בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-ו · כלל לה
אוכל. ע' חולין (ד' ק"כ ע"א) דמוכח דאוכל שנמחה לא חשוב אוכל אלא משקה עש"ה דאמר אהמחה את החלב וגמעו דחייב דהוא משום דא"ק נפש לרבות השותה וע"ש בתוס' שכתבו דנחשב שתי' לא אכילה ולולי קרא ה"א דבדבר שתולדתו אוכל והוא המחהו ועשאו משקה לא אמרי' שתי' בכלל אכילה וע' תוס' נדה (דף ל"ב ע"א) ד"ה שתי' כתבו באופן אחר דלולי קרא הוה אמינא דחלב מהותך לאו שמי' חלב (והיינו דשפיר גם שתי' זאת בכלל אכילה אלא דמיפטר מפאת שאין החלב חשוב חלב) ועל כן אשמועינן קרא דגם חלב מהותך שמי' חלב עד כאן לשונו ואם כן השתא דאשמעינן קרא דחלב מהותך שמי' חלב אולי לענין שם אוכל נמי גם אוכל נמחה ומהותך שמי' אוכל ואולם מלשון הגמ' חולין נפש לרבות השותה לא משמע כן רק משמע דגם אחרי הגזה"כ משקה הוא דחשיב ולא אוכל והכי מוכח בפשיטות לישנא דברייתא בחולין שם דאמר המחהו וגמעו כו' דלשון גמיעה מצינו רק במשקין ואולם בנזיר (דף ס"ד ע"א) אי' שרץ על גבי נבילה שנימוחה (וספק לו אם נגע בשרץ) מהו כיון דנימוחה (הנבילה) הוי לה משקה (מי אמרי' דכיון דנימוחה הנבילה ה"ל משקה וחשיב השרץ צף על גביו וספק מגעו טהור דכמאן דצף על פני המים דמי וספק טומאה צפה ילפי' התם מקראי דטהור) א"ד האי אוכלא הוא (אע"ג דנימוחה הנבילה חשובה אוכל) ואת"ל דאוכלא הוא שרץ ע"ג ש"ז מהו כו' עכ"ל הגמ' הצריך לענייננו ומבואר דהש"ס מסופק בזה אם אוכל שנימוח חשוב אוכל ולדעת הרמב"ם דאת"ל הוי פשיטות הנה איפשיט לי' דחשוב אוכל והוא לכאורה היפוך הך דחולין ועש"ה בנזיר בכל הסוגיא ובאתי רק להעיר וע"ע בחולין (דף ק"כ ע"א) שם דמוכח דטעמא דאין יוצאין במצה שהמחהו וגמעו משום דכיון דהמחהו לא מיקרי לחם וקרא לחם עוני כתיב ע"ש:
ואולם ברש"י פסחים (דף ל"ה ע"א) ד"ה אין כ' דהא דאין יוצאין במצה שהמחהו היינו משום דחשיב שלכ"א ומוכח דהלחם גופי' שפיר חשוב לחם אעפ"י שנמחה אלא דהממחהו ואוכלו חשיב אוכל שלכ"א וצע"ק מהך דחולין דמבואר הטעם משום דלא חשוב לחם ולא אמר כלל טעמא דשלכ"א עש"ה [וע' ירושלמי פסחים פ"ג ה"א דמוכח שם ג"כ דהא דאין יוצאין במצה בהמחה וגמעו הוא משום דלא מיקרי לחם ע"ש] וע"ע ברכות (דף ל"ז ע"א) טחנה אפאה כו' ע"ש כולי' סוגיא ועוד שם (דף ל"ח ע"א) טרימא מהו כו' ע"ש ברש"י וע"ע פסחים (דף מ"א ע"א) ובמבושל שלא נימוח וידובר בזה במ"א אי"ה ולענין שאנו בו אין נפקותא בזה כ"כ דרק אם נאמר דנימוח חשוב לחם הוא דיש לפשוט מזה דחשוב אוכל משא"כ מאופן הב' דאין חשוב לחם אין ראי' מזה לשלא יוחשב אוכל די"ל דנהי דלא חשוב לחם עכ"ז אוכל מיהת מיקרי וככל שאר אוכלין שאינם לחם רק אוכלין אחרים וקרוין אוכלים וע' כלל י' אות א' מה שחילקתי דוגמת זה בין שם כללי דבהמה לשם פרטיי דשור עש"ה וה"נ נהי דמיחוי מפקיע שם הפרטיי לחם עכ"ז אין ראי' מזה שיפקיע שם הכללי אוכל דהוא שם כללי לכל מיני אוכלין וז"פ: