בית האוצר חלק ב· רבי יוסף ענגיל
מערכת ב-ג · כלל י
בגדי כהונה. נסתפקתי באתוון דאורייתא כלל י"ט אם הבגדים נצרכים רק מפאת הכהן העובד לשיוחשב כהן דזולת הבגדים אינו נחשב כהן כדדרשי' בזבחים (דף כ"ד ע"ב) הכהן בכיהונו פי' שיהי' לבוש בגדי כהונה דאל"ה לא חשיב כהן ושם (דף י"ז ע"ב) בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וכזה עוד בכ"ד אבל גוף העבודה אינה נצרכת בעצמותה כלל לבגדים וגם בלי בגדים אין שם חסרון רק מה שעבד זר דאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וה"ל עבודה בזר אבל בגוף העבודה בעצמותה באמת אין הבגדים פועלים כלל א"ד גם גוף העבודה והקרבן בעצמותם צריכים לבגדים והם פועלים בגוף העבודה כו' עש"ה מש"ש בזה:
ונראה כעת ראי' דהבגדים נצרכים לגוף העבודה והקרבן מש"ס ע"ז (דף מ"ו ע"א) בעי רמי בר חמא המשתחוה להר אבניו מהו למזבח יש נעבד במחובר אצל גבוה או אין נעבד במחובר אצל גבוה את"ל יש נעבד במחובר אצל גבוה מכשירי קרבן כקרבן דמו או לא (מזבח דהוא רק מכשיר לקרבן ואינו גוף קרבן מי אמרי' כקרבן דמי ונעבד אסור בו או לא) כו' ושם (דמ"ז ע"א) בעי ר' פפא המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת תכלת דמאי אי תכלת לכהנים (דבגדי כהונה לצורך עבודה וקמיבעי לי' אי מכשירי קרבן כקרבן דמי כו') היינו בעיא דרמי בר חמא כו' ואי איתא מאי פריך הש"ס דהיינו בעיא דרמב"ח הא רמב"ח בעי רק באבנים למזבח דמזבח הוא מכשירי קרבן וקמיבעי לי' אי מכשירי קרבן כקרבן כו' ומשא"כ בגדי כהונה דאין נצרכים אל גוף הקרבן כלל רק להיות הכהן כהן וא"כ כיון דהכהן גופי' אינו גוף הקרבן רק הכשר הקרבן דעבודתו צריכה כהן א"כ הא הוויין הבגדים הכשר דהכשר של הקרבן וא"כ הא י"ל דאף דמכשירי קרבן כקרבן מ"מ הכשר דהכשר לא הוי כקרבן (ועי' כזה מגילה (דף כ"ו ע"ב) חילוק בין תשמיש לתשמיש דתשמיש עש"ה] ושפיר בעי לה ר' פפא אי גם הכשר דהכשר כקרבן או לא ועל כרחך דהבגדים פועלים ונצרכים בגוף הקרבן והויין להו שפיר מכשירי הקרבן עצמו דומי' דמזבח ולכן היינו בעיא דרמב"ח וכמובן [וע"ע ירושלמי שקלים פ"ד ה"א דקרי גם שם לבגדי כהונה מכשירי קרבן ואולם משם אין ראי' כ"כ ע"ש ותבין] ובאתי רק להעיר:
וע"ע זבחים (דף קי"ב ע"ב) במשנה ומה בין במת יחיד לבמת ציבור סמיכה כו' וכיהון ובגדי שרת (בגדי כהונה) כו' ומשמע ג"כ דהבגדים נצרכים לגוף העבודה דאילו הי' עניינם רק לעשות הכהן כהן דבלתם נחשב זר א"כ אחרי דחשב כבר כיהון דבמת יחיד א"צ כהן דגם זר כשר א"כ ל"ל תו למיתני בגדי שרת וכמובן וע"כ דהבגדים נצרכים גם לגוף העבודה וע"כ שפיר ה"א דגם בבמת יחיד יצטרך העובד להיות לבוש הבגדים דה"א דגם עבודת במת יחיד צריכה העבודה לבגדים וע"כ אף שאין שם פסול מפאת שאין הכהן כהן כיון דגם זר כשר מ"מ יש שם פסול מפאת גוף העבודה והקרבן דצריכים לבגדים וע"כ שפיר הוצרך להשמיענו דגם גוף העבודה והקרבן אין צריכים לבגדים בבמת יחיד וכמובן:
ואולם לפי מה שדנתי בחידושי בכ"ד והזכרתי ממנו גם בקונטרס גבורות שמונים (אות ו') דהא דזר כשר בבמה אין העניין דבמה א"צ כהן רק דבבמה הכל כהנים ואפי' לוים וישראלים והטעם עפ"י המבואר במכילתא בתחלתה ועוד במדרשות בכ"ד דבתחלה היו כל ישראל ראוים לכהונה שנא' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכשנבחר אהרן וזרעו יצאו לוים וישראלים ע"ש וע"כ בבמה דלא נבחר בה אהרן באמת א"כ שם עדיין הא הכל ראויים לכהונה ולכן גם לוים וישראלים נחשבים שם כהנים וזהו ענין כשרות זר בבמה לא מפאת דא"צ כהן רק מפאת דגם הישראל נחשב כהן וכנ"ל ולפ"ז הנה אפי' נאמר דאין בגדי כהונה נצרכים לגוף העבודה רק לעשות הכהן כהן מ"מ שפיר הי' ה"א ג"כ דיוצרך בגדי כהונה גם בבמה לעשות הישראל לכהן כיון דעניין כשרות הישראל שם רק מפאת דגם הוא נחשב כהן א"כ כיון דכהן ממש ג"כ לא הוי כהן לעבודה רק ע"י הבגדים ע"כ ה"א דה"ה בכהני במה דהכל בה כהנים מ"מ ג"כ צריכים לבגדי כהונה להיותם כהנים ובלי בגדים הם זרים וזר הרי פסול באמת גם בבמה וע"כ שפיר איצטריך לאשמעי' דא"צ בגדי שרת בבמה והטעם דא"צ באמת י"ל משום דהאמת דלא כסברתנו הנ"ל רק דבעצם א"צ כיהון בבמה לא שהכשרות מפאת שגם הישראל נחשב כהן וגם י"ל דבבמה הכל כהנים גם בלי הבגדים ורק בבמת ציבור הוא דאין נעשה כהן זולת ע"י הבגדים וגזה"כ הוא כדילפי' בזבחים שם (דף קי"ט ע"ב) דין זה דא"צ בגדי שרת בבמת יחיד מקרא ע"ש ועכ"פ הא שפיר הוצרך התנא להשמיענו זה ואין ראי' מכאן היות הבגדים נצרכים לגוף העבודה ובאתי רק להעיר:
וע"ע תוס' קידושין (דף ל"ו) אהא דיליף שם מקראי דבנות אהרן פסולות לקמיצה והקטרה כו' ובתוס' וז"ל וא"ת תיפוק לי' דכל הני אינם כשירות בנשים לפי שהן מחוסרי בגדים דהא אמר בפרק ב' דזבחים דאפי' כהנים בזמן שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם וי"ל דמיירי שלבשו את הבגדים א"נ י"ל כיון שלא נצטוו בבגדי כהונה לא הוו מחוסרי בגדים עכ"ל ומשמע מתי' הב' דתוס' הנ"ל דאין הבגדים נצרכים לגוף העבודה רק לעשות הכהן כהן דחסרון הבגדים עושה חסרון בכהונתו ואינו כהן בלי הבגדים ולכן נשים דלא נצטוו ללבוש הבגדים אין חסרון הבגדים חסרון בם כיון דלא נצטוו בלבישתם והויין שפיר כהנים גם בלי הבגדים ומשא"כ אם נאמר דגוף העבודה צריכה לבגדים א"כ מה לי אנשים ומה לי נשים ואף דאין שם חסרון באשה העובדת מפאת שלא נצטותה על הלבישה מ"מ גוף העבודה הרי צריכה לבגדים ולגבי גוף העבודה שצריכה בעצמותה לבגדים הא אין חילוק ע"י מי העבודה נעשית אם ע"י איש או ע"י אשה וכמובן:
ועיינתי במהרי"ט בקידושין שם וראיתי שכ' וז"ל, ועי"ל דבשאר עבודות המעכבות לא איצטריך קרא לומר שאינם כשירות בנשים אפי' בדיעבד דתיפוק לי' דאין בגדיהם עליהם וקרא כתי' והיו על אהרן ועל בניו בבואם לשרת בקודש והא דכתבו התוס' דמיירי שלבשו את הבגדים א"נ כיון שלא נצטוו כו' לא כתבו כן אלא לעניין חילול עבודה דלא קים לן דמחלל עבודה אלא כהן ששימש במחוסר בגדים שנצטוה עליהם אבל דמיקריא עבודה פשיטא דלא מהניא כלל כל שלא היתה בבגדי שרת ואשה ליתה בבגדים דבהדיא כתי' והיו על אהרן ועל בניו כו' (פי' דגוף העבודה פשיטא דבלי בגדים חשיבא כלא נעשית העבודה רק דהי' ה"א דאין העבודה מתחללת אם עבדה כהנת בלי בגדים ואם קמצה לדמיון יחזור כהן בבגדים ויקמוץ ולא נפסלה המנחה בקמילת הכהנת ומש"ה איצטריך קרא לומר דכהנת מחללת הקרבן בעבודתה עש"ה בשאר דברי המהרי"ט בזה) עכ"ל ומבואר מדברי המהרי"ט להדיא דאף דלא נצטותה כהנת על הבגדים ואין בה חסרון מ"נ גוף העבודה מיהת צריכה לבגדים וא"א לה שתיחשב עבודה כל שלא היתה בבגדי שרת ובאתי רק להעיר:
וע"ע בס' אור החיים עה"ת שמות כ"ח פסוק ב' ועשית בגדי, קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת וז"ל צריך לדעת מה היא כוונת ד' באומרו לכבוד וגו' אחר שמודיע מעשיהם ואופניהם ואם להודיע שבגדים אלו יש בהם לאהרן כבוד ותפארת מה יצא לנו מזה ואולי שיתבאר עפ"י מה שאמרו בפרק אין מעמידין וז"ל שאלו את ר"ע במה שימש משה שבעת ימי המלואים לא הוי בידי' אתא ושאל בי מדרשא אמרו לי' בחלוק לבן שאין בו אימרא ע"כ הנה ממה ששימש משה בז' ימי המלואים בחלוק זה יגיד שאין הבגדים מעכבין אלא לאהרן ולבניו אבל זולת הכהנים תתרצה עבודת הקרבנות בלא בגדים והוא מה שמודיעו באומרו לכבוד וגו' לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד ויתחייב הדבר ללובשם משה בעבודת ימי המלואים ולא כן הוא אינם אלא לכבוד וגו' למשרת קבוע לעבודתו אבל לצד העבודה לבד כשתהי' בזולת אהרן ובניו יעבדו בחלוק לבן וכמו שכן שימש משה כנזכר עכ"ל ז"ל:
ומבואר מדברי האוה"ח דאין הבגדים נצרכים לגוף העבודה כלל ועניינם רק לכבוד ולתפארת למשרת הקבוע לעבודה היינו לאהרן ובניו שנעשה מפואר ע"י הבגדים וכשחסר לו זה הכבוד והפאר של הבגדים הוא גרעון וחסרון במעלת כהונתו וקביעות שירותו וה"ל כאינו כהן ופסול לעבודה דה"ל כזר אבל גוף העבודה אין צריכה כלל לבגדים ולכן כל שהעבודה נעשית שלא ע"י אהרן ובניו אין שם צורך לבגדים כיון דגוף העבודה אינה צריכה להם והם רק לכבוד ופאר למשרת הקבוע היינו אהרן ובניו [ותיבת לבד הכתובה באוה"ח במ"ש לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד קצת אינה מדוקדקת דו"ק ותשכח אבל כוונתו מבוארת כנ"ל] וא"כ הרי דברי האוה"ח הנ"ל היפוך דברי המהרי"ט הנ"ל רק דהעבודה אין צריכה כלל לבגדים ובאתי רק להעיר:
[וגוף קושית האוה"ח דלמה נאמר לכבוד ולתפארת ומה יצא לנו מזה צ"ע מרש"י זבחים (דף י"ח ע"ב) דכ' דפסול בגדי כהונה מקורעין מהאי קרא דלכבוד ולתפארת הוא דנפיק ע"ש דאהך דבגדי כהונה מקורעין פסולין כ' בד"ה מקורעין וז"ל ואפי' הן חדשים דלאו בגד הוא ראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת עכ"ל וכן הוא בתוס' יומא (דף י"ב ע"ב) ד"ה ילבש דפסול בגדי כהונה מטושטשין או מקורעין הוא מקרא דלכבוד ולתפארת ע"ש וע' רמב"ם ה' כלי המקדש פ"ח ה"ד בגדי כהונה מצותן שיהיו חדשים נאים ומשולשים כו' שנאמר לכבוד ולתפארת כו' ודברי הרמב"ם הנ"ל הם לכאורה דלא כרש"י ותוס' הנ"ל דלרש"י ותוס' הנ"ל הא מבואר דמאי דנפיק מקרא דלכבוד ולתפארת הוא לעיכובא דהא מטושטשין או מקורעין אפי' בדיעבד פסולין ע"ש בזבחים ואילו לרמב"ם הנ"ל דחדשים משום לכבוד וגו' הוא דבעי' וחדשים הא לא מעכב דבדיעבד אפי' משוחקים כשרים כמבואר בזבחים שם וברמב"ם הלכה הנ"ל וא"כ הרי סברת הרמב"ם דקרא דלכבוד וגו' לאו לעיכובא הוא ובדיעבד גם בגד שאינו לכבוד וגו' כשר ובאתי רק להעיר ועכ"פ קרא דלכבוד ולתפארת הא שפיר בעי' להילכתא גבירתא אם לפסול מטושטשין ומקורעים לרש"י ותוס' או להצריך חדשים כו' לכתחלה לסברת הרמב"ם וצ"ע]: