בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שמד
סעיף א'. ואם התנה שלא ישבע כו'. משמע אבל במקום שיש ראיה ל"מ תנאי זה. ומ"ש בהגה מהמרדכי וכתב הנתי' לחלק מהא דב"ק ק"ט דיכול לעשות מגזל מלוה דשם היה מוכן בידו לתנו. ובזה יש ליישב דיקדוק לשון הש"ס שם והיה מעלה כספו כו' והק' בתוס' הרא"ש בש"מ דהו"מ למימר ונשבע לו והודה. ולפמש"כ הנתי' א"ש דבלא"ה לא הו"מ לשנות מגזל מלוה ועיי' פנ"י שם. עוד כתב בדעת הרב דדוקא בשואל כתב כן משום דקנוי ליה ולא בשאר שומרין. לכאורה לפי"ז מה הק' לעיל סוס"י ש"מ מסוס"י קכ"א דא"ל שלח אפי' ביד קטן פטור ולפמ"ש כאן לא דמי להלואה דמהני מחילה ולא בשואל דל"מ מחילה לחזרת קנין. שו"ר לאח"ז בנתי' שם שהעיר באמת מזה. ובעיקר סברת המרדכי כתב הנתי' וכן המחנ"א שי' כ"א משומרים משום דהוי מחילה בדשלבל"ע דל"מ. ולפי"ז נפלה במחלוקת הראשונים לכאורה דלהסוברים דחיוב השומרים הוי משעת משיכה מהני מחילה וא"כ יכול השומר לומר קי"ל וצ"ע: