אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן ריד

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן ריד

סימן ריג

סעיף א' בהגה. אפי' אינו פתוח לתוכו. צע"ג דבטור כתב אפי' פחוחים למקום ומשמע דאינו פתוח כלל לא וכ"כ הב"ח ומש"כ לדייק כן ממ"ש הרמ"ה בעלייה כן לפנינו ביד רמה כתב כן בפירוש לענין יציע. ומש"כ המחבר וכן העלייה כו'. הוא כר"י עיי' באה"ג. והנה הרי"ף ורא"ש כתבו דסוגיין כותיה אזלה וכתב פ"ח ברא"ש משום דתני' ר"י ודחו דל"מ כן. אבל ביד רמה מפרש להדיא כן דש"מ דהני יציעין אחורי קירות הבית מבחוץ הוא דעבידן. וצ"ע דלפי"ז הוא רק לפירוש הרי"ף ורא"ש. אבל לרשב"ם דאידי ואידי אחורי הבית הם אין ראיה. ומש"כ בהגה אבל מי שהודה כו' כתב בערוך השולחן דבהודאה בשטר אף שמודה שכבר מכר או נתן מ"מ כיון שכותב עתה שטר הודאה צריך לפרוט. וליתא דהא הכא מיירי בכותב שטר: סעיף ב'. וצריך המוכר כו'. וכתב הג' רש"ש דדוקא דרך רחב אין לו אבל שביל קצר יש לו ולפי"ז גם באחין שחלקו נמי י"ל כן וצ"ע. ומש"כ וכן המוכר כו' כו' עיי':

שו"ת עין יצחק חלק ב' שנשאל אי צריך ליתן לו דרך ישרה וקרובה או סגי אף בעקלתון ורחוקה והעלה בראיות דדוקא ישרה וקרובה:

סעיף י"א בהגה. וי"א דחיבור ביתידות כו'. עיי' סמ"ע ואולי כונת הרמ"א דהמחבר דהשמיט לגמרי דין דמחובר ביתדות משמע דמטעם ודאי ל"ק לכן הוסיף הרמ"א דמטעם ספק הוא ונ"מ לתפיסה וכ"כ הרמ"ה דאי ברשות הלוקח הוא קנה. ועיי' בשו"ת דב"מ ת"ה סי' קל"א שחידש דחילוק בין מחוברים בטיט ללא. הוא דוקא בכותל אבנים ולא בכותל בנין אבל ל"מ כן משו"ת ש"צ המובא בפ"ת כאן:

סעיף י"ב. אני נותן לך. ברמב"ם וטור איתא מוכר וכן בש"ס. ולכאורה בנותן י"ל בעין יפה נותן כמו במקדיש. אבל באמת ה"ה בנותן כמ"ש הרשב"א מובא בב"י אהע"ז סי' צ"ג ע"ש:

סעיף י"ג. ובית חתנות לבנו. ובש"ס מילתא אגב אורחיה קמ"ל דלאו דרכא דחתנא למידר ביה תמוה. והנה הר"י בעליות בש"מ כתב דמיירי כגון שעושה אותו אצל ביתו שידור וישתמש תתנו בביתו אלא שיהא לו חדר מיוחד בבית חמיו ואותו חדר המיוחד נקרא בית חתנות ומתוך שמשתמש בבית חמיו די לו בחדר קטן. והנה אף שדבריו צ"ע שבגמ' לא מיירי בחתן בבית חמיו עכ"ז נראה דעתו להלכה דאם יש לתתן חדר מיוחד שרי לדור בבית חמיו ואין בו משום פריצותא וכן כתב הראב"ד פכ"א מא"ב הל' ט"ו. ומש"כ הה"מ שם דאין לזה הכרת בש"ס נראה דהרמב"ם הכריח כן מש"ס קדושין י"ב ע"ב ועל חתנא דדייר בי חמוה ולפרש"י דהטעם משום חשד חמותו הול"ל תמותו דהא לפרש"י אם אין לו תמות מותר וכן הק' שם בתוס' ר"י הזקן לפרש"י. וע"כ פירש הרמב"ם דהאיסור הוא משום פריצותא דתמוה ושפיר כתב הראב"ד לדידיה. ומש"כ הה"מ ואפשר שעל סמך סברא זו נהגו רבים כן צ"ע מ"ט לא הזכיר מסברת התוס' קדושין שם שכתבו שני טעמים. עוד י"ל שהעולם סומכים על המפ' המובא שם בתוס' ר"י הזקן דמפרשי בחתן מן הארוסין מיירי הדר בבית חמיו משום פריצותא והיינו פריצות עם ארוסתו והפוס' החמירו בזה: סמ"ע ס"ק מ"ט. ול"י למה השמיטו בשו"ע. סמך על מש"פ בסי' תכ"ז לענין מעקה וביור"ד סי' רפ"ו במזוזה. ובלא"ה רבו החילוקים בזה בין הראשונים עיי' שמ"ק:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה