בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-ח · כלל מז
אחר. לענין איזה מן הקרובים איקרי אחר ואיזה לא ע' קידושין (דף י"ג ע"ב) וכתובות (דף פ"א ע"א) וסוטה (ד' ה' ע"ב) וערכין (דף כ"ה ע"ב) וב"ב (דף ק"ח ע"ב) וקידושין (דף י"ז ע"ב) ועוד שם (דף ס"ז ע"ב) וכבר הובאו מקומות הנ"ל בתוס' קידושין (דף י"ג ע"ב) וסוטה (דף ה' ע"ב) שם וע' קונטרס אחרון לאתוון דאורייתא בהוספה לכלל ח' וע"ע ב"מ (דף צ' ע"ב) פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי כו' וע"ע קידושין (דף ל"ה ע"א) אב ובנו פודין זה לזה מעשר שני כו' וברש"י ולא אמרי' הרי הוא כגופו כו' ולא אחר ניהו לגבי' כו' [ויש להסתפק לגמ' ב"מ הנ"ל דיש חילוק בין בנו גדול לבנו קטן אי בן קטן נמי פודה לאביו בלא חומש דמשכחת פדי' בבן קטן במופלא הסמוך לאיש למ"ד דמופלא הסל"א דאורייתא דיכול נמי לחלל מע"ש מה"ת ע' תוס' גיטין (דף ס"ה ע"א) ד"ה ופדו ואפי' את"ל דלמ"ד דמופלא הסמוך לאיש דאורייתא כיון שהוא יודע להפלות ע"כ ה"ל דעתו כדעת גדול לענין דברים שיודע להפלות וסמכה תורה על דעתו זאת כעל דעת גדול [וע' לעיל כלל ל'] וע"כ אין כרוך עוד בדבר כזה אחר אביו רק ה"ל כבן גדול גמור דחשיב אחר וכנ"ל עכ"ז אכתי איכא לספוקי לדיעה המובאה בפי' הראב"ד על הסיפרא פ' בחקותי פרק י"ב ברייתא י' דקטן בן ט' שנים ויום אחד יכול לפדות מע"ש והוא הלמ"מ עש"ה דהוא חידוש גדול א"כ קטן כי האי שוב שפיר איכא לספוקי בי' אי חשוב כאחר או לא ויש לדון בזה ממשנה מע"ש פ"ד מ"ד אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים כו' ועוד מכמה דוכתי ובאתי פה רק להעיר] וע"ע ב"ב (דף קי"ג ע"א) רב אשי אמר אמר קרא ממטה למטה אחר ובן לאו אחר הוא [ושאר אמוראי דב"ב שם דמשני אקושי' דהתם שינויי אחרינא מוכח לכאורה דס"ל דבן נמי מיקרי אחר ובאתי רק להעיר]:
וע"ע ספרי שופטים עה"כ ואיש אחר יחנכנו וכן עה"כ ואיש אחר יחללנו וז"ל יכול דודו ובן דידו נאמר כאן אחר ונאמר להלן אחר (אשה תארש ואיש אחר ישכבנה. זית רענן) מה אחר האמור להלן נכרי אף אחר האמור כאן נכרי עכ"ל וע"ע ירושלמי כתובות פי"ג ה"ב מי שהלך למדה"י ועמד אחר ופירנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי ובירושלמי שם לא אמרן אלא אחר הא האב גובה כו' ומוכח קצת דאב לא מיקרי אחר וע"ע רש"י קידושין (דף כ"ד ע"א) ד"ה איש אמר רחמנא ולא אשה וז"ל איש ממעשרו אמר רחמנא ולא אשה ממעשר בעלה דאשה כאחר דמיא עכ"ל וע' ירושלמי סוטה פ"א ה"א קרוב מהו שישקה (קרוב מהו שיהי' נאמן בסתיר' להשקותה אליבא דר"א דהתם דס"ל דמשקה אותה עפ"י עד אחד או עפ"י עצמו) מי קרוב מבעלה (ואפ"ה נאמן וע"כ גם הקרוב נאמן) ומבואר דקורבת אישות היא קורבה היותר גדולה וא"כ מדאשה לגבי בעלה כי אחר חשיבא א"כ ה"ה דכל הקרובים מיקרי אחר מיהו בהך דפדיון מע"ש הא לא כתי' תיבת אחר בקרא רק איש ממעשרו וע"כ שפיר בעי' שיהי' הפודה האיש שלו המע"ש בעצמו וכל שאינו האיש בעצמו ממעשרו שפיר א"צ הוסיף חומש וכמובן והנה מדבר רש"י קידושין (דף כ"ד) הנ"ל לכאורה יש ללמוד דגם בן קטן א"צ להוסיף חומש שנסתפקנו בזה למעלה שהרי גם האשה כאחר חשיבא לענין פדיון ואע"ג דאין קרוב מבעלה ואולם י"ל דקטן גרע משום דעושה על דעת אביו והוי כאילו פדה האב בעצמו ע' יבמות (דף קי"ד ע"א) וע' קידושין (דף כ"ב ע"ב) בהמה אדעתא דמרה אזלא עבד אדעתא דנפשי' אזיל א"ר אשי עבד קטן כבהמה דמי ואולם הך דב"מ (דף צ' ע"ב) שהבאתי למעלה פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי כו' נתיישבתי דאינו ענין לכאן דשם איירינן לענין קנס שקונסים אותו למכור שורו עש"ה וע"כ אם מוכרו לבן קטן לא הוי קנס דאמרי' דוודאי יחזירהו לו וכהך דב"מ (דף י"ב ע"א) דמציאת קטן לאביו שבשעה שמוצאה מריצה אצל אביו ואינו מאחר בידו ואין משם ענין כלל לענין שם אחר בעלמא אי יש לבן קטן שם אחר]: