אור ברסלב

בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות

שאלה סט

שאלה סח

שאלה במה שנוהגין ליקח חלה אע"פ שמחלקין העיסה לכמה חלקים שאין בכ"א שיעור חלה אי אריך למעבד הכי:

תשובה הנה דעת הפוסקים ביורה דעה סי' שכ"ו דהא דאיתמר מתני' העושה עיסה לחלקה בצק פטורה מן החלה היינו אם רוצה לחלקה לאנשים הרבה אבל בשביל שהוא מחלק לעצמו לא מיקרי עושה לחלק. אך לכאורה צ"ע ממ"ש התוס' בברכות דף ל"ח שרבינו יחיאל הי' מסופק אם ווירמייש"ש חייב' בחלה משום דעושה עיסתו בצק כדי לחלקה פטורה מן החלה דלית בהו שיעורא ה"נ גבי ווירמיש"ש נמי פעמים מחלקן שאין משימין שיעור חלה בקדירה א' כו' וכ"כ בהגהות סמ"ק דפוס קראקא דף מ"ט וכ"כ במרדכי ובכל בו סי' פ"ט הרי מבואר דאף שמחלק לעצמו מקרי עשוי לחלק וכבר עמד ע"ז בספר תפארת למשה והביא שם דברי המעדני מלך בהל' חלה דמחלק בין היכא שנאפה הכל ביחד ובין אם לא היה דעתו לאפותו ביחד וכתב דמהתוס' לא משמע כן וכן בספר עטרת ראש תמה בזה. ועתה נדפס מחדש פירוש הגאון החסיד מוהר"ר אלי' מווילנא ז"ל על סדר זרעים ותמה ג"כ על התוס' בזה והביא ראי' ממאי דקאמר נשים שנתנו כו' וה"ל למימר אף באשה א' ועוד הא אמרינן חלות תודה כו' עשאן למכור בשוק חייב והרי לא היה רק עשרון אחד ועשו מהם ג' חלות ואין בכל א' מהם כשיעור וכן פסקו כל הגאונים וכן נהגו אבותינו כו' ע"ש. ולענ"ד אין דברי רבינו יחיאל סותרים כלל למשמעות הפוסקי' הנ"ל והמנהג שנהגו בזה ודברי רבינו יחיאל הם מיוסדים עפ"י מ"ש הר"ש בחלה שכתב לחלוק על ר"ת דמחייב בתחלתה עיסה ע"מ לעשותה סופגנין דהא בירושלמי אמר ר"י העושה עיסה ע"מ לחלקה בצק פטורה מן החלה ומן הסבר' כ"ש עושה עיסה ע"מ לעשותה סופגנין כו' ע"ש וכ"כ הרא"ש במס' חלה בשם הרמב"ן שהביא ראיות לזה וכ"כ הרא"ש פרק כל שעה והר"ן שם ע"ש ולדעת ר"ת צ"ל דדוקא בעושה לחלק שלא יהא כשיעור דהעומד ליחלוק כחלוק דמי משא"כ כשדעתו לסופגנין שאין קפידא לענין חלה רק על שעת הגלגול ולא שייך בכה"ג לומר דרואין אותה כאילו הוא עכשיו סופגנין והנה הא דמחלקינן בין אם דעתו לחלק לאדם א' או לאנשים הרבה צ"ל משום דגבי אדם אחד אנו רואין אותם כמצורפים יחד שהרי כל שעה הם בידו לצרף אותם כל זמן שהם בצק ואף לאחר שנאפו עדיין יש בידו לצרפם בסל משא"כ כשמחלק אותם לאנשים הרבה שאין מצטרפין יחד אח"כ אז כיון דבשעת גלגול היה דעתו לחלקה רואין אותה כאלו כבר נתחלקה ולפ"ז א"ש דאע"ג דבאדם א' שדעתו לחלק לבצקים קטנות ולעשות גלוסקאות לאפותם שפיר הם כאלו לא נתחלקה כלל כיון דאכתי חזי לאצטרופי בתנור או בסל מ"מ כשנותן אותם בקדרות לעשות מהם סופגנין שוב א"א לצרף אותם יחד ומה לי אם גלגל העיסה ע"מ לחלקה בצק לאנשים הרבה או גלגל העיסה ע"מ לחלקה בקדרות הרבה כיון דאז הם נעשים סופגנין ובטל מינייהו תורת חלה והלכך שפיר מספקא ליה לרבינו יחיאל בהא מילת' דשמא בכה"ג הוי כעושה עיסה ע"מ לחלקה בצק לאנשים הרבה דפטורה וזה ברור ונכון לענ"ד ומצאתי בצל"ח על מסכת ברכות שכתב כעין מ"ש אלא שביארתי יותר בס"ד אמנם כל החרדה שהחרידו עלינו דבאדם א' לא שייך זה לא ידעתי למה שאע"פ שהאחרונים פירשו דמיירי בדעתו לחלקה לאנשים הרבה מ"מ במחלוקת הוא שנוי' בין הראשונים ז"ל שהרי הרמב"ם בפ"ו מהל' בכורים כ' סתם העושה עיסה לחלק הבצק פטורה והראב"ד שם חולק עליו וכתב שנ"ל דבאשה א' חייבת שלא תמלך לעשותה עיסה ומייתי ראיה מהירושלמי דאשה שעשתה עיסה ע"מ לעשותה סופגנין כו' וממתני' גופא איכא למשמע נשים שנתנו כו' הא אשה אחת חייבת כו' ע"ש וע"ש בכ"מ מ"ש דלפי פירוש ר"ש ל"ש לדייק מה שדייק הראב"ד כו' צ"ע דאדרב' איכא למידק טפי טעמ' דשעת התערובות הי' שלא מדעתו הא אם התערובות מדעתו אע"פ שסופו לחלק חייב והוא שטתי' דר"ל דס"ל נחתום לאו דווקא אלא הטעם לפי שהתערובות שלא מדעת הנשים ועיין בסה"ת וסמ"ג ובפירוש הגאון מוהר"ר אליהו הנ"ל ותשכח על שיטת ר"ל כמ"ש הראב"ד אמנם דעת שאר הפוסקים הוא דהלכת' כר"י לגבי ר"ל דאפי' ערב שלא מדעתו נעשה טבל כל שאין דעתם לחלקה ע"ש ואפשר דגם סה"ת וסמ"ג סוברים דגם באדם א' שדעתו לחלק פטור וכדעת הרמב"ם וכן נראה דעת הטור וכ"כ בהגהות מיימוני השייכים לספר זרעים להדי' בשם רבינו שמחה דלא תימ' לחלקה בין שתי נשים אלא אפי' לחלק לעצמו או אפי' לעשות ממנו בציקות קטנות פטורי' עד אם לא שיצרפם התנור כו' ע"ש וב"ח פי' גם בדברי הטור שדעתה לחלקה לב"ב כו' ואין לשון הטור מורו' כן ובפסקי חלה להרשב"א נראה שדעתו כהראב"ד ומ"ש נראה דדוקא אם דעתו לחלקה לבציקות קטנות ולא יבואו אח"כ לידי צירוף משא"כ כשדעתו לצרפם בשעת אפי' אח"כ מה בכך שהיה בדעתו לחלקם מ"מ הרי שוב דעתו לצרפם אחר החלוקה ובתר בתרא אזלינן רק היכא שאין בדעתו לצרפם אח"כ כלל ומכ"ש בעושה עיסה סופגנין שא"א שוב לצרפם כלל ובהכי א"ש מה שהקשה הגאון מוהר"ר אליהו ז"ל מהך דחלות תודה משום דהתם בדעתו שאם לא ימצא לקוחות שיקח אותם לעצמו ומה בכך שהוא מחלקם בצק הרי הוא חוזר ומצרפם בתנור או בסל ובהכי א"ש גם מנהג ישראל תורה לפי דעת כל הפוסקים דאע"פ שהם מתחלקי' לגלוסקאות מ"מ הרי הם אופין אותם יחד ורודים ונותנים לסל א' יחד ואין חלוקת הבצק הזו סופה להתקיים משא"כ כשהוא חלוקה המתקיימת דומיא דמחלק לאנשים הרבה אף באיש א' פטור ועיין בתפארת למשה שכ' דא"ל דלחומר' נוטלין שמא יצטרפו אח"כ בסל או בתנור דא"כ לא יברכו ועוד דנ"ל דאפי' יצטרפו אח"כ פטורין כיון שהיה פטור בשעה שיהיה לו חובה כו' ע"ש ולפמ"ש דכיון דאין דעתם לחלקה לגמרי שהרי סופם להחזיר ולהצטרפם בתנור או בסל מעיקר' כאילו עשאה ע"ד שלא לחלק כלל דמיא ועוד יש לעיין בזה הרבה ולא עת האסף פה דברי זעירא מן חברייא:

הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד הלכות כלאים ודיני ברירה

תוכן העניינים

בית אפרים יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה