בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-מ · כלל קפ
אם אומנת ומגדלת נקראת אם בל' חכמים, עיין קידושין (דף ל"א ע"ב) והאמר אביי אמרה לי אם ההיא מרבינתי' הוי ונראה דגם בל' תורה הוא כן ע' חולין (דף ק"מ ע"ב) רש"י ד"ה דלמא וז"ל ומודו בקורא נקיבה אפי' אין הביצים שלה (דחייב בשילוח הקן) כדלקמן דהואיל ודרכה היא לגדלן והאם רובצת קרינא בי' עכ"ל וע"ע ב"ב (דף ט' ע"א) אמר רבא האי מילתא אישתעי לי עולא משגש ארחתי' דאימי' (לר' ששת קרי לי' הכי עולל המשגש דרכי אמו שגורם להטותה מדרך שאר נשים כדלקמן, רש"י) כו' אמאי קרי לי' עולא משגש ארחתי' דאימי' דבעי מיני' ר' אחדבוי בר אמי מר' ששת מניין למצורע בימי ספורו שמטמא אדם א"ל הואיל ומטמא בגדים מטמא אדם א"ל דילמא טומאה בחיבורים שאני כו' אהדר לי' (ר' אחדבוי לר' ששת) בבדיחותא חלש דעתי' דר"ש אישתיק ר' אחדבוי כו' אתי' אימי וקא בכיא קמי' צווחא צווחא ולא אשגח בה אמרה לי' חזי להני חדיי דמצית מינייהו בעי רחמי עלי' ואיתסי ובתוד"ה אתי' אימי' פר"ח דהיינו אימי' דר' אחדבוי ולדידי' קרי עולא משגש ארחתא דאימי' שגרם לאמו להתבזות לפני ר' ששת והיא היתה מניקתו של ר' ששת לכך אמרה לי' חזי להני חדי דמצית מינייהו עכ"ל:
ולענ"ד י"ל עוד דלר' ששת הוא דקרי עולא משגש ארחתא דאימי' כפירש"י ורק האי אתי' אימי' כו' פירושו כפיר"ח דאימי' דר' אחדבוי היתה והיא היתה מניקתו של ר' ששת וקרי לר' ששת משגש ארחתי' דאימי' היינו אראתא דמניקתי' וקרא למינקת בל' אם כמו שקרא אביי אל האומנת ומגדלת בשם אם דה"נ מינקת הוא מגדלת שכל עיקר גידול הילד הוא מן החלב שהוא יונק ע' תמורה (דף ל"א ע"א) כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית כו' וברש"י הילכך כל גדילתה ממנה כו' ובסנהדרין (דף נ"ב ע"א) מת"ל את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קודש נוהגין בו חול כו' אומר ארור שזו ילד ארור שזו גידל ארור שיצאה זו מחלציו ובח"א למהרש"א וז"ל ארור שזו ילד כו' ג' לשונות על אמה ועל מניקתה ועל אבי' עכ"ל [ודע דמח"א למהרש"א הנ"ל יש ללמוד דבר מחודש דאדם גדול מזכה למניקתו כעין דאמרי' ברא מזכה אבא דמדאמרי' בבת כהן שזינתה ארור שזו גידל על המינקת וא"כ הרי מדה טובה מרובה וק"ל]: