בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קלג
סעיף א'. נכון הדבר כו':
המהרש"ק בהג' חכ"ש תמה דהכא משמע דדוקא כשתובעו מכח מו"מ צריך לברר וברי' סי' ע"ה סתם דבתבעו מנה צריך לברר והרא"ש לשיטתו שם בסי' ע"ה דא"צ לברר רק בניכר רמאות. אבל המחבר פסק שם כהרמב"ם דבכל גונא צריך לברר. ולק"מ מלבד דדעת רמ"א בהגה שם דלפ' הרמב"ם והרא"ש כמ"ש שם בסמ"ע. עוד י"ל דהכא עדיף דהוי כעין בירור קצת כמ"ש הב"ח שאמר מכח מו"מ ועכ"ז כתב דצריך לברר משום דנפישי רמאי. וגם מש"כ שם עוד בענין ספרים אי הוי עשוים להשאיל ולהשכיר דמצא דעת רש"י שבועות מ"ו דלא הוי עשוים להשאיל ולהשכיר ודעת הג' אשרי:
בחז"ה דהוי עשוים להשאיל ולהשכיר ועפי"ז כתב דהוא מחלוקת הראשונים. פלא הלא במקומו שם מחולקים רש"י ותוס' בזה ובב"מ קט"ז ע"א ובהג' אשרי שם מביא מחלוקת רש"י ותוס' בזה:
סעיף ב'. אבל אם מסרו לו בעדים כו':
בסו"ס מעיי"ח בקונטרס אומן חקר במסר לו בעד אחד. ועיי' ישועי"ק בחי' חו"מ מביא ראיה מדברי הרמב"ם דאף בע"א אינו נאמן לומר החזרתי. ומצאתי ביד רמ"ה שכתב וז"ל דבאומן איכא לאחזוקי דבתורת אומנות אתא לידו דאומן בלא סהדי כחד סהדי דמי. והנה הש"ך פיקפק על מגו דנאנסו ובתומים תמה מהא דנאמן בנאנסו ואף בשטר ולמה יגרע. ולמש"כ ברשב"ם שם דדרך למידחי אבד שטרי י"ל קצת. והנה האחרונים חקרו במפקיד אי צריך להפקיד בעדים כמו במלוה ברס"י ע' [וראיתי מובא בש"ח מערכת ה' סי' פ"ת פילפולי המפ' בזה] ומכבר אמרתי קצת ראיה מיומא ד' פ"ג ר"י ור"י אשלימו לו כו' לסוף אמר להד"מ. ואי אפקידו בעדים לא היה יכול לומר להד"ם ואיך אפקידו בלא עדים.
ואף להריטב"א מגילה כ"ח שכתב דכל ענין זה אף בהלואה אינה אלא ממידת חסידות וכתבו האחרונים דע"ז סמכו העולם להלוות בלא עדים. עכ"ז מוכת דבפיקדון אף ממידת חסידות אין בו דר"י ור"י ודאי הוי מקיימי ממידת חסידות. ולמש"כ הרש"ש דכל איסור זה הוא רק באמיד בממון י"ל זה. ובפ"א דיומא כל דמשתעי ר"ל בהדיה הוי יהבי ליה עיסקא בלא סהדי מוכח דאף פלגא מלוה ופלגא פקדון מותר עי' ע"א שם. וצ"ע בדברי הש"ך רס"י ע' ס"ק ב' שכתב עפ"י דברי הסמ"ע דאף בכת"י שרי דהא בסמ"ע כתב שם משום דא"י לטעון פרעתי. ומש"כ הש"ך ס"ק ו' והקצוה"ח ס"ק ג' בדברי מבי"ט. עיי' מרדכי פ"א דב"מ סי' רכ"ה ובהג' מרדכי סי' תי"ט בביאור דברי הירושלמי:
סעיף ז'. והוא טוען שנגנבו ממני:
והוא עפ"י ביאור הב"י בדברי הרמב"ם. והוסיף בדרישה דאף א"ת שהפקידו הלה בידו ה"ז המחזיק גזלן ששלח יד בפקדון ואחזוקי אינשי בגזלנא לא מחזקינן ועוד הא אין השומר רשאי למסור לאחר. וצ"ע דהא לא קיי"ל כר"מ דאמר כל המעביר ע"ד בעה"ב נקרא גזלן כמ"ש הרי"ף ורא"ש פ' המפקיד. וגם המשאיל א"י להוציאו מיד השואל הב' כמ"ש תוס' סו"פ השואל וגם בקידושי אשה לא מיקרי גזל ועיי' מחנ"א הל' שו"פ סי' ו'. ומש"כ בתומים להק' לפירוש הש"ך בשם אביו ותירץ משום ספק מלוה ישנה מעכב אצלו. כבר הקדימו הדרישה ע"ש: