בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל קיט
איסורו חישובו. בכורות (דף י' ע"א) ע"ש פלוגתא דר"ש ורבנן בפטר חמור אי מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה דלר"ש אינו מטמא הואיל וסתמי' לאו לאכילה קאי וע"כ בעי מחשבה לאכילה להחשב אוכל ורבנן ס"ל דמטמא ואמר התם טעמא דרבנן הואיל ואיסורו חישובו וברש"י איסור דאסר לי' רחמנא לישראל משויא לי' אוכל דכיון דאסור לי' מכלל דראוי לאכילה לעכו"ם הוא עכ"ל [וע"ע דוגמת הך דאיסורו חישובו בפסחים (דף מ"ו ע"א) כגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין ונגעו בהאי בצק (שבסידקי עריבה דחייב לבער בכזית) בפסח דאיסורו חשוב מצטרף וברש"י בפסח דאיסור חמץ מחשבו ועושהו חשוב הואיל וכזית הוזכר להיחשב לענין איסור חמץ דלא בטיל לגבי עריבה כו' השתא לענין טומאה נמי לא בטיל לגבי עריבה ומצטרף להשלים לכביצה ואע"ג דאין מקפיד עליו כו' וע"ע שבת (דף צ' ע"א) במשנה ר' יהודה אומר אף המוציא ממשמשי עכו"ם כל שהוא (בשבת חייב) שנא' ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וברש"י שנא' כו' מאומה אלמא אחשבי' קרא לאיסורא עכ"ל והכוונה דהואיל וחשוב להיאסר לענין ע"ז חשוב נמי לגבי שבת] וע"ע בפי' הראב"ד לעדיות פ"ד מ"ו הסך בשמן טהור ונטמא ירד וטבל בש"א אעפ"י שהוא מנטף טהור (דבטיל ע"ג גופו) כו' ואם הי' שמן טמא מתחלתו בש"א כדי סיכת אבר קטן כו' ובפי' הראב"ד וז"ל והא דמפלגינן בין טמא מתחלתו לטהור מתחלתו מפני שטומאתו חושבתו עכ"ל וה"ז ג"כ דוגמת הך דאיסורו חישובו [וע' שבת (דף י"ז ע"א) כלי טמא חושב משקין כו' וע"ע בר"ש מכשירין פ"א מ"א משקין טמאין מטמאין לרצון ושלא לרצון וז"ל כיון דטמאין הן מטמאין ומכשירין הכל בבת אחת אם נפלו על הפירות ואפי' שלא לרצון דמחמת טומאתן חשיב טפי ודכוותה פ"ק דשבת כלי טמא חושב משקין עכ"ל] וע"ע מנחות (דף כ"ג ע"ב) א"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין קומץ מבטל את חבירו (דעולין אין מבטלין זא"ז) אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ וברש"י נאמרה הקטרה בשירים כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד' ואמרי' כל שממנו לאישים דהיינו שירים הרי הוא בבל תקטירו אלמא איכא הקטרה בשירים עכ"ל וכתבתי במ"א כוונת רש"י ג"כ דאיסורו חישובו דכיון דאסר קרא להקטירו מכלל דחשוב הקטרה והקטרה הא לא שייכא רק בחלק מזבח וע' תוס' מנחות (דף פ"ה ע"ב) ד"ה בעי וא"כ ע"כ דגם השירים חשיבי בצד מה חלק מזבח ועולין מדקרינהו רחמנא הקטרה לענין איסור וע"כ אין מבטלין את הקומץ כי היכי דקומץ לא מבטל קומץ מטעמא דעולין אין מבטלין זא"ז ודו"ק כי קצרתי וע"ע תוספתא שבת פ"ט מניין ליין שהוא משקה (לענין הכשר) שנא' ודם ענב תשתה חמר וק' מדוע לא הביא קרא דיין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם וגו' דכתי' לפני זה [והא דלא יליף מקרא דוישת מן היין וישכר דכתי' בנח וקרא דותשקינה את אביהן יין דכתי' בלוט י"ל דס"ל דאין למידין מקודם מ"ת אפי' לא ביאור הלשון ע' כלל א' שהארכתי בזה ומשא"כ מקרא דיין ושכר אל תשת דכתי' בתר מ"ת שפיר קשיא] וצ"ל ג"כ דאי משם ה"א דשאני התם דהוא לאו ואיסורו חישובו ואין ראי' לשיוחשב משקה בעלמא אולם גם בהך דיין ושכר אל תשת אין השתי' האיסור רק הביאה ויש ליישב ובאתי רק להעיר: