בית אפרים חושן משפט· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה עח
להרב וכו' מוהר"ר יוסף אב"ד דק"ק בערזאן במ"ש על דברי הרא"ש בב"ק ריש פרק המניח:
אחד"ש הגיעני דברות שניות שלו נאמר בהם כי טוב וכשר לפניו ליישב גרסא הישנה דהש"ס ס"ל דאם באורה חייב באפילה נמי חייב וקשיא לי על גירסת המע"מ דל"ל להרא"ש למימר דלית הלכתא כרב נגד שמואל ור"י דר"ל דאונס דרב הוא אונס גמור דליכא דכוותיה ימחול מעכ"ת לעי' בסמ"ע סי' תי"ב ס"ק ג' דאף דקאמר דממלא כל הדרך כדים מ"מ מיירי שאפשר לו לסבב ולילך מן הצד או להגביה רגליו לעבור דרך עליהן דאל"כ אפילו שבר בידים פטור ע' שם וממילא דא"ש דברי המע"מ ומה שהקשה עוד דהו"ל להש"ס למימר והא קי"ל כר' אלעאי כו' נפלאתי דגם תי' מעכ"ת ע"כ דהש"ס קשיא ליה דלא מסתבר לחלק בין אפילה לאורה וע"כ דמתני' דפטרה אף באורה נמי פטור וכ"כ הב"ח ושאר המפורשים לגירסא הישינה א"כ היינו דר' אלעאי והו"ל למימר והא קי"ל כר' אלעאי א"ו דמהא דאנן לא מסתברא לן דשמואל וסבירא לן כר' אלעאי ל"ש לעשות מזה דרך קושיא על רבא דסבר כשמואל רק כן דרך הש"ס בעלמא לימא רב דאמר כו' אמר לך וכן כאן אומר כמסתפק ושואל לימא רבא דאמר כשמואל ופסק דלא כהלכתא כו' ומשני קרנא דעצרי הוה כו' ומ"ש דהש"ס פריך דרבא ע"כ או כשמואל או כר"י דכרב בלא"ה מדחה הש"ס כו' הוא תמוה דא"כ לא היה צריך הרא"ש לומר טעמא דלא קי"ל כוותיה נגד שמואל ור"י ובעיקר הפירוש שכתב מכ"ת כבר כתבתי שכ"כ הב"ח:
ולענ"ד הוא תמוה ג"כ דל"ל להרא"ש להאריך בזה ובפשיטות הו"ל למימר כיון דהש"ס קאמר אמלתא דרבא דמחייב באורה לימא כו' משמע דהש"ס ס"ל להלכתא לפטור באורה אף בלי אונס כלל דלא כשמואל ורב ור"י דלכולהו לא הוה צריך לאוקמי בקרנא דעצרי אלא כל שאינו ממלא או שאינו בקרן זויות חייב ולפמ"ש המע"מ א"ש דלכאורה היה אפשר לדייק מדנקיט לימא כשמואל ס"ל והרי באמת אין הכרח שיסבור כשמואל דוקא דהא רב ור"י נמי סברי הכי ומזה היינו מדייקים דדוקא קאמר כשמואל דלא מסתבר ליה מילתא שיצטרך אונס אפילה לפוטרו אבל מ"מ אם נרצה לפוטרו בעינן אונס דקרן זויות או דממל' והש"ס קים ליה דעובדא בכה"ג הוי ואפ"ה חייביה רבא דס"ל דכה"ג לא הוי אונס כ"א אונס דאפילה דוקא וע"ז כתב הרא"ש דז"א דהא אונס קרן זויות הוא אונס גדול יותר מאפילה וא"כ ע"כ דלא מיירי בקרן זויות דאל"כ אמאי חייביה רבא נהי דס"ל כשמואל מ"מ הו"ל למפטריה דאפילו באונס קטן מזה דהיינו אפילה פטור ומכ"ש בקרן זויות אלא ע"כ דלא הוי עובדא בקרן זויות ואפ"ה ס"ל להש"ס דדינא הוא דפטור באורה ומכ"ש שאין מקום לאוקמי הך עובדא בממלא ולמימר דאנן ס"ל כרב דבעי אונס ממילא שהוא אונס קטן מזה כיון שעיניו הרואות והו"ל לסבב הדרך דז"א דאין לפסוק כרב נגד שמואל ור"י ולפי מסקנת הרא"ש צ"ל הא דנקיט הש"ס במילתיה לימא כשמואל כו' הוא לאו דוקא אלא משום דמעיקרא קאמר הוה עובדא וחייביה שמואל וכ"כ בפ"י עי' שם:
דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: