בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-ש · כלל רי
אשם תלוי. בא רק על ספק כרת דחייבין על שגגתו חטאת ועל לא הודע שלו אשם תלוי מלבד ר"ע דמחייב גם על ס' מעילות אשם תלוי מגזה"כ כמבואר בכריתות (דף כ"ב ע"א וב') ואע"ג דאין כרת במעילה וראיתי חידוש בתוס' שבת (דף ע"ב ע"א) דאהא דאמר שם אמר עולא למ"ד אשם ודאי לא בעיא ידיעה בתחלה בעל ה' בעילות בשפחה חרופה אינו חייב אלא אחת כתבו ז"ל שם בד"ה בעל וז"ל וא"ת הניחא אי איכא אשם תלוי בשפחה חרופה אתי שפיר למאן דלא בעי ידיעה דאינו חייב אלא אחת שאין הידיעה גורמת כפרה שיכול להביא אשם ולהתנות כמו במעילה (דאם מחויב יהי' אשם וודאי ואם לאו יהי' אשם תלוי] אבל אי לית בה אשם תלוי דהא לא אשכחן בשום מקום בשפחה חרופה אשם תלוי אמאי אינו חייב אלא אחת כו' עכ"ל ונראה ממה שכתבו הניחא אי איכא אשם תלוי כו' שהיו מסופקין בזה שיהי' חיוב א"ת בספק שפחה חרופה והוא חידוש גדול ואין לו שום טעם ומקור. [ונתיישבתי די"ל כוונתם לר' אליעזר דאמרו לו בכריתות (דף כ"ה ע"ב) דס"ל דמותר להביא אשם תלוי על ספק לאו אעפ"י שאין חיוב ע"ש בתוד"ה אשם וא"כ כיון דמותר עכ"פ שוב הרי יכול להביא אשם ולהתנות בא"ת דשפחה חרופה נמי לאו הוא כמבואר ביבמות (דף נ"ה ע"א) ע"ש ברש"י ד"ה שפחה חייבי לאוין היא ואולם לשון התוס' שבת אין נראה שכיוונו לזה וגם הרי יוקשה לפי"ז דמה זה שכתבו שוב דלא אשכחן בשום מקום בשפחה חרופה א"ת דלר"א הנ"ל וודאי דיכול להביא א"ת כמו בכל הלאוין ועוד דאי כר"א בעי לאוקומי הך דשבת מדוע לא מוקמי לי' טפי כר"א דמשנה כריתות (דף כ"ה ע"א) שם דס"ל דמתנדב אדם אשם תלוי לגמרי ואפי' לא אספק לאו וע' חולין (דף מ"א ע"ב) סתם משנה כי ההיא ר"א והדברים מוכיחין בבירור דכוונת התוס' לדידן דאין א"ת בא רק על ספק כרת ונסתפקו היות גם בספק שפחה חרופה חיוב א"ת וזה וודאי חידוש גדול מאוד. ודע דלפמ"ש בכלל רי"ב בשם הספורנו דאשם שפחה חרופה עניינו ענין אשם מעילות ע"ש א"כ לר"ע דמחייב על ספק מעילות אשם תלוי א"כ יש מקום לקרבן א"ת על ספק שפחה חרופה ואמנם זהו רק אילו הי' לנו מקור על א"ת בספק שפחה חרופה דאז הי' אפשר לנו לדרוש טעמא דקרא כן אליבא דר"ע משא"כ לדרוש טעמא דקרא כספורנו הנ"ל ולחדש מכח זה חיוב קרבן שלא נמצא בכתוב וודאי אין לנו ובאתי רק להעיר]: