אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן שלב

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן שלב

סימן שלא

ש"ך ס"ק ה'. ובטור משמע כו'. ל"י משמעות בטור דהא הינך תרי שינויי לא תליא בהא דלעיל ואפי' כולם נשכרים בג' כמ"ש הש"ך וכ"כ המפ' ומנין לו לחדש דבר זה אף בבעלים ומלשון הטור אין הכרת כלל דכתב כל השינויי דבש"ס. והרמב"ם ורא"ש לא כתבו כלל חילוק דבעלים והרי"ף כתבו וצ"ע. ומש"כ בהגה וי"א כו' והכריח הגר"א שכן דעת רש"י בד"ה וליחזי. אין הכרח דכונת רש"י הוא על הפועלים דלא ידעו מבעה"ב כלום כמ"ש המהרמ"ש ע"ש. ועיקר הסברא קשה מאוד דהא אמר בפירוש ג' וכן הק' בדרישה וע"כ צ"ל דאמדינן דעת בעה"ב שצריך לפועלים דאין כונתו לקפידא דוקא ג' מדלא אמר ולא יותר. ומ"ש המחבר בד"א שאין מלאכתן ניכרת כו'. בטור מובא מ"ש רמ"ה דאפי' אומר א"י לא הוי משואיל"מ דלא רמיא עליה לידע והמחבר השמיט אולי משום דפסק בכה"ג דהוי משואיל"מ בסי' רצ"ח. אלא שהדרישה מחלק דשם הו"ל לידע וי"ל ועיי' מע"ח מטעם אחר דהוי תביעת קרקע:

סעיף ד' בהגה. בעה"ב ששכר פועל כו'. הקצוה"ח מביא תשו' מהר"מ דהשיג על הראייה מע"ז דהא איהו מהדר לאוקמי בנתן לה ואח"כ בא עליה ופריך בטלה זה מחסרא משיכה ולא קניא לה קודם ביאה אבל לאחר ביאה קני לה דאינה לשכירות אלא לבסוף. ותמה הקצוה"ח דהא הש"ס קאי על בא עליה ואח"כ נתן לה. ובאמת צדקו דברי מהר"מ דהא הש"ס דפריך והא מחסרא משיכה ע"כ מיירי במשיכה קודם הביאה ואף בזה תיהדר פירכת הש"ס לק' אי דקאי בחצירה כו' וה"נ במשיכה מקודם היה י"ל כן ה"נ היה א"ל תירוץ הש"ס לקמן. ומש"כ דאינה לשכירות אלא לבסוף ותמה עליו דהא קיי"ל ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף. י"ל דאין כונת מהר"מ דקיי"ל כן לדינא אלא בנד"ד אינה לשכירות אלא לבסוף כמ"ש המחנ"א לחלק בהא דע"ז דההנאה אינה נגמרת אלא בסוף. והנה הפמ"א תמה דכ"ז לר"ח לשיטתו בגיטין ע"ה אבל אנן דקיי"ל כאביי מחוייב לקיים תנאו ככל תנאי שבממון והקצוה"ח דחהו דאין שום דמיון לשם. אבל התה"ד שמובא בקצוה"ח בס"ק שאח"ז מדמה לשם שכ"כ אמנם נראה כו' הרי נתקיים לשכיר תנאו כו'. אלא דקשה מטעם אחר דהא ר"ח גופא בב"מ מ"ח מוקי לכובש שכר שכיר ביחד לו כלי לעושקו ואף דבש"ס מוקי לה אח"כ בנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו אבל לר"י דהילכתא כותיה משמע דסגי ביחוד לחוד וכ"כ בתוס' שם ד"ה תשומת יד וכ"כ נ"ד ע"ב ד"ה מוסיף שכתבו והא לעיל ריש פירקין בעינן יחד לו כלי:

או נטל וחזר והפקידו אצלו והיינו יחד לר"י או נטל לר"ל. ואף דהריטב"א כתב שם דשמעינן מהכא שהאומר לחבירו עשה עמי מלאכה פלונית ואתן לך כלי פלונית אם לא משך הכלי לא זכה בו כיון דבעי משיכה מדרבנן מיהת ואף לר"י והכין מוכת בפ' השוכר בע"ז. וכונתו דמר"ל נשמע לר"י אבל מתוס' ל"מ כן. ואף שגם עיקר הוכחת הריטב"א יש לדחות למש"כ שם הראב"ד בש"מ דטעמא דר"ח דבעי דומיא דפקדון וגזל שבא מרשות זה לרשות זה וא"כ אין הוכחה מדלא אוקמי בדקצץ לו מתחילה כלי בשכרו דבעי לאוקמי בנטלו ממנו וחזר והפקידו כדי שיהא בא מרשות זה לרשות זה. ומש"כ להשיג על המהרי"ט מרא"ש ור"ן כבר קדמו המלמ"ל פ"ד מאי"מ ע"ש.

ומה שחקר בנשרף החפץ ופשיט לו דא"י לומר שלך נאבד כיון דסו"ס י"ל כאן נשרפו חיטך בעלייה. הוא מחלוקת אחרונים לעיל סי' קצ"ח ויש דס"ל דל"פ אף במקום דליכא החשש דנשרפו חיטך ע"ש. והנה המחנ"א הביא דברי רש"י ב"מ קי"ח ע"א ד"ה אין שומעין לו דמשמע דקונה עצם החפץ בשכרו ומפי' המשנה ב"ב פ"ו שפירש דקנה הפשתן מתנאי השכירות. ומש"כ מרש"י ב"מ תמיהני שלא הזכיר מש"כ הר"ן בע"ז שם ראיה זו ודחה דאין ראיה דהתם הוא דתנאי שכירות במעות הוא שכל השוכרים ע"ד כן שוכרים פועליהן ומתחייבים במעות ואין צורך לזה התנאי וכ"כ הנמוק"י ב"מ שם וכן הוא כונת רש"י. ומפי' המשנה אף שכן מצאתי בחי' הרמ"ה ב"ב שפירש נמי כן דמדין שכיר הוא אבל באמת פירוש זה תמוה מאוד דלא מיירי שם כלל מדין שכיר אלא מדין מכירה ומה מקום שם לשכיר. אבל גם מפי' המשנה אין ראיה דהא הרמב"ם בפסקיו פ"ג ממכירה הל' י"ח לא פירש כן וכל המפרשים שם הג"מ והה"מ והלח"מ כולם פירשו בדבריו שם או כמ"ש הרשב"ם או כמ"ש הנמוק"י וגם כונתו בפי' המשנה י"ל שקנה הקרקע מתנאי השכירות ועיי' ש"מ:

ש"ך ס"ק כ'. בע"ש השמיט כו'. אולי מפני החולקים על הרמב"ן דהריטב"א כתב אף במקום כשקצץ ופייסוהו ע"ד כמו שאמר עתה פייסוהו וכ"כ הרשב"א בש"מ בשם י"א. והנה הב"י כתב בסוס"י הקונה מלבושים למשרתו אם נוטלן כשיוצא ממנו בפסקי הרא"ש סו"פ נערה. ובקצוה"ח לעיל סי' של"א תמה על השמטת הפוסקים דין זה ולא הביא דברי הב"י כאן. אבל הר"ן מפרש בשכיר ממש ויוצא בזמנו וע"ז חולקים דלא כפי' הרא"ש דמפרש לקיט ממש אבל שכיר אם יצא בזמנו שלו הוא דהו"ל להבעה"ב להתנות ובתוס' רי"ד מפרש ג"כ כהר"ן והב"י לא ציין אלא לרא"ש ועיי' מחנ"א הל' שכירות סי' כ"ב:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה