אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-מ › כלל קפז

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-מ · כלל קפז

כלל קפו

אמירה. סתם אמירה בל' חכמים נראה דהוא רק בקול רם ולא בחשאי ודיבור בחשאי לא מיקרי אמירה ע' פסחים (דף נ"ו ע"א) ת"ר כיצד היו כורכין את שמע אומרים שמע ישראל וגו' ולא היו מפסיקין ר' יהודה אומר מפסיקין היו אלא שלא היו אומרים ברוך שכמל"ו וברש"י אית דגרסי שהיו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו פי' שהיו אומרים אותו בקול רם עכ"ל הרי דאע"ג דנקט ר' יהודה אמירה סתם מ"מ כוונתו אקול רם וזה עיקר כוונתו לומר שחטאו במה שאמרו אותו בקול רם ועכ"ז אמר רק תיבת אומרים סתם וע"כ דאמירה סתמא היינו בקול רם ואולם י"ל דבעלמא גם אמירה בחשאי אמירה מיקריא ושאני הכא דסמך ר' יהודה על הוכחת הענין דהכוונה אקול רם דבחשאי הרי גם אנו אומרים וע"ע רא"ש ברכות פ"ג סי' י"ד שכ' וז"ל ואפי' לר"מ דאמר אחר כוונת הלב הן הן הדברים מ"מ צריך שיוציא בשפתיו ובלא השמעת האוזן קרי לי' כוונת הלב וכן הא דתניא לעיל לא יברך אדם בהמ"ז בלבו ואם בירך יצא היינו במוציא בשפתיו בלא השמעת האוזן עכ"ל הרי דדיבור בחשאי בלי השמעת האוזן נקרא רק כוונת הלב ולא מיקרי דיבור וע"ע פי' הרא"ש נדרים (דף ע"ז ע"ב) דפי' הא דא"ר יוחנן שם וצריך שיבטל בלבו דהכוונה שיוציא בשפתיו בחשאי דכה"ג מיקרי לב ולא דיבור ומייתי שם ג"כ ההיא דברכות (דף ט"ו) לא יברך אדם בהמ"ז בלבו כו' ע"ש (ויש להביא ראיה לפי' הרא"ש נדרים הנ"ל מתוספתא טהרות פ"ו הובאה בר"ש טהרות פ"ה מ"ט אמרו לו אשתך נדרה והוא אומר בלבי הי' להפר שומעין לו כו' והכוונה על כרחך דהיפר בחשאי ולא שמעו העדים דאילו בלב ממש הא מבואר בנדרים (דף ע"ט ע"א) דהיפר בלבו אינו מופר]:

וע"ע ש"ס זבחים (דף ב' ע"ב) וזבחים בסתמא כשירין מנלן כו' אלא מהא (דתנן) לשם ו' דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובח כו' א"ר יוסי אף מי שלא הי' בלבו לשם אחת מכל אלו כשר שתנאי ב"ד הוא אתנו ב"ד דלא לימא לשמו דילמא אתי למימר שלא לשמו ואי ס"ד סתמא פסול קיימי ב"ד ומתני מילתא דמיפסל ביה ובתוד"ה קיימי ב"ד ומתני כו' יש תימא למה לו להאריך כ"ז הא בהדיא אמר סתמא כשר ונראה לפרש דמי שלא הי' בלבו היינו שלא אמר בהדיא לשם אחת מכל אלו אבל חישב בלבו למה שדינו להיות כו' עכ"ל הנה דקרא ר' יוסי לדיבור לב דהא כוונתו אדיבור וקרי ליה מי שלא הי' בלבו וי"ל ג"כ דכוונתו אדיבור בחשאי דמיקרי לב וכנ"ל וקמ"ל דאפי' אם לא הי' דיבור כלל ואפי' בחשאי נמי מהני ואילו הי' אומר אף מי שלא אמר לשם אחת מכל אלו הי' אפשר לטעות דכוונתו אדיבור בקול רם כמשמעות אמירה סתם וכנ"ל וה"א דרק אם הי' שם דיבור בלי השמעה לאוזן הוא דמהני אבל אם לא הי' שם דיבור כלל לא מהני קמ"ל ודו"ק ודע דמ"ש התוס' ב"מ (דף מ"ג ע"ב) ד"ה החושב לשלוח יד הך מחשבה הוי דיבור כו' וכן מחשבת פיגול כו' וכ"כ התוס' בכמה דוכתי י"ל ג"כ דמש"ה קרי להו תנא בשם מחשבה לומר דגם דיבור בחשאי דמיקרי מחשבה מהני ודו"ק וע"ע סוטה (דף ל"ב ע"ב) דמוכח דבל' מקרא אמירה סתם הוא בקול נמוך וכל היכא דכתיב עני' ואמירה הוא בקול רם עש"ה ויש לחלק בדברים ואין להאריך:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה