמ"ע ממ"ש מהרש"ל עיי' דרישה שהביא דברי רש"ל וחולק עליו. ומ"ש הקצוה"ח מספק תקנה עיי' קצוה"ח לעיל סי' ק"ג ס"ק ו' ובמלמ"ל פכ"א ממלוה באמצע התשו' ובשעמ"ש סי' קצ"ח:
סעיף י"א אינו משלם אלא מ"ט. ואפי' אי טוען ברי אנא הוי מזבנינא חדא חדא עיי' מע"ח ומשמע דה"ה אפי' אנו יודעין דכן דרך המוכר בכך ל"מ. ובש"מ בשם הרמ"ך דמנכה לו מה ששכרו הראוי לו על מכירתן: