אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-ב › כלל ב

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-ב · כלל ב

כלל א

אבות. בברכות (דף ט"ז ע"ב) אין קורין אבות אלא לשלשה וצע"ק ממס' עדיות פ"א מ"ד ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלן ללמד לדורות הבאים שלא יהי' אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם עכ"ל המשנה. ומדוע קרי להו אבות העולם הרי אין קורין אבות אלא לג' וכמדומה שעמד בזה החיד"א ז"ל באחד הספרים שלו ואיני זוכר עתה מקומו אי':

ולפמ"ש המקובלים דשמאי והלל הי' שרשי הנשמות שמאי מצד הדין והלל מצד החסד ובשם המג"ע ראיתי מובא על המדרש נעשה אדם בנפשותיהן של צדיקים נמלך וכ' המג"ע רמז שכן "נעשה" ר"ת נמלך עם שמאי הלל דהם שרשי הנפשות וכנ"ל וא"כ היו בחי' אברהם ויצחק דהם ג"כ אלו השרשים וכנודע וע"כ שפיר יתבן בהם שם אבות ואולם עדן לא הונח דסוף סוף הרי אמרו ז"ל אין קורין אבות אלא לג' ולא הוציאו שמאי והלל מן הכלל וצע"ק:

ודע דמצינו עוד לשמאי והלל תואר אשר לאבות והוא במה שאמרו בר"ה (דף י"א ע"א) קול דודי מדלג על ההרים בזכות אבות מקפץ על הגבעות בזכות אמהות הרי דאבות נקראים הרים [וכן דריש שם עוד אקרא דשמעו הרים את ריב ד' וגו' ע"ש וע"ע ילקוט ישעי' רמז תע"ז עה"כ כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וגו' אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לך הדבק בגמילות חסדים הה"ד כי ההרים ימושו אלו האבות כו' וע"ע שמות רבה פרשה כ"ח ויקרא אליו ד' מן ההר לאמור בזכות ההר ואין ההר אלא אבות שנא' שמעו הרים את ריב ד' וע"ע בתרגום ירושלמי דברים פרשה ל"ג ט"ו ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם דתירגם וז"ל בזכות אבהתא צדיקיא דמתילין לטוריא אברהם יצחק ויעקב ובזכות ארבעתי אמהתא דמתילין לגלמתא כו' עכ"ל וכ"ה שם בתרגום יונתן וכ"ה שם בספרי וז"ל מלמד שאבות ואמהות קרוים הרים וגבעות שנא' אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה עכ"ל. וע"ע ב"ר פרשה נ' ההרה המלט פן תספה בזכות אברהם שנקרא הר שנא' מדלג על ההרים כו' וכן הוא בפסיקתא פרשה ג' וע"ע סנהדרין (דף פ"א ע"א) אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו הרי דאבות של האדם מכונים הרים וע"כ אברהם יצחק ויעקב דהם אבות דכלל ישראל לכן נקראים בשם הרים סתם ודו"ק ונכון בס"ד וע"ע בב"ר ריש ויצא ותמצא שם מבואר הטעם מדוע אבות האדם מכונים הרים וז"ל שם אשא עיני אל ההרים למלפני ולמעבדני. ובילקוט שם מפורש יותר אל ההרים אל ההורים למלפני כו' והיינו דאבות נקראים הרים מל' הורים והורים היינו מל' הוראה שמורים ומלמדים לבן וגם מל' הריון היינו שמעברים ומולידים אותו וזהו למלפני ולמעבדני] והנה ביבמות (דף ט"ו ע"ב) איתא שאלו את ר' יהושע צרת הבת מהו כו' אמר להם מפני מה אתם מכניסין ראשי בין ב' הרים גדולים בין ב' מחלוקות גדולות בין ב"ש ובין ב"ה כו' הרי דב"ש וב"ה מתוארים בתואר הרים אשר לאבות כמו שנתארו שמאי והלל בתואר אבות אשר לאבות ואולם מצינו תואר הר גם בזולת האבות והוא בסנהדרין וא ק"ז ע"א) איך תאמרי לנפשי נודי הרכם צפור אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מחול לי על אותו עון שלא יאמרו הר שבכם צפור נדדתו ואולם י"ל דשייך לדוד תואר אשר לאבות לפי מדריגתו שהבטיח לו הקב"ה להיות ראש לשלשת אבות ע' מ"ק (ד' ט"ז ע"ב) ראש השלישי תהא ראש לשלשת אבות וע"ע תנחומא פ' תולדות מי אתה הר הגדול וגו' זה משיח בן דוד שהוא גדול מן האבות כו' והיינו דהאבות נקראים הרים סתם ומשיח שגדול מן האבות נקרא משום זה הר הגדול:

ואולם הנה מצינו עוד תואר הרים לר' יוחנן ור"ל בירושלמי נזיר פ"ו ה"א רבי אמר לחברייא הוו ידעין דאיתפלגין ר"י ור"ל אמ"ה שחלקו ואכלו (שנחלקו בדין אמ"ה שחלקו כו') כו' אמרון לי' את מה אמר (אתה מה דעתך כר"י או כר"ל) אמר להון אנא אמרי לכון הרי עולם פליגין ואתון אמרון אכן (אני אומר לכם הרי עולם חלוקין בזה ואתם אומרים כן שאכריע אני כאחד מהם) כו'. וה"ז דוגמת הך דיבמות ממש ששאלו מר' יהושע שיכריע במחלוקת ב"ש וב"ה והשיב מפני מה אתם מכניסין ראשי בין ב' הרים גדולים כו' וע"ע ירושלמי קידושין פ"ג ה"ט דקורא שם גם לר' אלעזר בשם הרי עולם ע"ש דאמר לא כבר קשיתה הרי עולם לא כבר קשיתה ר' אלעזר כו' (לא כבר הקשה קושי' המבוארת בירושלמי שם מי שהוא הרי עולם ומפרש והולך מי הוא ואמר לא כבר קשיתה ר' אלעזר כו') וי"ל דתואר הרים גדולים והרי עולם דגמ' יבמות וירושלמי קידושין ונזיר הנ"ל עניינו עפ"י דברי הפסיקתא פרשה ט"ו וז"ל אין הרים אלא בתי דינין כד"א ואלכה וירדתי על ההרים עכ"ל וע"כ חכמים הגדולים שבדור דהם עיקר בית דינן של ישראל שמהם הדין וההוראה יוצאה לכל ישראל לכן מתוארים בתואר הרים גדולים כעין תואר ב"ד הגדול [ודע דתואר הרי עולם מצינו ג"כ באבות בפסיקתא פרשה ל"ג מי את ותראי מאנוש ימות כו' אין אח בתו של אברהם בתו של יצחק בתו של יעקב בתם של שלשה הררי עולם ואת מתיירא מן ברי' כו' עכ"ל]:

וע"ע בירושלמי יבמות פ"ד הי"ב וכי ר' טרפון אביהן של כל ישראל לא הערים קידש ג' מאות נשים בימי רעבון כדי להאכילם בתרומה כו' ודכוותי' בירושלמי מגילה פ"א ה"י וכי ר' טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל כו' ובירושלמי נדרים פ"ה ה"ו שמונים זוג תלמידים הי' להלל הזקן כו' קטן שבהן ר' יוחנן בן זכאי פעם אחת חלה נכנסו תלמידיו לבקרו עמד ריב"ז בחצר אמר להם היכן הוא הקטן שבכם שהוא אב לחכמה ואב לדורות כו' וצריך לחלק בין שם אביהן של כל ישראל ואב לדורות לשם אבות סתם דאע"ג דשם אבות סתם דאבות הכוונה נמי דהם אבות לדורות של ישראל עכ"ז כיון שהוא שם אבות סתם אין קורין בו רק לאבות משא"כ בשם אביהן של ישראל ושם אב לדורות שפיר מותר לקרוא גם לאדם אחר ועי"ל והוא העיקר דרק לכנוס לאיש בשם אב של ישראל או אב לדורות סתם ולקרותו כך תמיד מבלתי הזכיר שמו רק שזה התואר אב של ישראל כו' ירמוז מי הוא. דבר זה הוא דאסור דרק האבות אי"ו הוא דקרינן להו אבות סתם ויודעין מן השם אבות דהכוונה על אי"ו משא"כ היכא דמזכירין לאדם ומוסיפין לו תואר אב ישראל ואב לדורות לגדולתו כי הך דר"ט ודריב"ז או כי הך דעדיות דמדבר משמאי והלל וקרי להו אבות העולם דבר זה שרי שפיר ורק לתת לאדם שם אב ישראל סתם שיהי' נקרא תמיד בשם זה ושם זה ירמוז עליו מבלתי הצטרך להזכיר שמו. דבר זה הוא דאסור וז"פ ועיקר. [ומצאתי עוד בתרגום שני למגילת אסתר בדברו שם מכסא שלמה וז"ל ועל מריש כורסיא קיימא מנרתא כו' וקיימין לקביל סטרא דמנרתא שבעה קנין דמנרתא די דהבא דציירין עלה שבעת אבהת עלמא אלין שמהתהון אדם קדמאה ונח ושם רבא ואברהם ויצחק ויעקב ואיוב ביניהם עכ"ל הצריך לענייננו והנה שקורא גם לאדם ונח ושם ואיוב בשם אבות העולם וה"ז כהך דעדיות דקרי כן לשמאי והלל וק' גם על התרגום שני מהא דאין קורין אבות אלא לשלשה וצ"ל ג"כ כנ"ל ואולם דברי התרגום שני יש ליישב עוד באופן אחר ואין להאריך]:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה