בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה לד
אל כבוד אהו' כו' מוה' ניסן נ"י א הנה מ"ש רומ"ע לתמוה על הפליתי סי' פ"ז שכתב הא דבחצי שיעור איסור חל על איסור מדנפשי' וראייתו משבועות ולא הזכיר שהוא מדברי התוס' בחולין אין זו קושי' שהרי התוס' שם קיימו אליבא דר"ל דלדידי' ס"ל דחצי שיעור מותר מה"ת ולדידי' סברא פשוטה היא דבכה"ג שאין שם רק חצי שיעור איסור אחר חל עליו וראייתו מבוארת מהך דשבועות דמוקי ר"ל במפרש חצי שיעור והפליתי שם מוסיף לומר דאף אי ח"ש אסור מן התורה מ"מ יכול איסור אחר לחול עליו כיון דליכא עליו כ"א איסור בעלמא ולזה מייתי מדברי התוס' והר"ן בשבועות שהוכיחו שם דאף אליבא דר' יוחנן דס"ל ח"ש אסור מה"ת מ"מ איסור אחר חל עליו מדקאמר התם ר"י לא קאמר כר"ל דמוקי כד"ה ע"ש ואם היינו אומרים דאם ח"ש אסור מה"ת אין איסור חל על איסור אף על חצי שיעור לא הוי מקשי הפלתי מידי על הרמב"ם דפוסק חצי שיעור אסור מה"ת ולכך הוצרך לאתויי משבועות וגם בלא"ה אין זה קושי' על הפליתי דל"ל למשבק סוגי' דמתאמרה בדוכתה ולאתויי מדוכתי אחריתי (ובאמת מ"ש הפליתי וקי"ל כר"י הוא שפת יתר לענ"ד דהא גם לרב לוקה על אכילתו חצי זית בשר חצי חלב אלא דבעי שיבא מיורה גדולה ע"ש):
ואולם בגוף קושי' הפליתי וראייתו אני תמה דמה ענין הך דחצי זית בשר וחצי זית חלב מצטרפין להך דשבועות ולענ"ד לא דמי אלא כאוכלא לדנא דע"כ לא אמרו דאיסור חל על איסור חצי שיעור אלא כגון הך דשבועות שהאיסור השני הבא לחול הוא מתחייב עליו בחצי זית והלכך כיון שהאיסור הראשון כגון נבלות וטרפות בחצי שיעור אין בו כ"א איסור לבד ועתה שהוא נשבע עליו חל עליו איסור שבועה והוא חייב עליו אף בחצי שיעור לבד שפיר יכול לחול ובכה"ג הוי ג"כ הך שכתבו התוס' בחולין דף ק"ב דכיון שאין באבר הזה מטריפה רק ח"ש שפיר חל עליו איסור אמ"ה ואע"ג דגם אמ"ה צריך כזית מ"מ היינו עם גידין ועצמות וא"כ אם לא הי' בו איסור אמ"ה אין כאן חיוב משום טרפה כיון שאין בו רק ח"ש מבשר ועל גידין ועצמות אין חייב משום טרפה ואילו משום אמ"ה מחייב עלי' כמות שהוא והלכך שפיר אתי איסור אמ"ה וחייל משא"כ בהך בשר נבלה שבישל בחלב אין מקום לומר שיחול בב"ח על איסור נבלה לפי שהוא ח"ש דמאי אולמיה איסור בב"ח מאיסור נבילה שאם אוכל החצי שיעור בשר לבד אין מתחייב עליו משום בב"ח ואע"ג שהחלב מצטרף ג"כ לבשר אם אכלה ג"כ בזה לא נתוסף חומר באיסור האחרון דהך חלב הוי כאילו צירף עוד חצי בשר שנאסר מחמת איסור בב"ח ויש כאן שיעור שלם להתחייב ואין זה חומר באיסור האחרון יותר מן הראשון שהנבילה ג"כ אם צירף לה עוד חצי זית נבילה הוה חייב משום נבלה והלכך אף שאין כאן רק חצי שיעור מנבילה לא אתי איסור אחר שאין חייב עליו בח"ש לבד וחייל עלי' והיינו נמי טעמא דסוגי' דמעילה דף ט"ו דמקשה מינה רו"מ דהא מבואר שם דאף בח"ש שייך אין אחע"א ובאמת הדבר פשוט דלק"מ דמה בכך שאין שם רק ח"ש מטמאה מ"מ לא מצי למיחל עלי' איסור נבילה כיון דגם בו אינו חייב אלא בכשיעור דוקא וכי משום שצירף לו עוד נבילה יחול על החצי שיעור מטמאה ס"ס אותה חתיכה שיש בו איסור טמאה לא נתחדש בה מחמת האיסור האחרון חיוב יותר מעיקרא הלכך לא אתי וחייל והלכך לא מצטרף אח"כ דאין עלי' שם נבילה כלל ואפשר דהיינו טעמא דלוי דס"ל דמצטרפין דס"ל כהך סברא דכיון דאין בו אלא חצי שיעור שפיר מצי למיחל עלי' שם איסור אחר אפי' תימא דמודה דאין איסור חל על איסור והתוס' כתבו שם באופן אחר יעו"ש ואפשר שזה דעת הראב"ד פ"ד מהמ"א שהשיג על הרמב"ם דלמה לא פסק כלוי ותמה ה"ה שם דהא שתק לי' להרמב"ם במה שפסק במקומות אחרים דאין אחע"א ולפי הנ"ל י"ל דס"ל דללוי ג"כ ס"ל אין איסור חל על איסור ועד"ז כתב הלח"מ ליישב הראב"ד עפ"י התוס' אך שלענ"ד אין מקום לסברא זו כלל אם לא שנאמר ח"ש מותר מה"ת שפיר אפשר לומר כיון דלא חל בזה אפי' איסור בעלמא מטמאה א"כ אין כאן מעכב שלא יחול עליו שם נבילה אלא דאין איסור מפני שהוא ח"ש ובהצטרף אליו עוד ח"ש חייב וגם זה צ"ע אבל אם ח"ש אסור מה"ת והאיסור השני הבא לחול ג"כ אין בו חיוב רק איסור לבד כמו הראשון לענ"ד אמת נכון שאינו חל וא"כ הרמב"ם דפוסק ח"ש אסור מה"ת שפיר פסק בזה דלא כלוי:
וטעם התוספות במעילה שכתבו בטעמא דלוי דאע"ג דבעלמא אין איסור חל על איסור מ"מ שאני נבילה דגלי קרא גבי חלב ולא כתבו דס"ל ח"ש מותר מה"ת ולכך ס"ל דשפיר חייל נלענ"ד דס"ל דבלא"ה אנו מוכרחין לומר כן בסוגיא דמכות דף ט"ז גבי ריסק ט' נמלים ואחד חי שהקשו שם דהאיך יצטרף השלם לכזית נבילה הא אין איסור נבילה חל עליו כדאיתא במעילה ותירצו ג"כ דאתיא כמאן דס"ל דאחע"א משום דמצינו דנבילה חל על חלב והתם ע"כ לומר כן דלא שייך התם חצי שיעור דהרי על השלם הוא חייב חמש משום ברי' על נמלה כל שהוא ולכך צ"ל דלגבי נבילה בלא"ה איכא סברא שיהא אחע"א ומ"מ שפיר י"ל דאזלי ומודו לסברא זו דאע"ג דבשיעור שלם אין אחע"א מ"מ בח"ש שפיר מצי חייל ובהכי א"ש דברי אא"ז מהרש"א בחולין דף ק' גבי הא דקאמר וסבר ר"י איסור חע"א כו' והקשה רש"ל מהא דריסק ט' נמלים כו' ומ"ש לתרץ הוא דחוק וכתב מהרש"א דנתעלם ממנו דברי התוספות דמכות הנ"ל שכתבו דריסק נמלים אתי' כמ"ד אחע"א כו' וראיתי מקשים דמ"מ אדפריך מברייתא דמיתת פרה וחיי גמל לרב ליפרך מברייתא זו דר"י ללוי דהא ר"י ס"ל להדי' דאין איסור נבילה חל על איסור טמאה ומסייע לי' לרב ולפי הנ"ל י"ל דמהא לא הוי מצי למפרך דהוי מצי לשנוי' דכי קאמר לוי בחצי שיעור ור' יהודה בשיעור שלם מיירי ובכה"ג גם לוי מודה ולמסקנה דברייתא דמיתת פרה כו' כלוי אתי דשפיר חייל ס"ל להתוס' דבאמת מסתבר להש"ס דאין לחלק בין ח"ש בזה כיון שאין האיסור האחרון מוסיף שיתחייב עליו בפחות מכשיעור רק הטעם משום דגלי קרא בנבילה שחל על איסור חלב כי היכא דתיתי שפיר אף ההיא דמכות ריסק ט' נמלים כו':
ודרך אגב אמינא מה שיש להקשות בכריתות דף כ"ג דקאמר דבקדשים אחע"א דתניא ר"י אומר כו' ומעילה איסור מיתה וחייל על חלב דאיסור כרת כו' ולכאורה אין מזה ראיה דהא בפסחים דף ל"ג אמרינן דאתקיף רב פפא ממאי דר"י כרבנן ס"ל כו' ולדידי' איכא מיתה במעילה בש"פ אע"פ שאין בו כזית וא"כ שפיר רבי רחמנא אימורי קדשים קלים למעילה בפחות מכזית שהוא ח"ש לגבי חלב ושפיר חל עלי' איסור מעילה וגם בר"פ גיד הנשה דף צ' דקאמר אע"ג דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלי' שכן איסורו נוהג בב"נ וקשה דמאי דוחקיה לאוקמיה כרבי יהודה דפריך עלה אימור דשמעת לר"י כו' נוקמא כרבנן ושפיר חייל איסור גיד דהא רבנן ס"ל אכלו ואין בו כזית חייב כמבואר שם דף צ"א ודף צ"ו ע"ש וצ"ע ועוד יש לי הרהורי דברים בזה ואין להאריך: