בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קסב
סעיף ג'. מפולש כו'. צ"ע על סתימת המחבר ולא ביאר אי סגי במפולש מצד אחד כהרשב"א או דוקא משני צדדים כהרמ"ה ונמוק"י ומש"כ הפת"ש ס"ק ב' בשם תשו' פנ"י. צ"ע דהא כן כתב הסמ"ע ס"ק ג' וכן כתב הרא"ש להדיא ומה חידש וצ"ע בגוף הספר:
סעיף ז' בהגה. לכן עשיר כו'. עיי' נתי' מש"כ בדין ביהכנ"ס שנשרף. ועיי' כל פרטי דינים בזה בשו"ת שמן רוקח ת"ש סי' ב' ובשו"ת שומ"ש מ"ק ח"ב סי' כ"א ובשו"ת בית שלמה תחו"מ סי' מ"ו ובדברי חיים להגאון מהר"י אויערבאך בחי' סי' זה:
שמטות:
ספר בית יעקב על חו"מ סימן קסב:
עיין פת"ש סוס"ק ה' שרמז לדברי הח"ס חאר"ח סי' כ"ט. והנה שם מביא ש"ס ב"ב קכ"ב ולא נתחלקה אלא בכספים כו' אלא לקרובה ורחוקה.
ופירשב"ם קרובה לירושלים ורחוקה מירושלים. וצ"ע הא בשעת חלוקת הארץ לא נודע מקום מקדש ולא הר המוריה איה הוא כו' והיה לו לרשב"ם לפרש מי שנבנה משכן שילה בגבולו ומי שהיה סמוך או רחוק משילה. אבל ירושלים מאן דכר שמו כו' כו' ע"ש ומזה חיזק דברי המג"א סי' ק"נ ע"ש היטב. וראיתי בשו"ת אבן שחיה סי' ט"ו שדחה דבריו וכתב שהטעם דקרוב לירושלים הוא משום שהיתה עיר גדולה ובתי המרכולות. ולא ראה ברשב"ם שכתב להדיא מפני שרחוק מביהמ"ק. אולם אני תמה על הח"ס שלא זכר מ"ש באדר"נ פל"ה ובילקוט ברכה שכבר היה יהושע יודע שהשכינה עתיד לשכון בין תחום יהודא לבנימין וע"ש בהגהות הגר"א ועיי' תוס' ב"ק פ"ב ע"ב. וכ"מ ממש"כ הטיבה ברצונך כו' חומות ירושלים אז יעלו על מזבחך פרים. ומעשה דב"ש היה קודם שהראו לו מקום המזבח עפ"י נביא סו"ד דברי הח"ס צ"ע ליישבם: