בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל פא
אין שליח לד"ע. הערותי למ"ד בב"מ (דף י' ע"ב) דגם בחצר דבע"כ מותיב בה ואיננו שליח שעשאו האדם מדעתו רק התורה עושה את החצר לשליח שלא מרצון הבעלים אפ"ה שייך בי' דין אשלד"ע [זולת מטעמא דלאו בר חיובא] דא"כ תיקשי מדוע יש כח לאב לקדש את בתו לחייבי לאוין וכמבואר בקידושין (דף י"ט ע"ב) בברייתא והלא דין הוא אם מקדשה לפסולין לא ימכרנה לפסולין [וע' עוד קידושין (דף ס"ד ע"א) דבידו להשיאה לממזר למ"ד קידושין תופסין בח"ל] והרי מה שיש כח לאב לקבל גט לבתו הוא בהכרח רק מאותו הטעם שיש לו כח לקדש את בתו וכמבואר בכתובות (דף מ"ז ע"א) דמה שמקבל גט לבתו נלמד רק מדבידו להשיאה ומהיקישא דויצאה והיתה דאיתקוש יציאה להוי' ע"ש וא"כ כיון דמה שמקבל גט לבתו הוא בתורת שליחות אלא דהוא שליחות בע"כ שהתורה עשאתו לשליח בלי רצונה דומיא דחצר וכדמוכח מש"ס גיטין (דף כ"א ע"א) שליחות לקבלה נמי אשכחן בע"כ שכן אב מקבל גט לבתו קטנה על כרחה וא"כ ע"כ דמה שמקבל קידושין לבתו הוא ג"כ רק בתורת שליחות אלא דהוא שליחות בע"כ וא"כ למ"ד בב"מ הנ"ל דגם בשליחות כזה שייך אשלד"ע א"כ איך מקדשה לפסולין נימא אשלד"ע וכמובן :' ובאתי רק להעיר: