אור ברסלב

בית אפרים אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות

שאלה ס

שאלה נט

שאלה לבאר דין נקלף הקרום מעל האתרוג אם יש להכשיר בכולו או במקצתו:

תשובה בסוכה דף ל"ה איתא אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהיני סומקה כשרה והאנן תנן נקלף פסול לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. והנה רש"י פירש בכולה כשר אמנם התוס' בשם ר"ח פירשו איפכה בכולה פסול דדמי לטרפות דאשכחן בגלודה דטרפה ואם נשתייר כסלע כשר וכ"פ הרי"ף והרמב"ם פ"ח מהלכות לולב ושאר פוסקים:

וראיתי בא"ח סימן תרמ"ח שכתב דרש"י שכתב הא בכולה לאו היינו שנקלף כולו רק פירושו שכל מה שנקלף היה במקום אחד והא במקצתה היינו בב' וג' מקומות ולענ"ד ז"א דהא רבא בעי התם נולדו באתרוג סימני טרפה מאי ופריך מאי קמבעיא ליה אי נקלף תנינא ופירש"י נקלף סימני טרפה הוא דהיינו הגלידה ולדברי הב"ח כיון דמתני' לא מיירי בנקלף כולו רק במקצתו בכמה מקומות אם כן שפיר י"ל דרבא מיבעיא ליה בנקלף כולו דומיא דגלודה ממש דשמא אף ע"ג דגלודה טרפה מכל מקום נקלף כולו כשר דהתם אין שם אלא עור אחד בלבד וכיון שנגלד כולו אין כאן מציל משא"כ באתרוג שנקלף קליפה הדקה ועדיין קליפה החיצונה קיימת לריאה דמיא דנגלד כולו כשרה ומאי פריך תנינא אלא ודאי דרש"י מפרש כפשוטו נקלף היינו מקצתו דמחזי כמנומר ונגלד כולו כשר והיינו דפריך אי נקלף תנינא וכוונתו דנקלף כולו ודאי לא קמבעיא ליה דהא רבא גופיה הוא דאמר האי אתרוגא כו' וע"כ דנקלף מקצתו מבעיא ליה דאשכחן כה"ג גבי גלודה דקמיבעיא ליה בניטל מקום השדרה וכולו קיים כו' מהו וקמיבעיא ליה דלמא הכא לית לן בה מה שנגלד מקצתו אהא פריך תנינא דנקלף פסול ובמקצתה מיירי כדאוקימנא לעיל כנלענ"ד ליישב קצת פירש"י מקושית התוספות ד"ה הא בכולה ע"ש והטור כתב על דברי רש"י ולפי זה הוא פסול החוזר להכשירו כו' ובשו"ת בית יעקב סימן פ"ז כתב להקשות מזה על הכל בו שהביא הב"י בי"ד סימן מ"ד גבי כליות ועל רש"ל דמייתי ראיה מצ"ה והו"ל לאתויי ראיה מבוררת מאתרוג כו' וכ"כ אח"כ דתוספות לשיטתייהו דחולקים על רש"י כו' והאריך ודבריו תמוהים דבאתרוג טעמא דמחזי כמנומר וכיון שנקלף כולו הוא כשר ממילא וכמו קטן שנגדל אח"כ כשיעור ובדין אתרוג מבואר ברא"ש וטור גבי חזזית שאם קלפו נכשר ואין מחלוקת בדבר כלל ומה זה ענין לטרפות ואין להאריך:

ודרך אגב אכתוב מה שיש לעיין במ"ש בש"ע שם וי"א שצריך שישתייר כסלע והוא נלמד מלשון הרא"ש והטור שכתב דבמקצתו כשר אפילו לא נשתייר בו אלא כסלע משמע דכסלע מיהו בעינן ומלשון התוספות שם אין הכרח כ"כ די"ל דכוונתם דכאן הוי כמו בגלודה שיש חילוק בין כולה למקצתה אבל מכל מקום לענין שיעור סלע אין לנו לדמותן (ובבאר הגולה יש שם ט"ס ע"ש) וכן הראב"ד בספר תמים דעים סימן רלמ"ד כתב וז"ל בכולה פסול במקצתה כשר והאי בכולה איכא למימר לאו דוקא בכולה אלא אפילו רובה דמדמינן לה לחזזית דתנן כו' והרב ר' יצחק ז"ל כתב שאם נשתייר ממנו מקצת כשר כמו הגלודה שמקצת העור מכשיר בה ומסתברא כוותיה ומיהו מסתברה לן דוקא שנקלף בתפיסה אחת שמקצתו מתוכו אבל אם נקלף בב' וג' מקומות אפילו במיעוטו נמי מפסל משום דהוה כמנומר כו' ויש מי שאומר אף ע"פ שנקלף בב' וג' מקומות ואין מראיה שוין כשרה כו' עיין ברא"ש שהביא לשון זה והעתקתי זה ללמוד ממנו שני דברים חדא דהא קמן שהראב"ד לא הזכיר שיור כסלע כלל ואדרבא הביא דברי הרי"ף ומלשונו מבואר דמכשיר אף בשיור כל שהוא וגם למדנו שמ"ש והאי בכולה איכא למימר לאו דוקא כו' לא בהחלט כתב כן רק דאיכא למימר הכי וע"ז הביא דברי הרי"ף דאף בשיור כל שהוא כשר וכתב דמסתבר' כוותיה ומעתה תימא על הרא"ש שהעתיק ראש לשון הראב"ד בסוף וכתב ע"ז ומיירי שנשתנה למראה פסול אבל למראה כשר אפילו לא נשתייר רק כסלע כשר וזה תימא דא"כ ל"ל להראב"ד לדחוקי דהא דאמרינן בכולו פסול לאו דוקא אלא ה"ה ברובו דל"ל כולי האי דהא בפשיטות י"ל דכולו דוקא ובנשתנה למראה כשר מיירי ונראה שזה דחקו להטור לפרש מ"ש הרא"ש ומיירי שנשתנה למראה פסול היינו שאין מראה הקלוף דומה לשל אתרוג וכן הוא ברמזים. והב"ח השיג ע"ז ע"ש ולפי מ"ש י"ל משום דקשיא ליה להטור דלמה מעייל נפשיה לאוקמי במראה פסול ולכך פירש דהיינו שאין מראהו דומה לשל אתרוג וסתמא דמלתא הכי הוא כמ"ש הרא"ש שם מקודם כי מקום הנקלף אינו דומה כו' אלמא דמסתמא הכי הוי וכן מבואר יותר בלשון הראב"ד גופיה בתמים דעים שכתב וז"ל כי בודאי מקום הנקלף אין מראיו דומין כו' אבל האמת יורה דרכו שאע"פ שכתב מתחלה דאיכא למימר דאפילו רובא דמי לחזזית מ"מ לדינא הביא דברי הרי"ף דאף בשיור כל שהוא כשר והודה לו וכתב דמסתברא כוותיה ולשון הרא"ש בזה צ"ע:.

ועיין באליהו רבא שהרגיש ג"כ קצת שיש להקשות על הרא"ש מדברי הראב"ד בתמים דעים ועכ"פ מה שנראה לכאורה מהרא"ש והטור וכן הביא בש"ע דבעינן שיור כסלע צ"ע דאעפ"י שאנו מדמין פסול אתרוג לטרפות מ"מ אין לנו להשוותן בשיעור כסלע דהתם הכי קים להו לחז"ל דאינו מעלה ארוכה בפחות מזה משא"כ לענין אתרוג ממ"נ אם נימא דהא דאמרינן כאן בכולה פסול הוי דוקא א"כ אף בשיור כל שהוא כשר ואם נימא דבכולה לאו דוקא אף ברובא נמי דהא רובא ככולה בכל התורה וכמ"ש לקמן וכן משמע מדברי רבינו ירוחם נתיב ח' חלק ג' שכתב וז"ל והא דאמרינן בכולו פסול ה"ה ברובו כדאמרינן גבי חזזית עכ"ל ולא כתב ע"ז סיום דברי הרא"ש:

וגם צ"ע דלפי"ז היכא מכשרינן באתרוג בנשתייר מקצתו כיון דלגלודה דמיא והרי בגלודה איבעיא לן בניטל מקום השדר' או מקום הטבור או מעל ראשי פרקים וכולו קיים מהו וא"כ באתרוג אע"ג דלאו לאברים עומד וכמ"ש התוספות דכוליה אתרוג חיבור הוא מ"מ כיון שניטל קליפתו נגד חדרי הזרע שהגרעינין לתוכן נמי להא דמיא וכה"ג כתבו התוספות שם ומכ"ש בנקלף רובו ולא נשתייר רק כסלע נימא דבעינן שאותו כסלע יהיה כנגד חדרי הזרע דוקא אם לא שנחלק דדוקא לענין ניקב עד חדרי זרע כתבו התוס' דמיקרי מפולש לבית חללו דאותן חדרים במקום סמפונות דריאה קיימי משא"כ לענין נקלף ומכל מקום קשה מנ"ל לחלק בכך דאפשר דכמו לענין העור שנגלד בשדרה או בטבור או בראשי אברים תליא מלתא לכל חד כדאית ליה שאפשר שאם ניטל משם סופו להנטל כולו כמו כן לענין אתרוג בחדרי הזרע תליא מלתא ואפשר דסבירא ליה שאם באנו לומר כן אם כן בכל מקום שבאתרוג נאמר כי קרוב הוא לחדרי הזרע והרי אנן קי"ל דבנגלד מקצת כשר אלא ודאי דלענין נקלף באתרוג ל"ש זה ויותר נראה לומר דלהרא"ש לשיטתו בלא"ה א"ש דאיהו פוסק גבי גלודה כרבי יוחנן דאפילו עור בין הפרסות מציל ובכל מקום שנשתייר כסלע כשר וא"כ פשיטא דגם באתרוג כן בכ"מ שנשתייר כשר אבל על הש"ע ק"ק דאעפ"י שהמחבר פסק בסימן נ"ט כהרמב"ם דפסק הנך בעיא דניטל מעל השדרה כו' לקולא מכל מקום בניטל כולו ונשתייר כסלע קא פסיק ותני כשאר פוסקים דבעינן שיהיו במקומות הנ"ל דוקא וא"כ גם באתרוג הו"ל לפרושי דלהך שיטה דבעינן שיור כסלע עכ"פ כנגד חדרי הזרע בעינן ומכ"ש לפי הגהת רמ"א שכתב בסימן נ"ט אם ניטל משלשתן וכולו קיים טרפה וע"כ צ"ל כמ"ש דלענין זה גם הם מודים דאין לדמות אתרוג לגלודה ולא ילפינן מיניה רק לענין שיור כסלע בלבד וצ"ע. ובגוף הענין שכתבו ללמוד מגלודה דשיור מהני צ"ע לחד לישנא בנדה דעור גזעו מחליף ורבנן דפסלי בגלודה משום דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה ולפי זה צ"ל טעמא דשיור מהני משום דכיון שיש שיור כסלע במקומות אלו לא תמות מהרה וביני ביני יקרם עליהם עור מלמעלה דגזעו מחליף וא"כ גבי אתרוג מה בכך שיש שיור הא מ"מ אין גזעו מחליף וא"כ אף שיש שיור י"ל דפסול כיון דשאר האתרוג שליט ביה אוירא וסרוחי מסרחא ואין אתרוג ענין לגלודה לפי זה וצ"ע: דברי הק' אפרים:

תוכן העניינים

בית אפרים אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה