בית יעקב הלכות כתובות· רבי יעקב לורברבוים מליסא
סימן קז
סעיף ב' לצדקה הוי שיור. עיין ב"ש ס"ק י"ט ומוכח מדברי הטור דכשהוא חייב לאחרים כפי השיור ששייר דהוי כמתנה בכל הנכסים ואינה רק אפוטרופוס ולפי זה קשה הא דכתב שייר כל שהוא לא עשתה אפוטרופוס ואמאי הא השיור משועבד לכתובה וממילא ליכא שיור. וכן הקשה בספר הפלאה. ולפעד"נ דודאי אף שיש בע"ח על השיור דחשיב שיור דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה וקודם שגובה הן של היורשים והבע"ח מטעם טירפא הוא גובה דהא אינו טורף פירות ושבח ושוב לא הוי מתנה בכל הנכסים והא שכתב הרא"ש גבי צדקה דכשהי' משועבד מכבר דלא חשיב שיור היינו דוקא התם דאמר תנו ולא גרע כשצוה ליתן בעד חוב לאחר והמותר לאשתו ומצוה ליתן לאחר במתנה וכמו דאם נתן מתנה לאחר ולאשתו דהדין דלאחר במתנה ולאשתו אפוטרופוס כמו כן כשמצוה ליתן לאחר בחובו והמותר לאשתו אשתו אפוטרופוס משא"כ כשנותנין סתם מקצת מהנכסים לאשתו ושייר מקצת ליורשין אף שיש בע"ח והבע"ח מכאן ולהבא טורף מהיורשים והפירות והשבח ליורשים קודם טרפא והיורשים מקיימין מצות פריעת בע"ח והוי שיור גמור להיורשים ולכך גם לאשתו הוי מתנה וכמו כתובת בנין דיכרין דבע"ח חשיב שיור לירושה דאורייתא: