אור ברסלב

בית אפרים חושן משפט· רבי אפרים זלמן מרגליות

שאלה נג

שאלה נב

שלום לכבוד אהו' ש"ב הרבני כו' בנין של קדושים מ' יחיאל נ"י:

אשר דרש מעמו לבאר לו לשון התוספות בסנהדרין דף ע"נ דאמרינן פרט לזורק אבן לגו ה"ד כו' וספק נפשות להקל והקשו התוס' דמ"מ אי התראת ספק כו' ותירצו דהכא אינו יודע למי יכה כו' והדברים מחוסרי הבנה דא"כ הדרא קושיא לדוכתיה ל"ל ספק נפשות להקל ת"ל דהו"ל התראת ספק. הנה בשוב לביתי עיינתי בזה ומצאתי שכבר עמד בזה בשיטה מקובצת כתובות דף ט"ו ומ"ש שם דאי אמרינן ספק נפשות להחמיר מ"מ עדיין יש לספק בדבר שמא יכה א"י ויתברר הדבר כן שהרי הרבה ב"א עומדים שם וא"כ מה"ת נימא דהוי התראת ודאי מחמת ספק נפשות לחומרא דזה דוקא אם ישאר בספק אבל אם יתברר שא"י הכה פשיטא שאין משפט מות וא"כ אף שעתה נתברר שישראל הכה מ"מ כיון שבשעת התראה לא היה יודע את מי יכה התראת ספק הוא ואם נימא דכה"ג לא מחשב התראת ספק מה שיהיה סופו להתברר אם כן למה הצריכו התוספות לצדד בתירוצם אליבא דמאן דאמר שמיה התראה ה"ל למינקט בתירוצם אליבא דמ"ד לא שמיה התראה ואפ"ה איצטריך למימר ס"נ להקל דאי הוה ספיקא לחומרא כהתראת ודאי הוא אך ברשב"א בבא קמא והובא שם בש"מ כתובות כתב וז"ל ונ"ל שאין זה ענין להתראת ספק כו' דאי ספק נפשות להקל אז במחצה על מחצה הוי כרוב א"י משא"כ להיפך עי' שם. ודבריו סתומים קצת וראיתי לפרש אותם ולהעמיד על אמיתת הדברים ואבאר תחלה כוונת התוס' בקושייתם שהוקשו דכיון שעתה מתברר שישראל הרג יהיה חייב. ולכאורה מנ"ל הא דמיירי בכה"ג דלמא מיירי באמת שנשאר בספק ואתי לאשמועינן דין קבוע אך דז"א מנ"ל להכריע מזה דין קבוע דלמא מיירי במחצה עכו"ם ואי משום דהו"ל ספק נפשות דלמא קרא אשמעינן בכה"ג שנתברר עתה שישראל הרג ואפ"ה פטרא רחמנא ואי משום דאין לפוטרו כה"ג כקושית התוספות דמ"ש מהא דהכה את כו' מ"מ גם קבוע אין לו טעם רק דע"כ קרא דחוק ומוקי בהכי וחידוש הוא א"כ קשה מנ"ל ללמוד חידוש דקבוע דלמא קבוע לאו כמע"מ וקרא חדית לן דהתראת ספק כה"ג ל"ש התראה וע"כ דהש"ס ס"ל דאף בכה"ג שנתברר שישראל הרג הוא נכלל בכלל ספק נפשות להקל אף בלא מיעוטא דוארב לו ולזה הקשו התוס' דמה"ת יהיה נכלל בכלל ספק נפשות להקל דהא חזינן התם בהא דהכה זה או בל תותיר א' אמרינן דהתראת ספק שמה התראה ליכא למיפטרי' מטעם ספק נפשות כיון שהוברר הדבר שעשה איסור ותירצו התוס' שפיר דהתם יודע בודאי שעושה איסור כו' ר"ל דבאמת מצד התראה לא איכפת לן דשמה התראה אך דמ"מ בעינן שהעובר יעשה מעשה שיהי' ידוע בבירור שע"י עשיה זו הוא מתחייב דאל"כ דל ספק זה מהכא אפ"ה אינו חייב דלו יהא שא"צ התראה כלל או בחבר שא"צ התראה מ"מ כיון שמעשייתו של עובר עבירה זו לא היה הכרח שעשייה זו תהיה איסור אע"פ שמתברר אח"כ לבסוף שעשה איסור פשיטא שאינו חייב עליו וא"כ פשיטא שהחילוק מבואר דהתם כיון שהעובר בודאי עושה איסור בעשי' זו שהרי הכה שניהם או הותיר הלכך אע"פ שבשעת התראה היה הדבר בספק לא איכפת לן בהכי משא"כ בזה דמה בכך שאין לפטרו מצד ההתראה שהיתה דקי"ל שמה התראה מ"מ שפיר הוא פטור שהרי לא עשה מעשה חיוב מיתה בבירור שבשעת זריקה לא היה יודע למי יכה והלכך אע"פ שעתה מתברר שהכה לישראל אין לחייבו ע"ז דמאן לימא לן שהיה מתיר עצמו למיתה בעשיה זו דדילמא נקט מילתא בדעתיה שאפשר שיכה לכותי ואע"פ שיכנס בעשי' זו לבית ספק חיוב מיתה בשביל זה אינו מתחייב אך שדבר זה הוא דוקא אם נימא ספק נפשות להקל אבל אם ס"נ להחמיר שפיר הוא מתחייב בעשיה זו כשנתברר לבסוף שישראל הרג כיון שמצד ההתראה שהיתה על הספק שמי' התראה והגע עצמך בההיא דספק בן ט' לראשון והכה א' מהם אי הוה אמרינן ספק נפשות להחמיר היה חייב אי אמרינן התראת ספק שמה התראה ואצ"ל אם עתה נתברר שהוא אביו שחייב וא"כ פשיטא בה' ישראל וה' ערל' וזרק לתוכם אי אמרינן ס"נ להחמיר שחייב ואע"פ שי"ל דהתם שאני שהכניס עצמו על הספק ולכך אף שנשאר בספק חייב משא"כ כאן שיכול לומר כסבור הייתי שיתברר אח"כ שגוי הרגתי מ"מ נראה דז"א כיון שבאמת עתה מתברר שישראל הרג דהא ה' ישראל וה' עכו"ם ואיכא עדה שופטת דהיינו שמצדדים לחיוב דכל שזורק על הספק הוה כזורק לישראל וכיון שבאמת הרג ישראל הוה כאילו מתחלה זרק לישראל ואיכא עדה מצלת לפטור דבשעת זריקה לא נודע לו שיהרוג ישראל ואי אזלינן לחומרא כהעדה השופטת הרי הוא מתחייב ע"י זריקה זו וא"כ שפיר היה אפשר לומר דאיצטריך וארב לו לאשמעינן דפטור כה"ג ולכך קאמר הש"ס דהא ס"נ להקל וא"כ בלא"ה הרי הוא פטור דהא בשעת זריקתו לא היה יודע את מי יכה והלכך אע"ג דספק שמי התראה וגם עתה מתברר שישראל הכה מ"מ הוא לא עשה מעשה חיוב בבירור ואין זה מתיר עצמו למיתה דהא בכה"ג אמרינן ס"נ להקל ופטור כנלענ"ד ברור וכל זה כלל הרשב"א ז"ל בדבריו הקצרים אך מה שיראה מדבריו שהתוספות לא כיוונו לזה ולענ"ד גם התוספות כוונו לזה:

דברי ש"ב הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד:

תוכן העניינים

בית אפרים חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה