אור ברסלב

בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות

שאלה מ

שאלה לט

שאלה בדין ט' חניות מוכרות בשר שחוטה ואחד נבילה ובחנות של נבילה יש בשר יותר ממה שיש בט' החניות של נבילה ופירש משם בשר שלא בפנינו שהולכין אחר הרוב. אם יש לילך אחר רוב החניות. או אחר רוב בשר:

תשובה נלענ"ד שיש בדבר להקל ולהחמיר. כמו שאבאר. והנה דבר ברור היא דבבשר הנמצא אם יש בעת ההיא רוב בשר שחוטה כשרה אזלינן בתרי' אף שיש רוב טבחים עכו"ם דמשמע בחולין גבי הא דאמרינן הוי שדי כבדא כו' דהאידנא היתרא שכיחי טפי ע"ש והתם נמי נראה דאין ר"ל מצד רבוי השוחטים שהם ישראל רק מצד שהטבחים שוחטים היום ומוכרים כשרים ביותר שרוב אוכלי בשר היום הם ישראל וכדאמרינן בד' פרקים משחיטין הטבח כו' ולכן שפיר שרי אעפ"י שרוב הטבחים נכרים כיון שהיום שכיח רוב כשרות ששוחטין מיעוט טבחי ישראל והם היום הרוב נגד טבחי עכו"ם ששוחטין פחות מהם וא"ל כיון שההבאה היו עורבין שפיר אזלינין בתר רוב בשר ז"א דמ"מ אית לן למימר כיון שהספק הוא מאין הביאו העורבין אם מבית ישראל או מבית עכו"ם וכיון שרוב הבתים הם של עכו"ם נימא דמבית עכו"ם הביא ובאבידה כה"ג נמי אמרינן כיון דרוב עכו"ם אמרינן דהוא של עכו"ם אלא ודאי דז"א דבכל גווני אזלינן בתר רוב הבשר וביאור הענין כך הוא דכל שיש לפנינו חנות או צבורין ופי' אחד מהם וכל שאר הבשר שבחנות או שאר החמץ ומצה אשר בצבורין נשאר במקומו אז הכל תלוי ברוב החניות או ברוב הצבורין אעפ"י שיש צבור א' גדול מאוד לא אמרינן בזה זיל בתר רובא כיון שדבר זה שנפרש לפנינו מן הצבורין אפשר לו שיסתלק מן החלק המועט כמו שהוא מסתלק מן החלק המרובה ודבר זה מתורתו של הר"ן ז"ל בתשובה למדנו שכ' בשו"ת סי' יו"ד שכל ספק שנולד בדברים שאינם נבללים אין תולין אותו אחר חלק הרוב ולא לפי חשבון אלא תולין בחלק המועט כמו במרובה מן הירושלמי דקאמר והתניא באילין אבני' ויגנבו מחצה לזה ומחצה לזה פירוש אעפ"י שיש לאחד מאה אבנים ולחבירו חמשים ומפרש הטעם מפני שהם גסות פי' שאינם נבללים אלמא דבכה"ג אין הולכין לפי חשבון כ"א מחצה לזה ומחצה לזה כדין הספיקות שיד שניהם שוין כו' ע"ש אך אין הדברים אמורים כ"א בפירש ע"י תפיסת יד האדם כגון הא דירושלמי שהגנב לקח משם או שהוא נתן לנדן בתו מן הממון שהוא ספק אם כבר נפטר ממס כנדון דמיירי שם הר"ן ז"ל ובכה"ג לא אזלינן בתר הרוב שהרי היד שולטת בחלק המועט כמו במרובה והדברים מעצמם לא נתמעטו לפרוש משם שנאמר שפירש מן הרוב משא"כ בפירש מעצמו כגון בע"ח שהי' בעדר א' ק' בהמות ובעדר אחד נו"ן בהמות ופירש א' מהם ולא נודע מאיזה עדר שפיר אזלינן בתר רובא דאמרינן שתנועת הפרישה הוא מהרוב וכן בנמצא בין ב' שובכים דאזלינן בתר רוב יונים לפי שהפרישה הוא ע"י תנועת עצמותן של היונים הוא בא ואזלינן בתר רובא שאחד מן הרוב היא שעשתה תנועה זו לפרוש משם וכן ע"ד זה י"ל לגבי אבידה כיון שידי אדם פרושות על החפיצים שלו לשמרם בדרך אשר הוא ועתה כי יפול הנופל ממנו ותנועות האדם גרם נפילה זו אין ההפרש בין רב למעט דכמו כן אפשר שיפול חפץ א' מן העשרה חפיצים שביד ישראל כמו שיפול חפץ א' מן המאה חפיצים שביד העכו"ם ואפשר שיסתלק מן המועט כמו מן המרובה ולכך אזלינן בתר רוב בני אדם שהי' שם במקום זה אם רוב ישראל או רוב עכו"ם אך כל זה באם לא נפרש משם רק חפץ אחד או יותר ומ"מ שאר הרוב והמיעוט עומד במקומו כגון באילין אבנים שיש לאחד מאה ולא' חמשים ונגנב מהם לא אזלינן בתר רובא לומר שנגנבו מן הרוב שהרי הרוב לא נסתלק ונעקר ממקומו ואין אנו דנין רק על המסתלק והרי יכול להסתלק מן המועט כמו מן המרובה וכן בנדון דהר"ן וכל כיוצא בזה משא"כ אם כל הרוב והמועט נעקר ממקומו כגון אם נגנבו כל האבנים והוחזר מקצת מהם בזה ודאי שייך לומר שהוחזר מן הרוב שהרי ע"י שנעקרו ממקומו נעשו כאילו הם מבולבלין יחד דאמרינן כל דפריש וכן אם הי' ידוע לנו שהעכו"ם אבדו כל החפיצים שהי' תחת ידם וגם הישראל אבדו כמו כן ועתה נמצא קצת מהחפיצים אלו פשיטא דלא אזלינן בזה בתר רוב האובדים דהיינו רוב ישראל אשר מצוים שם אלא דאזלינן בתר רוב האבידה שנאבדו שם דהיינו החפיצים אשר הם של עכו"ם כי המה הרוב לגבי החפיצים של ישראל וכן הדין בחניות שאם נמכר מכל חנות בהמה א' או שנים א"כ אעפ"י שיש בחנות א' יותר בשר מ"מ כיון שלא נתקלקל הרוב ונעקר ממקומו א"כ מה יושיענו זה הבשר שהוא הרבה בחנות זה כיון שנשאר מונח במקומו ולכך אזלינן בתר החניות דהוא הרוב עצמו של הבשר הנמכר היום כגון שידוע שט' חניות שחוטה וא' נבילה וכ"א מכרה היום בהמה א' א"כ רוב החניות ורוב הבשר הנמכר א' אבל אם יש בא' יו"ד בהמות נבלה ובט' יש בכ"א א' כשרה ומכרו כולם כל הבשר שהי' בחניות פשיטא דבכה"ג כל הנמצא ביד א' שבשוק אזלינן בתר רוב הבשר שנמכר היום דמה איכפת לן בחניות ובמוכרין כיון שמוכר א' מכר יותר משאר המוכרים כולם ודמי לאבידה שאם א' אבד עשרה חפיצים ושנים אבדו כ"א חפץ א' דבתר רוב החפיצים אזלינן ומצאתי בס' כתובה סוף פ"ק דכתובות שכ' ג"כ דאזלינן בתר רוב החניות אלא שסתם הדברים ובס' חוות דעת לש"ב הגאון נ"י ראיתי שכתב ג"כ איזה חילוקים ולענ"ד כמ"ש ומ"ש בח"ד שם דמה לי אם יש ספק שהמוכר עצמו אבדו כאן דודאי הוה אזלינן בתר רוב המוכרין כמו באבידה כו' ע"ש ולענ"ד ז"א דאדרבה באבידה גופא כה"ג אם מוכר א' אבד כאן כל הבשר שלו וגם שאר החנות אבדו פשיטא דאזלינן בתר רוב הבשר ומה איכפת לן במה שהי' מתחלה ביד בני אדם הרבה ועיקר הרוב לפי הענין שאנו דנין עכשיו עליו ומעתה מ"ש בסי' קיו"ד דכיון דאזלינן בתר רוב המוכרים הוי כאדם באדם דלא שייך ביטול כו' ע"ש ליתא דבתר השתא אזלינן וכדכתיבנא כנלענ"ד דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד:

ועיין בתשובה חלק אה"ע סימן ה' וסימן י"א מ"ש שם בענין קבוע כללים חדשים בזה:

הלכות ריבית

תוכן העניינים

בית אפרים יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה