בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל קטו
אין היקיש וג"ש למחצה. אם הוא רק לענין דכשדנין ראובן משמעון דנין אותו לכל דברים שנוהגים בשמעון אבל איננו לענין להפוך ג"כ ולומר דכי היכי דאיתקש ראובן לשמעון ה"ה שמעון לראובן א"ד גם לענין זה אמרי' דאין היקיש וג"ש למחצה. כבר האריכו בזה האחרונים [ועמ"ש בזה הגאון פני משה בירושלמי ב"מ פ"ה ה"א במראה הפנים שם ד"ה היקיש] וע' תוס' קידושין (דף ל"ו ע"א) ד"ה תפילין דאהא דאמר התם רבא אמר היינו טעמא דאיסי (דפוטר נשים מלאו דבל יקרחו) דיליף בין עיניכם מתפילין מה להלן נשים פטורות כו' ואביי מ"ט לא אמר כרבא אמר לך תפילין גופייהו מהכא גמר לה מה להלן מקום שעושים קרחה כו' ובתוס' וא"ת ומה בכך מ"מ נילף קרחה מתפילין דאין ג"ש למחצה כו' עכ"ל ומוכח דאכה"ג נמי אמרי' אין ג"ש למחצה דכי היכי דגמרי' תפילין מקרחה ה"ה להיפוך קרחה מתפילין וע"ע רשב"ם ב"ב (דף ק"כ ע"ב) דאהא דאמר התם נאמר כאן (בפ' נדרים) זה הדבר ונאמר להלן (בשחוטי חוץ) זה הדבר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן כו' ומה כאן ראשי המטות אף להלן כו' אמר מר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל כו' למאי הלכתא כו' לומר שהפרת נדרים בג' הדיוטות כו' ומה כאן ראשי המטות כו' למאי הלכתא כו' לומר שיש שאלה בהקדש ולב"ש דאמרי אין שאלה בהקדש כו' האי זה זה מאי עבדי לי' וברשב"ם וז"ל זה דראשי המטות וזה דשחוטי חוץ מאי דרשי בהו דכיון דלית להו שאלה בהקדש לית להו ג"ש דזה זה כלל ואפי' למילף נדרים משחוטי חוץ לאהרן ולבניו וכל ישראל דאין ג"ש למחצה עכ"ל ומוכח מדברי הרשב"ם יותר מזה דכל ג"ש שאיננה ללמוד שמעון מראובן כי היכי דגמרי' ראובן משמעון אזי איננה ג"ש כלל ואין לדון כלל ג"ש כזאת דכל ג"ש צריך שתהיה ללמוד ב' הצדדים זה מזה וזה מזה ואם איננה כך אזי גם צד אחד אין ללמוד ובאתי רק להעיר:
וע"ע תוס' נזיר (דף מ"ח ע"א) ד"ה ה"ג אשכחנא כ"ג דמטמא למת מצוה נזיר מנלן וז"ל תימא תיפוק לי' מג"ש דאמו אמו כמו שאנו לומדים כ"ג מנזיר לענין נגעים וזיבתם ה"נ ניהדר ונילף נזיר מכ"ג לענין מ"מ דאין ג"ש למחצה עכ"ל ומבואר גם בזה דגם לענין להפוך כו' אמרי' אין ג"ש למחצה וע"ע בס' הקנה (דכ"א ע"ב בדפוס פרזעמישל) שדיבר במדת ג"ש וז"ל שם א"ל תינח שהגדול לומד מקטן היכא שהקטן לומד מגדול להקל מעליו מאי איכא למימר כי כפי הערך יקל מעליו יותר מהמלמד (פי' דאם הוא קטן ממנו ועכ"ז נקיל בו קולא אשר במלמד א"כ ממילא לפי ערך הוא קולא יותר גדולה מבמלמד) א"ל לכן נכתבו המלות שוות לומר ליתן את האמור של זה בזה והאמור של זה בזה שאם צריך ללמוד זה מזה וזה מזה ולומד זה מזה וזה מזה אינו לומד עכ"פ צריך ויש לנו לומר [ובגליון דתיבת צריך ליתא בכ"י והנוסחא שם עכ"פ יש לנו לומר] שהחלש אינו מלמד לגבור אבל הוא לומד ממנו ונמצא שיש פחיתות לחלש לכן אינו מדה לחצאין עכ"ל עש"ה בכל דבריו כי ע"ד הסוד המה נאמרים ועכ"פ זאת מתבאר מדבריו דס"ל בפשיטות דהא דאין ג"ש למחצה היינו גם לענין דכי היכי דילפי' ראובן משמעון ה"ה שמעון מראובן ושגם לענין זה אמרי' דאין מדה זאת לחצאין ונתן טעם לדבר ע"ד הסוד עש"ה ובאתי רק להעיר:
וע"ע תוס' תמורה (דף ה' ע"א) ד"ה מיתיבי וז"ל וי"ל דאיתקש גירושין למיתה כדאמר פ"ק דקידושין איתקש מיתה לגירושין ה"נ איתקש גירושין למיתה כו' עכ"ל ומוכח ג"כ קצת דגם אכהאי גוונא אמרי' דאין היקיש למחצה עש"ה וע"ע תוס' מנחות (דף ט"ו ע"א) ד"ה לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם וז"ל מהאי טעמא מיתרצא מה שמקשים בפ' הערל יש במעשר וביכורים משא"כ בתרומה דמ"ט דלא ילפי' תרומה מביכורים אע"ג דאיתקיש דדרשי' ותרומת ידך אלו הביכורים דביכורים איקרי תרומה תרומה לא איקרי ביכורים עכ"ל וקשה דסוף סוף כיון דהוקש ביכורים לתרומה נימא אין היקיש למחצה ונקיש נמי תרומה לביכורים וע"כ דלא אמרי' אכה"ג אין היקיש למחצה ויש לדחות וק"ל וע"ע כריתות (דף ה' ע"א) אתי' מתכונתו (דכתיב בשמן המשחה) מן במתכונתו דקטורת וכתיב גבי קטורת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למוסרו לציבור פטור אף שמן נמי למוסרו לציבור פטור ותיהדר קטורת ותילף משמן מה שמן כי מפטם לחציין פטור אף קטורת כו' ומוכח דגם לענין להפוך כו' אמרי' אין ג"ש למחצה וע"ע תוס' נזיר (דף נ"ח ע"ב) ד"ה ור' אדא וז"ל וא"ת ולר' אדא דמקיש מקיף לניקף וה"ה דנקיש ניקף למקיף כו' עכ"ל ומוכח לכאורה ג"כ דגם לענין להפוך כו' אמרי' אין היקיש למחצה ויש לדחות ואדרבה ממה שת שתרצו התוס' שם בזה יש לכאורה להוכיח להיפוך עש"ה ותבין ובאתי רק להעיר:
וע"ע יבמות (דף ס"ט ע"א), אמר קרא לא יחלל זרעו בעמיו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל אף זרעו נמי פוסל ואילו בסוטה (דף כ"ג ע"ב) איתא כהנת מתחללת כהן אינו מתחלל מנלן דא"ק ולא יחלל זרעו בעמיו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל וקשה דמנ"ל דהוא אינו מתחלל אדרבה נקיש הוא לזרעו לומר דמה זרעו מתחלל אף הוא מתחלל כי היכי דמקשינן זרעו לו בהך דיבמות הנ"ל וכנ"ל וע"כ דנהי דאיתקש זרעו לו אין ללמוד מזה להקיש ג"כ הוא לזרעו וא"כ לכאורה יש ראי' מזה דלענין להפוך כו' לא שייך אין היקיש למחצה ובאתי רק להעיר: