אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן רמג

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן רמג

סימן רמב

סעיף ט'.

יש מי שאומר כו'. בשו"ת רע"א החדשות סי' ע"ה הוכיח מש"מ ב"ב בלשון ר"י דלהתוס' ל"ש לחלק בזה ולדידהו אף בלוקח בעצמו יכול לחזור ודלא:

כהסמ"ע ומידי ספיקא דדינא לא נפקי. אבל בנמוק"י ב"ב שם משמע כהסמ"ע דהר"י אינו חולק על התוס' אלא מוסיף על דבריהם וא"כ הי"א דמביא בטור בסוף קאי גם על מש"כ בתחילה דהו"ל קנין דברים וכמ"ש הב"ח דמדהביא הר"י הי"א בסוף משמע דהכי ס"ל. ושם בתשו' דחה קושית הרמ"י בסמ"ע ס"ק י"ד דמה בכך דהו"ל בושת הא מבייש בדברים פטור ועיקר החיוב הוא מצד הקנין.

ותמיה שלא הזכיר ממ"ש הקצוה"ח ס"ק ב' דאפשר דס"ל כש"ך דחייב אף בלא קנין:

סמ"ע ס"ק י"ט. שכבר נשתעבדו לו כו'. ולשון הרא"ש בתשו' שהמוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים. ולפי"ז להפוס' המובא בש"ך בסי' ל"ט וסי' רכ"ה דבעדים דוקא פירש מהני הכא קנין. והטור לטעמו דפסק שם אף בסתמא אחריות ט"ס. שו"ר להרש"ל בחכ"ש שעמד בזה וכתב באו"א דלא תליא בזה ע"ש:

סעיף ט"ו. ודוקא כשיש דא"מ. הנה בקצוה"ח מביא ראית הפר"ח מיבמות צ"ט. ולכאורה י"ל דשם מיירי רק בזלזול התרומה לפי שאין יכולים לשומרה בטהרה ומיירי דכבר קיים מצות נתינה ונחנו לכהן גדול והמותר נותנו לקטן ואי לאו חששא דשימור תרומה הוי מותר ולכך משגרים להם בבתיהם. והנה הש"ך העלה דבצרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה אף במציאה. ובס' חב"י הוכיח כהחולקים מקדושין כ"ג א"ד קטן הוי ודלא כא"ש ועבד זה דא"ל שלוף לי מסנאי ע"כ דהיה גדול יותר מצרור וזורקו ולהפוס' דאינו זוכה אלא מדרבנן י"ל דהתם לענין שחרור דהוי איסור דאורייתא ל"מ שם מפני ד"ש. אבל זהו הוכחת תוס' גיטין ל"ט לחלק בין דא"מ למציאה ולא היה צריך לכתוב מעצמו ליישב אי הוי דרבנן דשם כתבו אי הוי מדרבנן ניחא דל"ש כאן מפני ד"ש. ולהש"ך ע"כ צ"ל דסוגיא דקדושין נדחית מההיא דב"מ. שו"ר להפנ"י גיטין שעמד בזה וכתב דהש"ך ס"ל דהוכחת התוס' דהיה גדול ל"ד הוא וע"ש דהשיג על הש"ך ועוד כתב מזה בבב"מ. והנה הקצוה"ח לעיל סי' רל"ה הק' להפוס' דקנין דרבנן ל"מ לדאורייתא היאך מקבלים שקלים ע"ש ובפת"ש. וראיתי להמר"ם שיק שכתב לתרץ עפ"י מה שחקר למה נשים חייבות בתפילת מוסף שהיא מעשהז"ג אלא כיון דקיי"ל נשים סומכות רשות וביארו הראשונים דאף דאינם חייבים מ"מ יש להם מצוה ויש להם שכר דאינו מצווה ועושה ושפיר יכולים להתפלל מוסף. ולפי"ז גם בקטן כן דאם רצו לעשות הוי כאינו מצווה ועושה דמאותו קרא דממעטינן קטן מדכתיב איש ממעטינן גם נשים וא"כ גם הקטנים בכלל ציבור ויכול הקרבן להיות גם מדידהו. אלא דהק' שם מהמג"א סי' רצ"ו דבברכה לחודה בלא מעשה אינם רשאים להחמיר ולברך הדר הקושיא היאך יכולים להתפלל מוסף. ולא ראה בשו"ת בשמים ראש מובא בחירע"א אור"ת סי' ק"ו שכתב דנשים פטורות מתפילת מוסף דהיא רק זכר לקרבנות ונשים לא היו שוקלות ואין להם חלק בקרבנות צבור אלא דכבר נהגו ושווי' עליהו חובה וכ"כ בצל"ח משום מעשהז"ג. ומה"ט ראיתי מפקפקים במה שיורדים לפני התיבה פחותים מבני כ' בתפילת מוסף והיאך מוציאים את הרבים דהא הם פטורים מדאורייתא דהא לא היו שוקלים לשיטת הרע"ב פחות מבן כ'. אלא שצ"ע רב דהתשו' שבבש"ר סוחר למש"כ הרא"ש פ"ק דקדושין דבוצונו אינם רשאים להחמיר מובא גם במג"א שם. ובעיקר הקושיא כבר כתבו בזה אחרונים ואכ"מ:

סעיף י"ד. אבל העכו"ם כו' לשליח לעולם. הלח"מ הק' על לשון זה דהא גם קטן אינו זוכה אף שיבא לכלל שליחות. ואולי כונת הרמב"ם לדייק לאפוקי מר"א ב"מ ע"א דדוקא בתרומה אינו נעשה שליח ולא לש"ד ועיי' שו"ח ברית יעקב סי' ו' שהאריך בזה:

סעיף י"ז. החרש זוכה לעצמו. לשון הרמב"ם כמו שביארנו בהל' גזילה. והלח"מ כתב שלא מצא שם מזה. הנה כונת הרמב"ם למש"כ פי"ז הל' ד' הגביהה חרש ופקח מתוך שלא קנה פקח לא קנה חרש ומש"ס משמע דהחרש הוי קני משום זכית הפקח לו אלא שהחרש מעכב על הפקח ולזה נתכוין המג"א שם:

ש"ך ס"ק י'. נראה שאח"כ חזר בו הרנב"ר. עיי' תוס' רע"א פ"ק דב"מ אות ט' מה שהק' בדברי הר"ן. ותמיה שלא הביא מדברי הש"ך כאן ועיי' דברי משפט כאן ובפתיחה להנתי' סי' ר' ובפנ"י ב"מ:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה