אור ברסלב

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-ק

מערכת א-פ

כלל רג

אקראי. יל"ע בכמה פעמים מיקרי עדיין אקראי וע' תוס' סנהדרין (דף כ"ו ע"א) ד"ה ימכרו שכתבו וז"ל אבל פעם אחת כעין אקראי בעלמא ליכא משום סחורה עכ"ל ומוכח דכל שהוא יותר מפעם אחת לא מיקרי אקראי וצ"ע אם זהו רק לרבי דבתרי זימני הוי חזקה א"ד גם לרשב"ג אע"ג דבתרי זימני לא הוי חזקה שיהי' הדבר עוד להלן כן מ"מ נפיק מידי אקראי דאינו ענין זה לזה וכמובן והנה מצאתי עוד בבעלי התוס' עה"ת בראשית פרשה כ"ו פסוק כ"א ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עלי' ויקרא שמה שטנה וז"ל ויקרא שמה שטנה כלומר מן הראשון אקראי הוא אבל מזה וודאי שטנה הוא עכ"ל הנה דלפירושם ז"ל יש ללמוד מן המקרא דבתרי זימני לא הוי אקראי וע"ע יומא (דף כ"ג ע"א) לעולם מעשה דשפיכות דמים קדים ומעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון דחזו אפי' ממילא אתו לידי סכנה תקינו רבנן פייסא עכ"ל הגמ' ומוכח דאילו הי' אירע שפיכת דמים מכוונת גם פעם שנית ולא ממילא אזי לא היו חוששין לו גם פעם ב' ועדיין היו חושבין אותו לאקראי ורק מפאת דחזו דאפי' ממילא אתו לידי סכנה תקינו כו' וא"כ מוכח דגם בב' פעמים יתכן שיוחשב אקראי ויש לחלק ובאתי רק להעיר:

וע"ע תמיד (דף ל"ב ע"א) אמר להן מן השמים לארץ רחוק או ממזרח למערב אמרו לו ממזרח למערב כו' אמר להן שמים נבראו תחלה או הארץ אמרו לו שמים נבראו תחלה כו' אמר להן אור נברא תחלה או חשך אמרו לו מילתא דא אין לה פתר ונימרו לי' חשך נברא תחלה כו' סברי דילמא אתי לשיולי מה למעלה כו' אי הכי שמים נמי לא נימרו לי' מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא דקא שייל כיון דחזו דהדר שאיל סברי לא נימא לי' דילמא אתי לשיולי מה למעלה כו' ומוכח דגם ב' פעמים מיקרי אקראי שהרי גם על שאלה השני' השיבו לו ואולם י"ל דשאלה הראשונה מן השמים לארץ רחוק כו' איננה שאלת מעשה בראשית ולא שייך לחוש בה דילמא אתי לשיולי מה למעלה כו' ורק שאלה השני' שמים נבראו תחלה כו' דהוא שאלה בענין הבריאה בה הוא דשייך חשש דילמא אתי לשיולי כו' וע"כ באמת רק פעם אחת הוא דמיקרי אקראי שהרי כששאל שאלה שני' בענין הבריאה אור נברא תחלה או חשך תו לא השיבו לו וכן מוכח מפירש"י שם ע"ש ובאתי רק להעיר:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה