בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רצט
שנים שהפקידו כו'. עיין קצוה"ח מש"כ לתרץ קושית הש"ך סי' ע"ז וט"ס שם מש"כ ומפרש הרא"ש וצ"ל ומפרשי התוס' דהרא"ש ס"ל דפטור לגמרי.
וראיתי בס' חב"י דחהו דהא מיירי בתם שמשלם מגופו ואיירי בהא דמשלמין דמי שור לבעליו דהפושע חייב הכל. אבל הנתי' לעיל סי' ע"ז כתב דבמועד איירי מדאמר כל נזקו. ואולי י"ל בעיקר הענין דאם החפץ המופקד הוא דבר שאחד א"י לשומרו ולעצם שמירתו צריך ב' שומרים א"כ אין ראיה דרצון המפקיד הוא בערבות זל"ז דמסרו לשנים משום עצם השמירה שצריך לשנים. אבל דבר שלעצם שמירתו די גם באחד ומסרו לשנים מסתמא עשה כן משום ערבות ובהא דב"ק במסר שורו אפשר דלא מחמת הערבות מסר לחמשה אלא משום שיודע הוא בשורו שצריך לעצם שמירתו לחמשה והנה בשו"ת ראשי בשמים סי' ע"ג השיג על כל האחרונים שהסכימו לחילוק הש"ך סי' ע"ז דהא הרא"ש כתב להדיא שהבעה"ב פטרו משמירה אם יתרצו. והעלה מזה דהיכא דסגיא בלא שמירתו מיפטר משמירה וממילא גם מערבות. אבל לא ראה מש"כ רש"ל ביש"ש בביאור דעת הרא"ש וכתב במסקנא ומ"מ כשהאחרים עניים והחמישי שפשע הוא עשיר אף שפטור כשהאחרים לא נסתלקו משמירתו מ"מ יכול בעל השור לאישתועי דינא עם העשיר שפשע והעשיר ישתעי דינא עמהם דכיון שקיבל כ"א שמירתו עליו לא נסתלק שמירתו נגד הבעלים כו' הרי כמ"ש הש"ך דנהי דמיפטר משמירה מלשלם כולו מ"מ חיוב ערבות נשאר עליו ועיין מש"כ לק' סי' ש"פ מזה: