בית אפרים יורה דעה· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה יג
עוד כתב כ"ת שאלה א' שהי' חסר כל העיגול והקולשית מן הוורדא ואותה החתיכה החסרה נמצאת באומא השמאלית בין אומא לאונא אך לא היתה מקמא רק על חוד האומא כמו בדרי והיה להחתיכה כיס בפ"ע בגיד שפה כדרך שאר כל הכיסי' וכשנפחוה היתה יורדת לכיס' יפה יפה בנטייתה לצד קמא לכיסה והי' נראה בה החרוץ שהחריץ בה הגיד שפה ומחכמי בהמ"ד רצו להכשיר דאף שהת"ש בשם הר"ץ מטריף אם יש להחתיכה כיס היינו אם עומדת מקמא אבל בדרא לא הוי כיתיר וורדא עם כיס דיתרת בשמאל בדרי אף בתואר וורד כשרה ולא נשאר כאן רק ב' ריעותות ולהשלים לחסרון דוורדא א"צ דהא יש לה תואר וורד בשורש שלה ואין כאן רק ב' ריעותות ומלשונם משמע דדוקא ג' ריעותות בעינן וכ"ת הטריף לפי שיש חסרון בוורדא לפנינו וצריך השלמה ונראה לעין שמה שחסר שם יתיר כאן ומה שאמרו דלא הוה רק ב' לריעותא הלא במ"כ לא הזכיר הרמ"א מקמא רק הת"ש וכן אדמ"ו בספרו כתב יש לבדוק מבפנים והיינו למעוטי מצד גבה דטרפה משום דמתחכך בצלעות אבל באמת אם נמצא בדרי ג"כ משלמת כו' עכ"ד כ"ת והנה רואה אני דהני עמודי דבי מדרשא לאו קטלי קניא נינהו ודייקו לישנ' דמקמא ומלתא דפשיט' למכ"ת דאף בדרי משלמת מבעי' לי טובא דשמא י"ל כיון דהדין גופ' תמוה רק קבלה שרגילו' למצוא החסרון בצד ימין או בצד שמאל כמ"ש אא"ז שיש לסמוך על עדות הש"ך והת"ח וא"כ י"ל דהרגילות הוא רק למצוא מקמא אבל לא בדרי ואף שהרמ"א כתב בסתם משום שאין זה רגיל שימצא כן בדרי אלא או מקמ' לא נמצא כלל ואין ראיה מסתימת המ"כ של הרמ"א דכוונתו יש לבדוק באונא כו' ר"ל מקמא שרגילות למצוא שם וזה מבואר שהרי גם הר"ץ מביא הך מ"כ בסתם ע"ש שכתב וכן מצאתי גליון כו' ומ"מ מבואר בדבריו שם לפני זה דמציאות זה הוא מקמא ע"ש גבי מ"ש א"כ מג' דברים טרפה כו' וגם ששם קודם לזה גבי אם העינונותי' נחלק' כו' ע"ש (ומ"ש כ"ת דהר"ץ חשש שלא יטעו כו' לכן פי' בהגהותיו להדיא יש לבדוק מקמא כו' בר"ץ שלפני לא מצאתי לשון זה שכ' כ"ת משמו רק דמוכח מדבריו שם דאקמא קאי וכמ"ש) וגם י"ל כיון דיתרת בדרי קי"ל דהיינו רבותייהו טפי אנו תולין שהוא יתרת מלומר שבא להשלים תואר הוורדא משא"כ ביתרת מקמא דלא רבותי' דכולהו הוא רק דחיוי בריית' א"כ יש לתלות דזה בא להשלים תואר הוורדא שהוא עתה בכל הבהמות מלמיתלי ביתרת דקמא ולכן אי הוה מיקלע עובדא כזו שהחתיכה החסירה היא נמצאת בדרי דאונא לא הייתי מורה כ"כ בפשיטות להקל בזה היכא שבלא החתיכה החסרה ליכא תואר וורדא בשורש שלה ומ"מ בנ"ד יפה אמר מכ"ת שיש להטריף דלא מיבעי' אם נימא דגם בדרי מצרף להשלים התואר לקולא א"כ כ"ש לחומרא אלא אפי' אם נימא דלחומרא לא מצרפינן מ"מ היכא שיש כיס על החתיכה כיון שכבר נהגו להטריף בזה במקום שבא להשלים א"כ אף בזה הרי עינינו הרואות שכשמצרפין אותם הם אחת ומה שחסר כאן יתיר כאן וכמ"ש כ"ת וגם יש עליו כיס שהוא ג"כ הוראת שדרך וורד' יש לה והיא וורדא עם כיס ולא יותרת בדרי וא"כ אדרבה יש להטריף טפי כיון שבא להשלמה ואין כאן מקומו כ"א מקמא ועכשיו שהוא בדרי הוי כשינתה מקומה דדוקא במקום שהוא רגילות שימצא אין זה שינוי מקום וכמ"ש הש"ך:
ובאמת מדברי הש"ך בסוף ס"ק י"ח משמע דגם היכא שיש תואר וורד בהנשאר צריך צירוף וכמ"ש ועוד דגם בהנשאר יש תואר וורד וכדכתב הרב וכן יש מכשירין אם יש לה תואר וורד בשורש שלה כו' וכן בס"ק י"ט כ' דהכא השורש במקומו אלא שחסר קצת בראש העינונות כו' ובביאור לש"ך הבאתי דברי מח"ב דמפרק הך וכן יש מכשירין כו' היינו ג"כ ע"י צירוף והשגתי עליו ע"ש (ואני תמה על עצמי שלא כתבתי בביאור לש"ך לפרש לשון הש"ך הנ"ל בסוף ס"ק י"ח שלכאורה צ"ע שנראה דבדין השלמת החסר מיירי דכל חד לחודי' ליכא תואר וורד והיש מכשירין מיירי בלא השלמת רק מחמת שיש תואר וורד בשורש ע"ש וא"כ מ"ש הש"ך ועוד שגם בהנשאר כו' צ"ע ואפשר בקולמוס נשתייר או נשמט בדפוס) ולפי מה דמשמע מדברי הד"מ ובהג"ה בא לומר דיש מכשירין אף בלא צירוף ולפי הבנת הש"ך צ"ל דמעיקרא נמי מיירי שיש בהנשאר תואר וורד וכשר ע"י צירוף ושוב כתב לכן יש מכשירין כו' ר"ל שיש סוברין דאף צירוף א"צ כל שיש תואר וורד בראשה וכן משמע מהש"ך ס"ק כ"א ועכ"פ למדנו ממח"ב והש"ך דחזי לאצטרופי אף ביש תואר וורד בשורש שלה אלא דהיש מכשירין האחרונים ס"ל להקל אף אם אין החתיכה החסירה נמצאת ועכ"פ במקום שיש לפנינו החתיכה החסירה ועין רואה תשור שבא למלאות פגימות הוורדא ובפרט שהכיס מורה ע"ז וא"כ אפי' תימא דאם היא בדרי לא מהני להקל מ"מ מהני להחמיר כיון שיש ריעותא לפנינו וכשינתה מקומה דיינינן לי' ולא דמי לעובדא דהב"ח שהביא הט"ז בס"ס ל"ה דשם היתה הוורדא בשלימותה וא"כ אין לדון בו רק דין יתרת בדרי או מקמא ובשביל כיס שלא על הוורדא אין איסור משא"כ כאן:
וגם מ"ש דיתרת בדרי מקרי ריעותא כמ"ש בת"ש כו' יפה כתב וכ"כ בראש אפרים ס"ק והבאתי ממ"ש בביאור לט"ז מדברי הא"ז שהביא הד"מ ע"ש שהא"ז כ' בשם הר"י בר שמואל (הוא הר"י בעל התו') שכתב ולא אמרינן כיון דאשתני במקצתה אשתני בכולה ומבואר דהאוסר ס"ל (שהוא רב אחאי) דאמרינן דאשתני במקצת שיש יתר בדרי דאוני בשמאל וחייש דאשתני בכולה שגם בימין אינו רק שנים והסדק אינו מועיל להשוות החילוף והר"י חולק וס"ל דלא אמרינן אשתני בכולה אבל עכ"פ מודה דחשיב אשתני מקצתה ואם איתא דס"ל דלא חשיב שינוי ה"ל לסיומי' למלתי' דבאמת אין כאן שינוי כלל ופשוט דמודה דמיקרי שינוי בכה"ג אלא דס"ל דלא אמרינן אשתני בכולה אבל עכ"פ מודה דאשתני במקצתה וריעותא הוא וזה ראי' ברורה שאין עליה תשובה ואדרבה נלענ"ד דטפי גרע בדרי כה"ג מיתרת מקמא דמקמא אי אמרינן דכשר תלינן לי' שאינו יתרת שהוא כנטול כיון שאינו עומד במקום שראוי להיות שם אונא וכיון דחיוי ברייתא הכי אית להו ונמצא בהם יתרת מקמא לא חשבינן ליה כנטול אחת מהאונות העומדת במקום שראוים להיות משם משא"כ מגבה שאינו בנמצא בהם ע"כ שהוא מוסיף במנין על האונות הראויו' וכיון דלאו רבותי' חשבינן לי' כנטול ומכ"ש דא"ש לפי הטעם שכתבו דמגבה מתחכך בצלעות ולכן אע"פ שאינו במקום הראוי להיות אונא ואין לומר בו יתר כנטול מ"מ מתחכך בצלעות וטרפה משא"כ ביתרת בדרי כה"ג שנראה שבא להשלים וכן מורה ג"כ הכיס שעליו כיון דזה מקום שהאונות ראויות להיות במספר ובמנין מכוון ואם נמצא שם תוספות אונא תולין שהוא מחמת תוספות ורבוי המותר כמ"ש בספרי בשם הרשב"ץ ובכה"ג אמרינן דהיינו רבותי' וזולת זה אין מקום לדבר אחר דלאו ממנינא שיבא שם ואם בא רואין אותו כנטול וכיון שבזה נראה מענינו שבא להשלים הוורדא שהרי אם מצרפין אותם נראה לעין שהיא כחדא והכיס שעליו הוא מוסיף, לחזק אומדנא זו שדרך וורדא לו וא"כ אין זה מקומו כלל לבא אל תוך שורות האונות ולומר שהוא רבותי' שהרי אינו מתוספות גידול האונות וכח אלא כח הוורדא היא שחסר במקומו ועמד במקום שאין מקומו ורואין אותו כנטול משם וטרפה ולא דמי למ"ש בפ"ת סעיף צ"ו ביתרת בשמאל בדרי אע"פ שיש לו תואר וכיס כשר לפי שאין לוורדא שייכות בשמאל כו' ע"ש בס"ק קט"ו באורך דהתם כיון שהוורדא עומדת בשלימותה רק דאנן ניקום ונימא שהוא יתרת דוורדא בזה שפיר אמרינן דאין לו שייכות בשמאל משא"כ כשהוורדא חסירה וזה הנמצא נראה שבא להשלימה א"ל שאין לו שייכות בשמאל שהרי השלמת הוורדא יש לו שייכות בשמאל כעדותו של הש"ך והלכך אף שנאמר שעיקר הרגילות למצוא מקמא כמש"ל מ"מ עכ"פ יש לו שייכות בצד זה ודמי למ"ש אא"ז וכתבתיו בסעיף הנ"ל דבשורות האונות בימין בתואר וורדא טרפה ועכ"פ כשיש עליו כיס וכמ"ש שם והיינו כיון דהוורדא מקומה בצד ימין אף שעיקרה מקמא מ"מ מקומה בצד זה הוא וחשבינן ליתרת דוורדא וא"כ ה"ה לענין השלמת הוורדא שהטבע שם לחוק להשלים תואר הוורדא שמא לפעמים אינו מתכוון לבא מקמא ומחמת חלישות כח ובלבול היצירה נוסף גם הוא על שורות האונות של שמאל וטרפה והמדקדק יראה שהדברים נכונים וברורים כמ"ש:
וגם מ"ש כ"ת דטרפה משום ג' דברים הוא לאו דוקא כדבריו כן ובאמת דקדקתי בדברי הר"ץ ומצאתי כוונת דבריו קצת באופן אחר ממה שנראה מש"ך ואא"ז ונמשכתי אחריהם בספרי אבל כיון שבזה נכון לדינא מהני טעמא דכתיבנא ואתרחיש נוסע ראיתי לקצר וגם בשאר שאלותיו לא עיינתי כעת כי הקיפו עלי יחד כמה ענינים ועוד חזון למועד אי"ה:
דברי ידידו הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד