בית האוצר חלק ב· רבי יוסף ענגיל
מערכת ב-א · כלל א
ב' היכרים אי עדיפי מחד היכר. ע' סוכה (דף נ"ה ע"א) תרי היכירא עבדינן דחזי האי חזי וחזי בהאי חזי וכזה עוד זבחים (דף כ"א ע"ב) בי תרי היכירי הוי עבדי דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי ומבואר דב' היכרים עדיפי מחד וע' סוטה (דף ל"ב ע"ב) א"ר יוחנן מפני מה תיקנו תפלה בלחש שלא לבייש את עוברי עבירה שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה (לא קבע לשחיטת חטאת מקום בפני עצמו שלא יבינו שהיא חטאת ומתבייש) ולא והא איכא דמים דם חטאת למעלה ודם עולה למטה התם כהן הוא דידע והאיכא חטאת נקבה עולה זכר התם מיכסיא באלי' (מיכסיא הנקבות של נקבה באלי' ואין ניכר) תינח כבשה שעירה מאי איכא למימר התם איהו דקא מיכסיף נפשי' דאיבעי לי' לאתויי כבשה וקמייתי שעירה חטאת דע"ז דלא סגיא דלאו שעירה מאי איכא למימר התם ניכסיף וניזיל כי היכי דניכפר לי' ובתוד"ה ליכסיף וליזיל כי היכי דליכפר לי' וז"ל וא"ת יחלוק כמו כן בקביעות מקום שחיטתה כי היכי דליהוי לי' כפרה גמורה י"ל כיון שחלק הכתוב בדבר אחד שיש היכר בדבר מה צריך יותר עכ"ל ואין סתיר' לזה מהך דסוכה וזבחים דשם לא שייך טעמא דחזי האי כו' ודחזי האי כו' שהרי הרואה החטאת נשחטת כי היכא דרואה מקום שחיטתה ה"נ רואה את החטאת עצמה וניכרת לו בנקבותה. וע"ע תוס' יומא (דף ל"א ע"ב) סד"ה כדאמר דכתבו ועוד סד"א כיון דכבר פירסו פעם אחת סדין של בוץ כדי שיכיר כו' סגי בהכי להכי איצטריך ר' כהנא לפרש דתרי היכירא הוו עבדי עכ"ל וגם משם אין קושיא כיון דשם ג"כ אין ההיכרים בב"א ע"ש. וע"ע ר"ה (דף כ"ז ע"א) אלא למה מאריך בשופר לידע שמצות היום בשופר וק' ג"כ דהא בלא"ה איכא היכר במה דשופר באמצע משא"כ בתענית ע"ש (דף כ"ו ע"ב) במשנה ובתוד"ה ושתי חצוצרות באמצע [וע"ש בחידושי הר"ן דמה דשופר באמצע וב' חצוצרות מן הצדדין זה מורה היות השופר עיקר דכך דרכו של גדול להיות באמצע כמבואר ביומא (דף ל"ז ע"א) ג' שהיו מהלכין בדרך הרב באמצע גדול בימינו וקטן בשמאלו כו'] וצ"ל ג"כ דנהי דיש היכר ממה דשופר באמצע מ"מ עבדינן עוד היכר בהארכת קול השופר עבור העומדים מרחוק ואין רואים את השופר והחצוצרות רק שומעים קול התקיעה לבד דידעו שמצות היום בשופר משמעם השופר מאריך וכמובן [ובזכרוני מס' טורי אבן דכ' שם דגם חילוק דכפוף ופשוט שבין שופר של ר"ה לשל תענית הוא ג"כ מטעם היכר וזה צ"ע דהיכר זה דכפוף ופשוט הא ניכר רק לרואה וא"כ הרואה הא יש בלא"ה היכר לפניו ממה דבר"ה השופר באמצע ובתענית החצוצרות באמצע ותרי היכרי הא לא עדיפי מחד היכר וכתוס' סוטה הנ"ל וזולת היכא דשייך טעמא דחזי האי כו' ודחזי האי כו' וכש"ס סוכה וזבחים הנ"ל משא"כ כאן דב' ההיכרים הם ביחד לאדם אחד א"כ למה ב' היכרים וצ"ע ואין הס' ט"א כעת לפני לעיין בו]:
וע"ע שבת (דף ט"ז ע"א) פשוטיהן (דכלי זכוכית) מיהא ליטמא דהא פשוטי כלי מתכות דאורייתא נינהו עבדו בהו רבנן היכירא כי היכי דלא לישרוף עלייהו תרומה וקדשים ובתוד"ה עבדו רבנן היכירא כו'. במאי דאין חוזרין לטומאה ישינה לא הוי היכירא דהא כלי מתכות נמי אין חוזרין לטומאה ישינה אלא מדרבנן וליכא היכירא דאורייתא עכ"ל. ומשמע ג"כ דתרי היכירי לא עדיפי מחד דאל"כ מאי קושי' דיש כבר היכר ממאי דאין חוזרין לטומאה ישינה דילמא תרי היכירי עבדינן וע"כ דתרי היכירי לא עדיפי כו' ואין לעשות לדבר אחד ב' היכרים ובאתי רק להעיר: