בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רפא
סעיף א'. לא אמר כלום. ובש"ס הכא מי ידע דמחיל ומשמע מפי' רשב"ם דאי מחיל ודאי מהני. אבל הנמוק"י כתב דל"מ דהוי מחילה בדשלבל"ע וכ"כ הרמ"ה והרשב"א בש"מ ועיי' הג' אשרי. והמחבר לא ביאר ועיי' קצוה"ח סי' רע"ח ס"ק י"ג. והנה בדברי הרמב"ן המובא כאן באחרונים הנה בהתו"ה שם דחה זה אליבא דרבא ע"ש. ולכאורה לחילוק הש"ך סי' ר"ת ה"נ יכול לעשות בהיתר דרך מתנה. ומש"כ הרמב"ן מלשון ע"פ עיי' התו"ה שם ובשו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ב ובמנ"ח מצוה ת' מש"כ בזה:
סעיף ג' בהגה. וכן אם אמר כו'. וכן משמע בחי' הרמ"ה אבל ל"מ כן מנמוק"י במתני' שכתב דין זה אפי' באלא ע"ש:
סעיף ה'. אינו יכול להוסיף כו'. כן הוא לשון הרמב"ם וכתב הה"מ דאין מוציאין מהיורשים מספק. אבל לא משמע כן מסתימת הרמב"ם דא"כ אם תפס מה שהוסיף לו לא מפקינן מיניה וכן ראיתי אח"כ בלח"מ שהק' כן. ולולא דברי הה"מ והר"ן י"ל בדעת הרמב"ם דס"ל דאין הלכה כריב"ב בבריא אלא כחכמים דפליגי עליה בזה וכן כתב הרמ"ה דמטעם ודאי ל"מ. והנה הנמוק"י כתב בשם הרשב"ם דדעתו כדעת האומרים דהבעיא לא נפשטא וכ"כ בהגמ"י פ"ו מנחלות בדעת רשב"ם ולפנינו כתב הרשב"ם דהבעיא נפשטה וכן ראיתי בשו"ת בשמים ראש סי' רנ"ה בדעת רש"י וע"כ ט"ס וצ"ל ר"ש. ולבד זה צ"ע להלכה כי רבים החולקים עיי' בש"מ ובתשו' בש"ר כתב שראוי לבצוע ע"ש: סעיף ז'. כתב בין בתחילה כו'. עיי' קהל"י חלק מענה לשון ח"ג אות תפ"ו בשם מהרשד"ם וגד"ת חילוקי דינים בזה: