אור ברסלב

בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות

שאלה מא

שאלה מ

שאלה אם מותר לתת לשולחני מטבע שאינה של אותה מדינה והשולחני יתן אן ווייזווה ללייפסיק לשלם שם בירוד הסמוך במטבע שנותנים עליהם עודף סך מה אי אריך למעבד הכי:

תשובה הנה ביו"ד סי' קס"ב כ' הב"י בשם תשו' הרשב"א שאלת דינר בדינר כו' או הוא דינר שאינו יוצא שם כמו זהב שאינו אלא כפירי והיא העולה ויורד כפירות שאין המטבע עולה ויורד אלא הפירות והדינר הניקני' והנמכרים שלא במקומם כו' ע"ש ולפי"ז דבר ברור הוא שמטבע של מדינה אחרת כגון פרייסין במדינות פולין שתחת ממשלת רוסיא וכן מטבע בק' קיר"ה שמה אין דינם כמטבע היוצא ואם נעשה מסחר להחליף זה ע"ז כיון שמשך זה יקנה זה בכל מקום שהיא וכמ"ש בסי' ר"ג שהעיקר כהרשב"א דאע"ג דסגיאן כיון דלא חריפי הו"ל כפירות לגבי מעות היפות וע"ש בש"ך ס"ק ב' ובסי' קצ"ה ומ"ש הרמ"א שם בסי' קצ"ה מטבע שנפסל לגמרי הוי ככלי וקונין בהם היינו לדעה קמייתא ולזה רמז הש"ך שם סק"ה ע"ש ועיין בסמ"ע ס"ק וא"ו ולא במטבע אע"ג דיכול לשקול כנגדם כו' ובסמ"ע סי' ר"ג ס"ק ז' אעפ"י שג"כ שם כלי עליו כו' ומבואר דכל מטבע דלא שייך דעתי' אצורתא קונין בהם מדין חליפין שקונין בכלי ועיין בח"מ סי' רכ"ז המחליף כלים בכלים אין בו דין אונאה ולפי"ז מה שמבואר בי"ד סי' קע"ג דאעפ"י שאין מרבין על המכר מ"מ מידי דלית בי' אונאה כגון קרקע שרי ע"ש בב"י ובש"ך א"כ פשיטא דהנך מטבע שרי להחליף זה בזה לתת לאחד מטבע קאראנט ע"מ שיתן לו לאחר זמן מטבע פערציגיר אע"ג דהני חשיבי טפי מ"מ כיון שאין בזה דרך הלואה רק דרך מקח וממכר וחליפין ואם הוא בעין קונה מיד שמשך האחד ואם אינו בעין כיון שמשך זה נתחייב זה בחלופיו מדין חליפין ואין בזה דין אונאה ולית בה משום אין מרבין על המכר אף במעלהו הרבה והך טעמא שכ' גבי קרקע לפי שאין הרבי' ניכר בו לפי שאין כיוצא בו נמכר בשוק ועוד דאין אונאה לקרקעות כל שהוא דרך מו"מ כ"ז שאין נראה כרבית מותר והך טעמא נמי הכא וזה לרווחא דמלתא דבלא"ה כה"ג שרי דהא ודאי דמטבעות אלו זה כנגד זה אין שומתן ידוע ואין להם שער ידוע כמו פלפל ושעוה ודמי לטלית שיכול למוכרה ביוקר בשביל המתנת מעות ובלבד שלא יאמר לו בפירוש כו' ואף לפי מ"ש הטור במעלהו הרבה אסור מבואר בכנה"ג דעד שוה ה' מיקרי מעלהו מעט ע"ש ומכ"ש בזה דהוי מיעוטא דמעוטא וע"ש במ"ש הב"י סי' קע"ג בשם תשו' הרשב"א מטבעות זאקשיש עם בארצלינא כו' אם השער משתנה תדיר אין זה כשער קצוב ואין בו משום רבית:

וכל זה אם הוא מתחייב לשלם במטבע פערציגיר באותו מקום אבל אם מתחייב לשלם לו בירוד פלוני שבמקום אחר נראה דבכה"ג אם לוקח סחור' מחבירו לשלם לו במקום אחר אפילו פלפל ושעוה ששומתו ידוע ודאי ומרבה על המכר לית לן בה שעיקר הטעם שהריבי' ניכר שהוא אגר נטר ובזה פשיטא שאין הרבית ניכר כלל דהא י"ל דאוספי קא מוסיף ליה בההיא הנאה שזה מקבל עליו לקבל מעותיו חוץ למקומו שהיא צריך זה להביאו לביתו ויש בזה טורח והוצאה ואחריות הדרך:

וכן מצאתי בשו"ת מים רבים חלק יורה דעה סימן ל"ח שהאריך בדין זה וכתב ויש לחקור כו' משום שאם ירצו המעות כאן יצטרכו לשלם שכר השליח ושכר הדרך ושכר הבטחון שיבטחנו מסכנת הדרך ומש"ה ניחא ליה ללוה לוותר מה שמוותר כדי שיתנו לו כאן המעות כו' וכ"ש שמותר כששטר החליפין היא להפרע במדינה של מלכות אחרת ובמעות שאין יוצאין בעיר ההלואה שאז ודאי המעות ההם חשיבי כפירי כו' שאלו המעות של מדינה אחרת מיקרי במדינה זו דבר שאין שומתן ידוע כו' ע"ש ומבואר כמ"ש אלא שהוא מיירי שנתינת המעות היא של מדינה זו רק הפרעון הוא של מדינה אחרת והך דנ"ד עדיפא שגם נתינת המעות אין בו דין מטבע רק פירא וא"כ ההיתר ברור ופשוט וכמדומה שזה כביר שמעתי מפה קדוש כבוד דודי מ"ו הגאון ז"ל שיש להתיר בענין זה שנותנים א"ו לדאנציג מטעם שזה מוותר בשביל הוצאה ואחריות הדרך ועיין בספר בת עיני נדפס תשובה מהגאון מוה"ר חיים כהן ראפופארט ז"ל בענין ההלואה בירוד פ"פ מטבע דריטלך לשלם בביתו מטבע זה"ו וכתב שהוא היתר גמור ומנהג של ישראל אין להרהר אחריהם כו' והמחבר שם חולק עליו לפי ששם נעשה הענין בדרך הלואה גמורה וכן אני רגיל להורות בהלואה לזמן והמלוה נותן איזה מטבע והפרעון הוא במטבע אחרת החשובה יותר כפי שער שבשוק לכתוב בשט"ח נתינת המלוה כמות שהוא עצה"ע ולהתנות שאם. ישלם המטבע פלוני נפטר הלוה מהעיסקא לפי שהענין נעשה דרך הלואה והפרעון הוא במקום הלואה משא"כ בנ"ד שנעשה דרך מקח וממכר גם המחבר מודה דשרי:

ובדבר אם יש היתר לתת לבעל המעות שט"ח של אחר מדין מוכר אדם שטרותיו בפחות הנה אם יוכתב השטר ע"ש המלוה שהוא הלוה המעות לפלוני לא פלטינן מאיסורא שהרי זה כאילו לוה מאה ופורע לו בשט"ח שיש לו על איש אחר מסך מאה ועשרים שלא יצא מכלל רבית ואם יכתב בשטר שם הלוה והוא ימכרנו למלוה בדין כתיבה ומסירה הנה לא יצא הלוה מכלל אחריות וכל שהוא מקבל אחריות אסור למכור בפחות ואם ירצה לעשות כן צריך לכתוב בפירוש שהוא מתנה שהוא מוסר השט"ח ומסלק עצמו מן האחריות כמו שנהגו לכתוב כשמוכרים שט"ח באופן שלא עליהם יהיה אחריות וכן אמרתי בחפזי וב"נ אשנה פרק זה ואבאר ההיתר באריכות אי"ה:

דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד:

תוכן העניינים

בית אפרים יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה