בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה כז
בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה שנמלח עם בשר עוף יחד ואחר מליחה והדחה כבשו אותם בחביות ומלחו אותם יחדיו כדרך שמולחין לקיום לזמן מרובה ונכבש כך כמה ימים:
תשובה הנה מדברי הט"ז מבואר בשם רש"ל דבלא שהה שיעור כבושה מתיר מטעם ממ"נ ונראה מדבריו דאם שהה שיעור כבושה מודה דאסור אך ביש"ש גופא סיים בה שאם הודח אחר המליחה ראשונה אין לאסור אפי' נמצא בה ציר מוהל בעלמא הוא. אמנם אין דבריו אמורים אלא לענין כבישה בציר אבל בנ"ד ששהה בתוכו כמה ימים אפי' בכבוש במים הרי הוא כמבושל ומ"מ נראה דאין לאסור אלא מה שבתוך הציר דכיון דמטעם כבוש כמבושל אתינן עלה ובזה יש מקילין במה שמבחוץ והכי קי"ל כמ"ש הט"ז והש"ך בריש סי' ק"ה בשם הת"ח ומכ"ש לענין חומרא דבשר ששהה ג' ימים אין להחמיר כולי האי ועיין ש"ך שם שכ' דאף דאסרינן בסי' ס"ט במלח בכשא"מ אף מה שחוץ לציר הטעם דכיון שנמלח בכשא"מ פירש ממקום למקום כו' ע"ש וא"כ בנ"ד דמטעם פירש ממקום למקום מחמת כלי שאינו מנוקב אין כאן איסור לדעת מהרש"ל והט"ז דאמרינן ממ"נ אם לא פלט במליחה ראשונה גם עכשיו לא יפלוט רק מחמת כבוש כמבושל אתינן עלה ובכבוש לא נאסר מה שחוץ לציר אבל מה שבתוך הציר ודאי אסור משום כבוש מעל"ע וגם כי דברי מהרש"ל שם שהבאתי צ"ע ולא נפניתי להאריך כיון דבכבוש מעל"ע ודאי דהוי כמבושל ועל מה שחוץ לציר י"ל ג"כ דאסור כיון שע"י הכבישה נאסר מה שבתוך הציר ממילא גם מה שבחוץ אסור כיון שהחתיכות כולם מלוחים וקי"ל כל מליחה בס' ולכן מה שבתוך הציר שנכבש עם דמה היא אוסרת החתיכות כולם שמפעפע ע"י מליחה ואע"ג דדם אינו מפעפע למעלה מ"מ הרי החתיכה נ"נ ע"י כבישה זו ולכן ע"י מליחה חוזר ומפעפע בכולו:
אך לכאורה י"ל דדוקא היכא שידוע לנו שציר הנמצא עתה כאן הי' קודם מעל"ע משא"כ אם יש ספק שמא לא הי' שם ציר מחמת המליחה וציר הנמצא עתה הוא דקאתי ועדיין אינו מעל"ע שזב מהבשר וא"כ אין כאן דין כבוש וספק' עדיף מספק כבוש דבב"ח דמקלינן משום דהוא דרבנן כמבואר בריש סי' ק"ה וכאן בשהה ג' ימים שאינו רק חומרא פשיטא שספיקו מותר ויש לצדד בזה עיין בסי' ק"ד. אך לפענ"ד בכאן אף בלא הך טעמא דכבוש מעל"ע אין מקום להתיר שהרי מעיקרא נמלח עם בשר ששהה להוציאו דמו והך בשר ששהה בולע מן דם הבשר השני דלא שייך בי' כבכ"פ וכמ"ש הט"ז דאע"פ שנתקשה שפיר יכול לבלוע ואע"פ שש"ך בנה"כ מצדד להתיר בזה מ"מ הרי הש"ך הניח דינא דרש"ל בנמלח פעם שנית בכשא"מ בצ"ע דהסברא נותנת דהבשר פולט מעט מעט וכיון דבנ"ד נמלח אח"כ בכשא"מ יש לאסור מה"ט דדלמא פולט עתה במליחה השנית בכשא"מ וא"כ נ"ד ממ"נ בין להש"ך בין להט"ז אין מקום להקל ולית לן למנקט קולי דתרווייהו ועוד דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי דמשמע בנה"כ דעיקר טעמו שחולק על הט"ז היינו משום דעכ"פ יוצא קצת דם ואמרינן לגבי דם שבלע כבכ"פ ע"ש:
ולפי"ז שוב יש לאוסרו מחמת שנמלח בפעם השנית בכשא"מ דלא שייך ממ"נ שהרי ע"כ בפעם הראשון נמי יצא אלא שלא יצא כולו א"כ בפעם השנית יצא ג"כ ואסור כיון שהוא כשא"מ ואם ננקוט קולת מהרש"ל וט"ז דלא ס"ל שיוצא מעט א"כ הרי נאסר במליחה ראשונה שבלע מהעופות שנמלחו וכמ"ש הט"ז על המורה דלא טב הורה שהתיר בזה וא"כ עתה במליחה שני' הוא חוזר ואוסר את העופות ועיין בט"ז מ"ש ועוד נ"ל אם מלח בשר ששה כו' ור"ל שהבשר ששהה ג' ימים מולחין אותו עתה מליחה הראשונה עם בשר שכבר נמלח והודח ומולחין אותם יחד בכשא"מ דאז אסור כיון שזו מליחתו הראשונה ליכא ממ"נ ואוסר הבשר שנמלח עמו אבל בכלי מנוקב שרי ואע"ג דכבר הודח הבשר שעמו מ"מ הט"ז לטעמו דס"ל בסי' ע' דבהדחה לא נסתמו נקבי הפליטה משא"כ בכלי שא"מ שנאסר הבשר מצד עצמו כמ"ש הט"ז לעיל דחיישינן שמא יצא קצת מן הדם ונעשה נבילה ושפיר אוסר הבשר שנמלח עמו דאע"ג דעדיין לא נסתמו נקבי הפליטה ופולט ציר מ"מ הוא בולע שמנוני' איסור מחתיכה ששהתה שהיא נ"נ ובזה לא אמרינן איידי דפליט כך נלענ"ד כוונת הט"ז ומיושב קושית המנחת יעקב שהקשה על הט"ז דמ"מ אי ס"ל אין הדחה סותם נקבי הפליטה אפי' שא"מ נמי ע"ש ולפי מ"ש א"ש וא"כ בנ"ד אם נסבור כנה"כ בהא שחולק על רש"ל וכ' דמסתבר שפולט מעט מעט וא"כ הך מליחה שני' שמלחו בכשא"מ אוסרתו ואוסר שאר הבשר שעמו כדכתיבנא להט"ז בנמלח מליחה ראשונה של הבשר ששהה עם בשר שנמלח והודח ומכ"ש לדידן דקי"ל דהדחה סותמת נקבי הפליטה שאין מקום להתיר בזה ולהט"ז דס"ל דאמרינן ממ"נ דאם לא פלט בראשונה גם בשני' לא יפלוט ממילא אסור מחמת מליחה ראשונה דאמרינן שלא פלט ובלע מהבשר שעמו שנמלח אז להוציא דמו ונאסר ובמליחה השני' חוזר ואוסר את הנמלח עמו וא"כ כיון דלאו מטעם כבוש אתינן עלה רק מטעם שנמלח בכשא"מ ממילא דגם מה שחוץ לציר יש לאסור וכבר כתבתי דגם מטעם כבוש יש לאסור אף מה שחוץ לציר כיון שהכל מליח כרותח ואע"ג שצדדתי בזה שיש ספק דלמא הציר הנמצא בכלי לא זב קודם מעל"ע מ"מ נראה כיון דאין רגילות שיבא הציר בב"א וכל שהוא כבוש כמה ימים במלח הציר זב ממנו והולך לאט וכה"ג לית לן למתלי השתא הוא דאתי ועין בריש נדה ולכן אין מקום להקל בזה אף מה שהוא חוץ לציר כנלענ"ד:
דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד