בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רא
סמ"ע ס"ק ד'. ולא חשו כו' דכבר כתבתי כו'. הנתי' לעיל סי' קצ"ח ס"ק ד' מכריח דלא פליג מחולין פ"ג וכבר כתבתי מזה בסי' קצ"ט בשם השעמ"ש. ואין ראיה כ"כ דשם הא לא לקח בשר אלא בעד דינר ונתן לו כל מעותיו כפי מקחו וגם הטבח היה דעתו לחלק השור לכאו"א כפי מעותיו והוי כנתן לו כל מעותיו. אבל כשהמקח הוא בסכום יותר מכפי מה שנתן לו שפיר י"ל כהסמ"ע דבזה לא תיקנו ובשוש"י כתב ראיה מקדושין כ"ז ע"א אמר רבא כו' וברש"י אבל לא נתן לו כל דמי המטלטלין כו' ות"ל דבנתן לו מקצת מעות קנה מטעם כסף. וליתא דשם לא הוי המעות בתורת קנין אלא בתורת תנאי כמ"ש הרשב"א שם לכשתביא מעות ובנתן מקצתו לא השלים תנאו והקנין בטל: ש"ך ס"ק א'. ונראה דהיכי דנהגי כו'. ברא"ש פ"ק דב"מ סי' ל"ח מבואר להדיא דמהני גם בקרקע. ועיי' תוס' קדושין ט' ע"א ד"ה הילכתא שכתבו א"נ י"ל הילכות מדינה כלומר מנהג היה כך ומשמע דאף בקרקע. אבל לפמש"כ לעיל סי' קצ"ה מירושלמי אין ראיה דכל העולם נהגו כך. ועיי' שו"ת יד אלעזר סי' קי"ד מש"כ בזה. ובדבר מחלוקת הח"ס והנתי' בקנין סיטומתא אם הוא דאורייתא או דרבנן. הנה לפמש"כ השם אריה בתשו' בקנין דרבנן אם נהגו בכך לא גרע, מקנין סיטומתא וצ"ל לפי"ז דכל מש"כ הפוס' דקנין דרבנן ל"מ לדאורייתא ע"כ בלא נהגו הסוחרים בזה. ובזה י"ל הרבה בסתירת המקומות בש"ס בענין זה דקנין סיטומתא מכיון שנהגו בו הוי דאורייתא ככל הקנינים וי"ל בזה, והב"ח כתב לחלק דבמטלטלין דאיכא מו"מ טובא ואין פנאי להזמין עדים לחליפין כו'. כונתו עפ"י מש"כ הרא"ש מובא בהג' רמ"א לעיל סי' קצ"ה סעי' ג' דנהוג להקנות בסודר של עדים [ועיי' מה שכתבנו שם בזה] וראיתי מי שתמה בדברי הב"ח דהא קנין א"צ עדים ולדברינו א"ש: