בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה סג
יום ה' ך"ה תשרי ואהבת עולם לפ"ק בראד נחל נובע מקור חכמה. יפעת השכל ומקור המזימה. יושב האשל אשר ברמה. הנשר הגדול אשר לו הרקמה ה"ה כבוד אהו' שארי ומחו' הרב הגאון כו' מוהר"ר צבי הירש הלוי נ"י:
מאז הגיעו אמרותיו הטהורים נכספה נפשי כו' אפס כי הגיעו אילן ימי דחושבנא דלא להתנאה בהון דמטו שלוחי תשרי כו' וראיתי בדרך העברה מה שהניח כ"ת בצע"ג במסכת מכות דף ט"ו לשיטת הרשב"ם דבמגרש תכ"ד כ"ד ולענ"ד י"ל דלפי דברי הרשב"ם לא מיקרי העברת הלאו עד אחר כ"ד של הגירושין דכיון שבידו לחזור תכ"ד עדיין לא נגמרו מעשה הגירושין כלל עד אחר כ"ד ולכן בישראל כשמחזיר אחר כ"ד של הגירושין מיד אינו לוקה דזה מיקרי תכ"ד של עבירת הלאו משא"כ בכהן כך נלענ"ד ובעידנא דעסיקנא במצות נתינת ס"ת בשמחה בחוה"מ העבר אתיליד לי ספיקא אם יוצאין מצות כתיבת ס"ת בשל שותפין והיכא דכתב כ"א מקצתו לא מיבעיא לי דלא גרע מהגי' בו אות אחת דאמרינן מעלה עליו כאילו קיבלה כי מבעיא לי אם שכרו לכתוב להם ס"ת בשותפו' אם כ"א יוצא ומדברי הרמב"ם משמע דאין יוצאין ולפי תי' התוספת בסוכה דף כ"ז דגבי אתרוג דכתיב לשון רבים היינו משום דכתיב ולקחתם דבעי למדרש לקיחה תמה כו' א"כ י"ל דהכא דכתיב לכם יוצא בשל שותפין ואפשר דגם כאן שייך לשון רבים אע"ג שלכל יחיד נאמרה ועיין בתשובת הרא"ש כלל ל"ה בשם רבינו אביגדור הכהן דכל היכא דכתיב לכם בין יחידים ובין רבים במשמע כו' ולעיקר הדין יש לי ראיות שנראה דאין יוצאין אך אנקוט פלפולא חדא שיש קצת ראי' דאין יוצאין מהא דאמרינן בב"ב דף בני העיר שנגנב ס"ת שלהם כו' ולסלקו בי תרי מינייהו כו' והנה התם מיירי שאין להם ס"ת אחרת דאל"כ א"צ סילוק כמ"ש הרא"ש והובא בש"ע וא"כ מאי קושיא ולסלקו דשמא אין יכולים להסתלק שלא יעברו על מ"ע משא"כ עתה דכל היכא דאיתא יוצאין בה ואפילו תימא דגם עכשיו אין יוצאין כדמשמע מהרמב"ם בנאבדה כותב אחרת מ"מ אין רוצים להסתלק לפי שאולי ימצא עדים אחרים ולא יצא הם מכלל קיום מצוה זו אלא ע"כ דגם עתה אין יוצאין בה כיון שהיא של שותפות וקצת יש לדחות דכיון דסתם גניבה יאוש בעלים א"כ למ"ד יאוש קונה אין דנין רק על הדמים ואף שי"ל שהם רוצי' להעיד שלא נתיאשו והיו מרדפין אחריהם ואין נוגעים בזה דאם באמת נתיאשו רק שהם משקרים לומר לא נתיאשו בכדי שיוחזר להם הס"ת אין להם תועלת מזה שכבר קנה הגנב ביאוש א"כ מה שהם מוציאין ממנו הס"ת הו"ל כאילו בדמי קנינהו ועדיין לא יצאו בזה י"ח ס"ת דהוה כחוטף מצוה מן השוק דלדעת הרמ"א לא יצא כלל ומשני שאני ס"ת דלשמיעה קאי וא"כ שפיר מיקרי נוגעין כשרוצין להעיד שלא נתיאשו דנהו דידי מ"ע לא יצאו מ"מ צריך להם גוף הס"ת לצאת י"ח שמיעת הקריאה וידעתי שיש לדחות אך הואיל וחדת היא לי כו' והנני ד"ש מחו' מר אביו הגאון החסיד כו' צ"ע בהא דכתב האדון ני' בכתוב' דף נ"ה ראי' מב"ב דתנאי ב"ד שאני נפלאתי דהתם הי' התנאי ב"ד שיועיל שעבוד לדשלב"ל משא"כ כאן מה בכך דחוב המזונות והכתובה הוא תנאי ב"ד מ"מ בשביל זה לא עדיף משאר חוב לענין דשלב"ל עוד זאת אדרוש במ"ש שם בק"א סי' צ' על דברי הב"ש כו' (ולא העתקתי פה והוא בכתובי' בחדושי) דברי מחו' וש"ב זעירא מן חברייא הק' אפרים:
והנה מחו' הגאון מוהר"ץ השיבני בזה ונאבדה ממני כעת וחבל כו' ובהג"ה וביאורים למג"א הבאתי דברי ד"ז הגאון בת"ח שהכותב ס"ת ומוסרה לצבור אינו יוצא בזה וצריך לכתוב לעצמו אחרת ע"ש ובב"ח ריש סימן ע"ר וצ"ע: