בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-כ · כלל קנה
אכילה גסה דלאו שמה אכילה. כמבואר ביבמות (דף מ' ע"א) וב"ק (דף ק"י ע"א) ע' ב"מ (דף פ"ז ע"ב) ואכלת ולא מוצץ כו' שבעך ולא אכילה גסה כו' ובתוד"ה שבעך וז"ל אי לאו דכתיב שבעך הוי ממעטינן מואכלת אכילה גסה דאכילה גסה לאו שמה אכילה ולא הוי דרשי' ואכלת ולא מוצץ דשתי' בכלל אכילה אבל השתא דכתיב שבעך ולא אכילה גסה אייתר ואכלת למידרש מיני' ולא מוצץ עכ"ל וצע"ק מספרא בהר פרק ד' ברייתא ד' וז"ל ונתנה הארץ פרי' ואכלתם לשובע שיהא אדם אוכל הרבה ושבע דברי ר' יהודה רשב"ג אומר אף אינה סימן ברכה (אם צריך לאכול הרבה עד שישבע) א"כ למה נאמר ואכלתם לשובע אוכל ולא גוסי ובפי' הראב"ד וז"ל ולא אכילה גסה פי' אכילה גסה אינה לשובע עכ"ל ונראה דגריס אוכל ולא אכילה גסה [ולגירסא דידן נמי הך ולא גוסי הכוונה שלא תהי' אכילה גסה וכמובן] וא"כ מדממעט לי' מתיבת לשובע מוכח דואכלתם גופי' לא ממעט אכילה גסה והוא דוגמת הך דב"מ ממש דמשבעך הוא דממעט אכילה גסה ובהך דת"כ לא דריש מידי מתיבת ואכלתם ולא שייך שם תי' התוס' ב"מ הנ"ל [ודוחק אצלי לומר דזהו פלוגתא דר' יהודה ודרשב"ג דספרא הנ"ל באמת והא דס"ל לר"ל ביבמות וב"ק שם דאכילה גסה לאו שמה אכילה היינו משום דפסק הילכתא כר' יהודה אבל לרשב"ג אה"נ דאכילה גסה שמה אכילה ומימעיט רק מתיבת לשובע וע' ב"מ (דף צ"ב ע"א) במשנה ר"א חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וחכמים מתירין ופסקו הפוסקים שם כחכמים וכמוכרח מכללא דיחיד ורבים הלכה כרבים והך דר"א חסמא וחכמים מובא בספרי תצא עה"כ ואכלת ענבים כנפשך שבעך ע"ש וז"ל ר"א בן חסמא אומר מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו ת"ל כנפשך וחכ"א שבעך מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו עכ"ל הספרי ודרשא דשבעך ולא אכילה גסה ליתא התם בספרי ולא דריש שם דרשא אחרת משבעך רק הך דשאוכל פועל כו' וי"ל דזהו ג"כ ענין הפלוגתא דרבנן ס"ל דאכילה גסה לאו שמה אכילה ומימעיט אכילה גסה מתיבת ואכלת לחוד ואייתר שבעך למידרש שאוכל פועל כו' ור"א חסמא ס"ל דאכילה גסה שמה אכילה כרשב"ג ואיצטריך לי' שבעך למעט אכילה גסה וע"כ לא דריש כרבנן [והך ברייתא דב"מ (דף פ"ז ע"ב) דממעט משבעך אכילה גסה י"ל דאתי' לרשב"ג ולר"א חסמא משא"כ לרבנן אה"נ דממעטי' לי' מואכלת והא דדרשי' גם לרבנן ואכלת ולא מוצץ וכדמוכח שם בספרי י"ל דתרתי ש"מ וכדמצינו בכמה דוכתי וקושית התוס' דמהיכי תיתי למעט מוצץ אי לאו משום ייתור הרי שתי' בכלל אכילה יש ליישב עפ"י תוס' חולין (דף ק"כ ע"א) ד"ה לרבות וי"ל עוד באופן אחר ואין להאריך] וע"כ כיון דר"א חסמא ורבנן דמתני' הלכה כרבנן מטעמא דיחיד ורבים הלכה כרבים לכן מזה הוא דדייק ר"ל למיפסק דאכילה גסה לאו שמה אכילה ודו"ק ובאתי רק להעיר: