בית יעקב הלכות כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
סימן קט
סעיף ב' אם חלק נכסיו. עיין ב"ש ס"ק ב' שהקשה מסימן צ"ג סעיף ט"ז באמר במזונות דאין לה אלא פירות קרקע זו ע"ש ולפעד"נ דשאני התם דמיירי דאמר יהי' קרקע זו במזונותיך ושם בסעיף ו' מבואר במי שציוה שתהי' אלמנתו ניזונת מנכסיו שאין מעשה ידיה של היתומים וע"ש בח"מ וב"ש דהוא משום דלשון מניח הוא לשון מתנה ושוב אוכלת בתנאי ב"ד ואף דבש"ע שם כתב שאמר ג"כ יתר על כתובתה עיין בריב"ש אות ה"א שלא זיכה מטעם זה רק מטעם דמניח לשון מתנה הוא ומבואר בח"מ סימן רנ"ג בש"ך באם אמר יהי' זה לפלוני ג"כ לשון מתנה הוא וממילא דה"ה בהא דסימן צ"ג סעיף ח' שאמר יהיה קרקע זו לאשתי במזונותיה ושתקה דמבואר בסימן ע' דמהני ומכש"כ היכא דהוסיף לה על מעשה ידיה פירות קרקע זו והא דמהני שתיקה באומר צאי מעשה ידיך במזונותיך ובאומר טלי קרקע זו בכתובתך לא מהני שתיקה וכן בשאר ב"ח לא מהני שתיקה ועכצ"ל שכיון שתיקנו חכז"ל הי' זה נגד זה ויכולה היא לעקור התקנה אפילו שתיקה מהני משא"כ בכתובה וחוב:
סעיף ד' וי"א דאם נתן לה במתנה. עיין ב"ש ס"ק ד' שכתב הטעם הא דמחלק כאן בין מכר למתנה וכו' אין מוסב על מה שכתב מקודם דלכאורה נראה דבין במכר בין במתנה וכו' דהא מטעם זה אין מיושב הקושיא שהקש' מקודם רק מוסב על דברי ש"ע ומסיים דבריו דלפי טעם זה בשעת מותו שכתב הש"ע הוא לאו דוקא: