אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן קנד

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן קנד

סימן קנג

סעיף א'. אחד מהשותפים כו'. הנתי' מביא קושית הרמב"ן מאי קמ"ל דאפי' בביתו אסור לשנות ומביא תירוץ הרמב"ן ע"ז. ועפי"ז תמה לפי פסק רמ"א סוסע"י ד' ע"ש. והנה על פסק רמ"א שהוא מהרמב"ם י"ל דבאמת דעת הרמב"ם אינו מוכרת ויש שכתבו בדעתו דאפי' בביתו אסור עיי' בדה"ב ובלח"מ בשם רלב"ח וקמ"ל טובא. אך לפמש"כ רוב המפ' בדעתו דס"ל כתשו' הרי"ף קשה. ובאמת הרמב"ן לא הק' כן רק לפי מה דמפרש שם להס"ד דאסור משום טענת ד' אמות וע"ז הק' דהא בביתו נמי אסור וע"ז תירץ שפיר באופן דאין נ"מ מהד"א. אבל מטעם היזק ראיה לק"מ דקמ"ל דאסור לפתות אפי' ביתו שיש לו בחצר בלי פתח והוא יש לו זכות בחצר על פתח אחד ובביתו היה יכול לפותחו ובבית זה אינו רשאי משום קפנדריא שיעשו בני החצר דרך ביתו. וא"כ אינו מוכרח דהרמב"ן חולק על הרמב"ם שבהג' רמ"א דכתב כן רק להס"ד דמשום ד"א הוא. אבל צ"ע בדברי הטור שכתב כאן דעת הרמ"ה ולא הביא מש"כ בפירוש דמותר לשנות אם סתם האחת. שו"ר בב"י שמביא בשם הרמב"ן דס"ל כדעת הרמב"ם וצ"ע:

סעיף ג'. לא יפתח כו'. בפי' רגמה"ג הנדפס על הגליון פירש במתני' כגון שאין לשאר השותפים חלונות. וצ"ע למה דחק לפרש כן.

ומש"כ המחבר בשם יש מי שאומר דכל שיש למטה ממנו ג' בתים דינו כרה"ר. כתב בשו"ת חסל"א דע"כ ל"כ הרשב"א ז"ל כן אלא לענין פתח נגד פתח דמיירי דיש לו רשות לפתות שם פתח כפרשב"ם ב"ב ס' אלא דאנו אוסרין לו משום היזק ראיה לפתוח פתח נגד פתח וכשיש ג' בתים למטה הימנו א"ל סו"ס בעית לאיצטנועי מפני הרבים. אבל במקום שאין לו רשות לפתות לו פתח וחבירו מוחה בו משום ריבוי הנכנסים ושאינו רוצה שיחזיק בד"א של פירוק משא לפני הפתח פשיטא שיכול למחות דאטו משום שיש נכנסין יוסיף להצר להם יותר. ועיי' רס"י קנ"ו:

הש"ע ס"ק י'. ומה"ט נראה כו'. כ"כ הרמ"ה בעל דיעה זו בפירוש, וראייתו הוא מהפסוק דאי מהני מחילה כי מכוונים נמי דילמא מחלי להדדי. אלא דלפי"ז ל"י מש"כ הסמ"ע דלהדיעה דחלון נגד חלון מהני הוא משום קפידא ומהני מחילה גם בפתח נגד פתת. דהא גם זה הוא דעת הרמ"ה כמו שנרשם בהגה. והרמ"ה ס"ל בפירוש דלא מהני מחילה בפתח נגד פתח וצ"ע:

שם. ס"ק י"ד. דלשון הסתכל שייך כו'. לכאורה איפכא מצאנו במתני' כתובות רפ"ב אם יש עדים שיצאת בהינומא כו' עמדו הראשונים הא אסור להסתכל באשה ותירצו בש"מ דוקא להסתכל אסור ולראות שרי ועיי' מש"כ בזה היד מלאכי אות ה' סי' קע"ט וביעיר אוזן מערכת ה' סי' נ': סעיף י"ב בהגה. וכ"ז כשסתם כו'. זהו דעת המרדכי. אבל מהנמוק"י משמע דבכל גונא הוי סתימה בלא פצימת החלון אפי' כשסתמו הוא בעצמו וכן מצאתי ביד רמה. אך בבהגר"א מביא תוספתא כהמרדכי. והנה הרדב"ז ח"ג סי' תרכ"ב פסק דאם בעל החלונות עצמו פרץ את פצימי התלונות וסתם אותם ועמדו סתומות ג' שנים אבד חזקתו. והוא דבר תמוה וצע"ג עיי' ב"י וד"מ. והריטב"א כתב דסתימה בנסרים לא הוי סתימה. וצ"ע אי קאי נמי, אסתמו חבירו. דלכאורה כיון דלא בעי פצימת החלון ה"נ אין אדם רואה שסותמין חלנותיו בנסרים ומטלוניות ושותק:

סעיף י"ג. ואפי' אמר אני אסתור כל הכותל כו' כו'. קיצור לשון הוא דהא זה יכול לעכב מטעם האמור בש"ס דחדתא בעתיקא לא קיימי. וצ"ל כמ"ש בטור אסתור לך כל הכותל או אפי' כל הבית ופשוט:

סעיף י"ט בהגה. וחייב עצמו כו'. מזה ראייה למש"כ הנוב"ק חחו"מ סי' ל"א בשט"ח שנשבע המלוה שלא יתבע ללוה אם מכר השט"ח הלוקח יכול לתובעו וא"צ לקיים שבועת המוכר. ועיי' ט"ז יור"ד סי' ט"ז ס"ק ח':

סעיף כ"א. צריך להרחיק כו'. הנה חידוש דין מצאתי ביד רמה שכתב דדוקא חלון שבלעדו לא יהיה האורה בבית כברוב בתים אבל, אי יש אורה גם בלעדי חלון זה א"צ להרחיק. והפוס' סתמו ולא כתבו כן ועיי' תוס' ב"ב ז' ע"א סוד"ה א"ל. שוב מצאתי בתשו' הרא"ש כלל ק' סי' ו' כתב כן בשם הרמ"ה ושכן דעת התוס'. ומש"כ עוד המחבר אעפ"י שלא הרחיק מהכותל כו' כתב הנמוק"י דאפי' השפיל ד' אמות צריך להרחיק ואינו מובא בטוש"ע: סעיף כ"ה בהגה. ראובן שבנה כו'. הקצוה"ח הקשה מסי' קנ"ה ע"ש. וי"ל דהרמ"א נמי לכתחילה אמר למחות בו ומנ"ל דבדיעבד:

פת"ש ס"ק ו'. עיי' כנה"ג כו' תשוה"ג סי' רל"ה:

וכתב שם המגיה על הגליון גרם לו שלא ראה דברי תשוה"ג עצמם שמבואר שזה נותן טעם שעושה כדי לחזק כותליו. ולי תמוה למה לו הטענה משום שמא יפתח החלון ת"ל משום שמא יטען חלון פתות היה לי וסתמתי כדלק' סעי' י"ב בהגה. וי"ל עפ"י מש"כ הנתי' בחידושים לק' סי' קס"ב ס"ק ה' בשם הריב"ש דכשאין עדים שהיה פתות תחילה אף שיש לו פצימין י"ל אפשר שבנאו כך בפצימין:

שם. ס"ק י"א. עיי' בתשו' שבו"י כו'. בפנים יפות פ' שופטים כתב דמותר להשחית אילן לצורך מצוה כגון לצורך עצי סוכה. וכן פסק בשו"ת בנין ציון ת"ר סי' ט'. והפנ"י מביא ראיה מנחמיה סי' ת' צאו ההר והביאו עלי זית ועלי תמרים. ובס' אחד השיג ע"ז כי לא מצאנו איסור בקציצת ענפים משום בל תשחית, ולא עבר מה"ת אלא בקציצת אילן [עיי' חוו"י מובא ברמיזה כאן] ולענ"ד ראיה דגם בקציצת ענפים עובר מתוס' ברכות ל"ו ע"ב בהא דאין קוצצין בשביעית שהק' ת"ל משום איסור ב"ת. והא י"ל דאיצטריך משום קציצת הענפים דאסור בשביעית משום הפסד וגם בענפים יש הפסד וע"כ דגם בענפים עובר משום. ב"ת. ועיי' שו"ת ת"ס חחו"מ סי' כ"ז מ"ש בזה. שוב מצאתי במלמ"ל פ"ז מאי"מ מביא בשם הב"ש תמיד דלצורך מצוה שרי והמלמ"ל חמה עליו דבקציצת ענף לית ביה משום ב"ת. ובש"מ ב"ק מובא בשם גאון דכשכורתין הענפים שבראש האילן מתייבש כל האילן וצ"ע. [כעת נדפס הג' יד איתן על הרמב"ם וראיתי שהעיר על המלמ"ל מתוס' ברכות] והנה בשו"ת יעב"ץ סי' ע"ו הק' בש"ס ב"ק צ"א דאמר, רב דיקלא דטעין קבא אסור למיקצציה ושם אר"ת לא שכיב כו' אלא דקץ תאינתא שלא בזמנה. והק' מאי מוסיף ר"ת ארב וכן בזה הלשון מובא בש"ס ב"ב כ"ו והא רב נמי אסר בשיעור זה. ולדעתי פשוט דאי מרב הו"א דדוקא בדקל נערה כיון דנתגדל כ"כ שטוען קב אסור לקוצצו אבל באילן זקן שנזדקן כ"כ עד שאינו טעון אלא קבא הו"א דמותר כיון דקאי לגרוע יותר. לכך מוסיף ר"ח דאפי' אילן זקן נמי אסור מדקאמר בלא זמניה. וכן מצאתי בלשון הגאון מובא בש"מ ב"ק וז"ל בלא זימניה שהיתה עדיין טוענת תאנים. ועיי' מש"כ בזה המלבי"ם בהתו"ה פ' שופטים ובשו"ת בנין ציון ח"ר סי' ס"א. וראיתי בפסקי תוס' פ' מקום שנהגו דהקוצץ אילן סרק אינו רואה סי' ברכה. ועיי' תוס' ב"ב כ"ו ע"א ד"ה אנא ל"מ כן וכן משמע מחא"ג פסחים נ' ע"ש. ועיי' שו"ת תסל"א סי' צ"ג לענין אילני יער דהפירות היוצאים מהם חשובים פירי לענין כלאים. וצ"ע אי שרי לקוצצם:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה