בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל קמא
איש. ע' תוס' ב"ק (דף ט"ו ע"א) ד"ה השווה ותוס' סנהדרין (דף ס"ו ע"א) ד"ה לרבות דהא דהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה היינו דווקא היכא דכתיב לשון זכר אבל היכא דכתיב איש בהדיא אין אשה בכלל ע"ש [וע"ע תוס' יומא (דף מ"ג ע"א) ד"ה ונתן] וע"ע בסנהדרין (דף מ"ו ע"א) וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה ועוד שם (דף נ"ז ע"ב) אימא בת נח שהרגה לא תיהרג מיד איש ולא מיד אשה כו' בת נח שזינתה לא תיהרג על כן יעזוב איש ולא אשה [ואולם היקישא דהשווה הכתוב אשה לאיש כו' הוא בלא"ה רק בישראל דכה"ת לישראל ניתנה ולא לעכו"ם] וע"ש בתוס' בסנהדרין (דף ס"ו ע"א) דכתבו דנהי דאיש ממעט אשה עכ"ז היכא דכתיב איש איש מרבינן אשה משום דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ע"ש וע' יבמות (דף ע' ע"א) איש איש לרבות הערל (שאינו אוכל בתרומה) ושם (דף ע"א ע"א) אימא לרבות האונן א"ר יוסי ברבי חנינא א"ק וכל זר זרות אמרתי לך ולא אנינות אימא ולא ערלות כו' א"ק איש איש איזהו דבר שישנו באיש ואינו באשה הוי אומר זה ערלות וקשה דלמא אצטריך איש איש לרבות אשה וכהך דסנהדרין (דף ס"ו ע"א):
ודע דיש להסתפק הא דאיש ממעט אשה אם הוא מפאת היותו גילוי מיוחד דמדה"מ למיכתב אדם וכדומה ודייק לכתוב איש אתי לאורויי למעט אשה א"ד איננו מפאת גילוי ויתור רק דמשמעות התיבה אין אשה בכללו וממילא אימעטא אשה היכא דכתי' איש כיון דאין אשה במשמעות התיבה וע' ברשב"א קידושין (דף כ"ד ע"א) ד"ה אלא שכ' וז"ל וא"ת כיון דאיצטריך למיכתב איש למעט את הקטן מנ"ל מיעוטא דאשה שאינה מוספת חומש י"ל דקטן לא צריך קרא ועיקר איש כי כתי' למעט את האשה הוא דכתי' עכ"ל ומוכח מקושית הרשב"א דאין משמעות התיבה הוא הממעט אשה רק ענין הייתור והגילוי הוא הממעט וע"כ כיון דאצטריכא התיבה למעט קטן שוב אין ללמוד ממנו מיעוט דאשה דאי משמעות התיבה הוא הממעט א"כ מה בכך דאיצטריך איש למעט קטן סוף סוף השתא דכתי' איש למעט קטן א"כ הרי ממילא אשה ממועטת כיון שאין אשה בכלל משמעות תיבת איש ודו"ק:
וע"ע ברא"ם עה"ת דברים י"ג פסוק י"ד וז"ל אנשים ולא נשים. בסיפרי דאנשים דהכא יתירא הוא דהוה ליה למיכתב יצאו בני בליעל מקרבך אבל גבי סדום שאמר ואנשי סדום ה"ה נשים משום דלגופי' הוא דאתא וכן בכל מקום שבאה מלת אנשים יתיר' דרשו אותה אם למיעוטא אם לחשיבות ולמעלה עכ"ל ונראה מזה ג"כ דהא דאיש ממעט אשה היינו רק היכא דמיותר אבל לא היכא דצריך לגופי' דפשוט דדין תיבת איש בזה כדין תיבת אנשים דהוא רק ריבוי דתיבת איש ואולם הגור ארי' שם כ' בזה"ל אנשים ולא נשים וא"ל דיבר הכתוב בהווה שהם דרכם להסית דכאן כבר כתי' בני בליעל ולא הוצרך למיכתב אנשים אלא לדיוקא לדרשא הוא ועוד דבכה"ת בעי' קרא לרבות נשים כאנשים לעניין עונשין דילפי' מדכתי' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכאן לא איירי לענין עונשים של אשה רק לענין עיר הנדחת וכה"ג אין לנו שום כתוב להשוות אשה לאיש עכ"ל והנה לתירוצו הראשון נראה דאיש ממעט אשה רק היכא דמיותר וה"מ היכא דדרך הדבר באיש יותר מבאשה דאיכא למימר דיבר הכתוב בהווה משא"כ היכא דאין ההווה באיש יותר מבאשה אז תיבת איש גופי' ממעט אשה ואפי' אינו מיותר [ודע דמ"ש הגור ארי' דדיבר הכתוב בהווה יל"ע בזה בב"ק (דף ק"ט ע"ב) בעי רבינא גזל הגיורת מהו איש אמר רחמנא ולא אשה א"ד אורחי' דקרא הוא וע' לעיל כלל (ל"ח)]:
ואולם לתירוצו הב' נראה דהיכא דכתי' תיבת איש לגבי עונש [ונראה דה"ה לגבי דינים ומיתות ע' קידושין (דף ל"ה ע"א) ופשוט] אז אשה בכלל משא"כ אם נאמר שלא במקום עונש אז אפי' אינו מיותר וגם ההווה באיש מ"מ אין אשה בכלל ודו"ק ויל"ע בזה הרבה ובאתי רק להעיר וע"ע כלל בענין המיעוט דאיש ממעט אשה בתוס' ע"ז (דף י"ט ע"א) ד"ה אשרי דרק איש ממעט אשה אבל האיש בה' קאי אאיש ידוע וממעט איש אחר ע"ש: