בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שיז
סעיף א'. או בעדים כו'. וכתב בסמ"ע דהיתה בלא קנין או שאין עדים לפנינו. ועמד בקצוה"ח מסי' ל"ט סע"י דביש עדי קנין מיגרע גרע ואפי' תוך זמנו נאמן. אבל ע"ש בט"ז שכתב דכ"ז בעידי ראיה ולא בעדי הקנין בעצמם. והנה הש"ך ס"ק ב' הק' בסתירת המחבר מסי' ע"ח דשם פסק דוקא בקובע זמן ולא בזמן סתם. ובתומים שם מתרץ עפ"י חילוק הרא"ש בין קובע זמן לזמן סתם דבקובע זמן מגלה דעתו דצריך למעות עד הזמן וא"כ אמרי' דחזקה. לא פרע עד הזמן משא"כ בסתם הלואה דאין גילוי דעת וכ"ז בחיוב ברור אבל בדבר שאפשר דלא יתחייב כלל כמו בבית דאולי יפול הבית כמ"ש תוס' בזו אפי' בסתם בלא גילוי דעת לא פרע תוך זמן. וראיתי במע"ח שהק' לדעת הרא"ש המובא בסי' שי"ב סעי' א' דבהקדים לו השכר א"י להוציאו א"כ אפשר להכי הקדים שלא יוכל להוציאו אף בנפילת ביתו. והנה בתוס' כתבו כן שירא להקדים פן יפול ביתו ויש שכתבו דהתוס' חולקים על הרא"ש. אבל גם להרא"ש י"ל דמשום זה היה יכול לקבוע זמן. ומה שהק' שם עוד היאך מדמי פדיון בכור לשכירות הא קיי"ל כשמואל דהפודה תוך ל' אינו פדוי בנתאכלו המעות וע"כ ירא להקדים. פלא הא כ"כ התוס' דה"נ ירא להקדים שו"ר דמש"כ התומים לדברי הרא"ש כן כתב הרא"ש עצמו בש"מ ב"ב בסוגיין:
ש"ך ס"ק ט'. לשון הרא"ש כו'. למה דילג מש"כ הרא"ש ונשתקע הדבר מפי אחרים דמפורש להדיא כן וכן מועתק בטור. אבל בפסקי הרא"ש כתב ואם מתו העדים שא"א להתברר ועיי' ש"מ ובמהרש"א ק"ג ע"א: