בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-ח · כלל מב
אחזוקי איסורא לא מחזקי'. הוא כלל ידוע בפוסקים ומקורו בחולין (דף נ"ו ע"ב) אחזוקי ריעותא לא מחזקי' ע"ש [וע' רש"י חולין (ד' מ"ח ע"ב) ד"ה סמפונא נקט ואתי] וע"ע בזה במס' פרה פ"ח מי"א אמת המים הבאה מרחוק כשירה (למי חטאת דבעינן מים חיים) ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת עכ"ל המשנה ונראה ג"כ טעמא דר' יהודה דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' ות"ק צ"ל דס"ל דלא מיחשיב זה החזקת ריעותא מעצמינו דכיון דבא ממקום רחוק מצוי הוא שיארע שיפסיקנו אדם ויש לחוש לזה ולא מיחשיב החזקת ריעותא או אולי ס"ל לת"ק להחמיר משום מעלת פרה ובאתי רק להעיר וע"ע במס' טהרות פ"ה מ"ז ישן ברה"ר ועמד כליו (בגדיו) טמאים מדרס דברי ר"מ וחכמים מטהרים עכ"ל המשנה ובפיה"מ להרמב"ם אמר שאם ישן ברה"ר הנה כליו טמאים מדרס לפי שלפעמים שדרס עליו הזב זו היא סברת ר"מ אמנם חכמים אומרים שלא נחזיק טומאה בשום פנים כאשר אין שם להתלות עכ"ל ומוכח לכאורה דר"מ ורבנן פליגי בזה לענין טומאה אי מחזקי' טומאה כ"ז שאין ריעותא המוכחת על הטומאה [ונודע דסתם בר פלוגתי' דר' יהודה הוא ר"מ וכן סתם בר פלוגתי' דר"מ הוא ר' יהודה וא"כ י"ל ג"כ דר"מ ור"י דטהרות הנ"ל לטעמייהו אזלי לפי פלוגתתם בפרה פ"ח מי"א הנ"ל וכמובן] ובאתי רק להעיר:
וע"ע בענין אחזוקי איסורא לא מחזקינן בש"ס ע"ז (דף י"ב ע"א) ישראל ועכו"ם ששפתו שתי קדירות כו' ע"ש בכל הסוגי' וברש"י וע"ש בר"ן שהאריך בענין אחזוקי איסורא לא מחזקינן עש"ה:
ובחידושי ליבמות (דף כ"ד ע"ב) כתבתי אהא דאיתא התם אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שלחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים דברי ר' נחמי' כו' עד שיתגיירו כבזמן הזה (שלא יתגייר לשום שררה וכדומה רק לשם שמים) כו' וכתבתי בחידושי וז"ל ק' דא"כ לר' נחמי' שור של ישראל שנגח לשור של גר יופטר מחשש שמא לא נתגייר לש"ש וזה לא שמענו מעולם וא"ל דרוב המתגיירים מתגיירים לש"ש דהא אין הולכין בממון אחה"ר ע' בהה"מ ה' איסורי ביאה פט"ו הכ"ו וצ"ל דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' וכיון דחזינן דנתגייר אין לספק שהיתה כוונתו לדבר אחר כ"ז שאין שם דבר המוכיח והמספק עלינו לומר שהי' כן ומהני סברא דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' אפי' להוציא ממון כו' עכ"ל בחידושי ודנתי שם עוד בזה ופה באתי רק להעיר: