בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קנא
סעיף א'. ובעל בנכסי אשתו:
כן הוא לשון הרמב"ם. ובטור כתב גם ואשה בנכסי בעלה. והלח"מ פי"ד מטוען תמה על השמטת הרמב"ם:
אשה בנכסי בעלה. ופלא דבמקומו כתב רבינו זה עיי' פכ"ב מאישות הל' י"ז שמבואר שם, כל פרטי הדינים. ומש"כ המחבר בנצ"ב כו' עיי' ב"י וב"ח ומלמ"ל פ"ל ממכירה מה שפילפלו בדעת הרמ"ה מובא בטור. וזכינו לאור הגנוז היד רמה על ב"ב ושם מבואר כונתו בעליל. מש"כ הב"י שהרמ"ה גרס כהר"ח. אמת הוא שכן כתב שם כהר"ח וע"כ הגירסא בטור דאינה יכולה לומר שכן הוא שם ולא כהב"ח שפירש דבריו היפוך ממש"כ שם דאף בנצ"ב א"י לומר נ"ר עשיתי לבעלי דבנצ"ב מקפדת היא כמו בנ"מ. והא דאוקמי מתני' דוקא בנ"מ משום סירכא דקושיין דהוי קשיא לן מדאמימר דהוי ס"ד.
מעיקרא דלא הוי יכילנא לאוקמי מתני' דאין לאיש חזקה הא ראיה יש בנ"מ משום דקשיא דאמימר להכי איכפל לאוקמי בנ"מ ולתרוצי דאמימר וה"ה לנצ"ב. גם מש"כ הב"ח דהרמ"ה פסק כל"ב. ליתא דהרמ"ה שם מפרש דהואב"ע לא לאיפלוגי אתי כמ"ש רשב"ם ופירש לעולם כדאמרי' מעיקרא דכי איתמר דאמימר היכא דזבין איהו לעלמא ולא זביני איהי א"נ זביני איהי לעלמא ולא זבן איהו דלא הוי זבינא מיהו לאו משום דריב"ת אלא אמימר דאמר כר"א דאמר כל היכא דגופא לחד ופירא לחד לא דיינינן ביה דין ממון גמור לחד מיניהו באפי נפשיה הילכך לא מצי חד מיניהו לזבוני וליתא להאי פירוקא דהא קיי"ל כריב"ח דס"ל דאי לאו תקנת אושא כי זביני איהי ומתה זביני זביני כר"ש ואף על גב דקיימא לן כר"א התם הוא דאמר קרא כספו המיוחד לו אבל בעלמא לו. וכ"ת נילף מינה דילמא רוצח שאני דאחמור ביה רחמנא אלא לא מתוקמא טעמא דאמימר שפיר אלא כריב"ח. העתקתי לשונו כי בזה יראה כמה הרחיק הב"ח ללכת בכונת הרמ"ה. וכן משמע מפסקי הרמב"ם כי גם הוא פירש כן. ובזה מיושב קושית התומים כאן וכן הק' הב"ח וב"ש אהע"ז סי' צ'.
אלא שצ"ע מסתמא דש"ס ב"ק צ' אמימר דאמר כר"א שו"ר בחי' רשב"א שם שעמד בזה. והרשב"ם פירש דמתני' כרבנן. ולכאורה כיון דאוקמי בש"ס מתני' בכתב לה דו"ד אין לי בנכסיך א"כ אפי' לאמימר מתוקמא. ועכצ"ל דרק עצם חידוש דמתני' אין לאיש חזקה מוכרחין אנו לאוקמי בכתב לה דאל"כ קשה פשיטא אבל הדיוק דמתני' הא ראיה יש מתוקמא בכל גונא:
סעיף ג' בהגה. ואם כתב לו כו'. עיי' תומים שמביא ראיה לדיעה זו מפירכת הש"ס לר"ה משמואל דאמר אף, בשטר נמי ל"ק ולא משני דר"ה מיירי באחריות. וכוון לדברי הראשונים שכן כתבו בעלי דיעה זאת ראיה זו מובא בש"מ. וגם במה שעמד בפרישה במה דקאמר קמ"ל כדשמואל כו' דמשמע דמהני אחריות גם זה מבואר שם דלא קאי רק על סיקריקין. גם מה שתמה הלח"מ פי"ד מטוען אמאי אמר דר"ה אתי לאפוקי מדרב כי היכי דמחלקינן לרבינו יהודא באחריות לשמואל בין סיקריקין לגזלן ה"נ נימא כן לרב דל"ק כן אלא בסיקריקין דאינו מקפיד אם יעשה שטר וגזלן כופהו על כך כבר עמד ע"ד הרשב"א בחי' גיטין בסוגיא דסיקריקין וכתב שם הרמב"ן דרב ס"ל דאפי' אנסוהו על כתיבת השטר גמר וקנה דהא בסיקריקין כמאן דאנסו על כתיבת השטר דמי דודאי יקפיד הסיקריקין אם ימנע מהלוקח כתיבת השטר שנראה שהוא מצפה שיחזיר לו הקרקע ואפ"ה אמר רב דקנה וכ"כ בש"מ בסוגיין בשם ר"י: