בית אפרים אורח חיים· רבי אפרים זלמן מרגליות
שאלה ז
ידיד עליון למעלה. פאר המעלה. כבוד ידיד נפשי הרב הגדול החריף ובקי המפורסים מוהר"ר יעקבקא סג"ל לנדא נ"י:
לאשר יקרו בעיני נכבדי דבריו הנעימים אורי עיני ואמצתי זרועתי להשיב על דברתו בענין תקופת החמה אשר זכינו לאורה בשנה זו ונשאל כ"ת למה אין מברכין על יתר כוכבי לכת כל חד לתקופתו ומכ"ת השיב שאין דומה ראיית החמה לכל מסורה לכל בעלי עינים כו' דבריו של טעם לשבח הם ומתאמרה משמיה דגברא רבא כוותיה. הגאון מוהר"ר לוי ז"ל בספר עטרת תפארת הביאו בקוצר בס' מחזיק ברכה שסיים וז"ל דלא מפרש הש"ס אלא חלוקת חמה בתקופתה שהוא דבר המסור לכל אדם לדעת בלי חכמה וחשבון אבל שאר הדברים דהיינו לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם לאו כ"ע דיני דקידוש החדש גמירי וחכמת התכונה סבורי כו' עכ"ל. ומ"ש כ"ת אשר השמיטו הפוסקים מימרא דריב"ל הרואה רקיע בטהרתו לפענ"ד טעמם ונימוקם עמם דאמרי' התם דפליגי אדרפרם כו' דאמר מיום שחרב בהמ"ק כו' וס"ל דקי"ל כוותיה ואפילו את"ל ספיקא הוה ספק ברכות להקל:
ועוד נראה דרפרם אמר ר"ח. הוא בתראה לגבי דריב"ל. ואף דלא אמרינן הלכתא כבתרא כ"א מאביי ורבא ואילך מ"מ לפענ"ד י"ל דהא דאמרינן ופליגי דרפרם כו' היינו דפליגי אדאביי דמפרש דרקיע בטהרתו דקאמר ריב"ל היינו כי אתא מטרא כו' דליתא להא דאל"כ איך קאמר רפרם דמיום שחרב כו' דודאי מתרמי זימנין טובי כה"ג אף בזה"ז ולכך סבירא ליה דרקיע בטהרתו מילתא אחריתי הוא שאין נראה עתה כ"א בזמן שהיה בהמ"ק קיים ופשיטא שאין להקשות דהיאך קאמר ריב"ל הלכתא למשיחא דודאי טובי איכא כה"ג כמ"ש התו' בכמה מקומות וא"כ הדבר בספק רקיע בטהרתו מה הוא דפשיטא דלא פליגי במציאות אי מתרמי הכי או לא דודאי דמתרמי הכי אלא שאין זה קרוי רקיע בטהרתו כלל לרפרם ולכן השמיטו מימרא דריב"ל. ומ"ש כ"ת שלדעת האומרים חמה בתקופתה היא פיזור העננים א"כ הברייתא דאומרת הרואה חמה כו' המה דברי ריב"ל דברים אחדים בשינוי לשון קצת כו' בעיני יפלא דריב"ל מיירי לענין הרקיע וכדקאמר אביי מכי אתי מיטרא כולי לילא והברייתא מיירי לענין החמה וכוכבים בלבד ושיעורו בג' ימים ומקורו מהירושלמי הביאו הערוך שם ומשמע ליה דלאו ארקיע בטהרתו לחוד קאי כ"א גם אהא דחמה ולבנה קאי דר"ח דאמר ובלבד לאחר ג' ימים:
ונראה שכוונת מכ"ת לומר דעכ"פ לישנא דבתקופתה ובטהרותיהם דברים אחדים ואין זה פלא דריב"ל דלגבי רקיע מיירי נקט לישנא דקרא וכעצם השמים לטוהר. וגם נלע"ד דלהך פירושא אפשר דגרסי' חמה בתקופתה ביום שאין בכלל פירושו סיבוב רק ר"ל שהיא בתוקפה וכמו דנקט אח"כ ולבנה בגבורתה והרי"ף והרא"ש גרסי בטהרתה ונראה דחדא מילתא הוא וצ"ל הך דחמה בתקופתה היינו נמי בטהרתה ואפילו אי גרסי' בתקופתה בוא"ו מ"מ נראה כפשוטו דהיינו תקופת חמה בכל צ"א יום שאז היא יותר צאת השמש בגבורתה משאר השנה כדאשכחן בחולין דף ס' אזיל אוקמי להדא יומא בתקופת תמוז כו' ואמנם נראה דהתם לאו בשעת התקופה ממש קאמר רק ר"ל בחלק הזה של תקופת תמוז ועיין בשבת דף קכ"ט לענין הקזה ובדוכתי טובי. ומ"מ כאן שפיר יש לפרש דקאי על שעת התקופה ממש וכדאמר שמואל בעירובין דף נ"ו אין התקופה נופלת כו' וכיוצא ומ"ש כ"ת דהא דאמרינן בר"ה דף י"ב דמונין לתקופת כר"י אין נ"מ לדינא אם לא לענין הברכה בזמנה לפענ"ד פשוט דנ"מ טובא לענין עיבור שנים כדאיתא בסנהדרין על ג' סימני' מעברין. וגם בר"ה דף כ"א כי חזית תקופת טבת דמשכה עד שיתסר ניסן עברה לההוא שתא כו' ועיין בתוס' שם וכיון שכן אנו צריכין לידע חשבון התקופה מאימתי מונין אם כר"א או כר"י עיין בתוס' וברמב"ם פ"י מהל' קה"ח בדברי המפרש שם. ועיין בשו"ת משאת בנימין סי' ומ"ש כ"ת שי"ל דהירושלמי מצריך שיהא היקף חמה בניסן וגם שיהא ג' ימי גשמים כו' באמת לשון הירושלמי כפשטיה דאיתא הרואה החמה ואת הלבנה ואת הכוכבים ואת המזלות כסדרן מברך ברוך עושה מ"ב ר"י אומר המברך על החמה ה"ז דרך אחרת ומשמע דהך כסדרן אכולהו קאי ואהא פליג ר"י:
שוב ראיתי בס' הנ"ל שכ' בשם קצת דמייתו התוספתא ומפרשי לה דמיירי בבא לברך בכל שנה. ולפענ"ד צ"ע וגם היום מצאתי בס' רב משולם תשובה אחת מהגאון ח"צ כו' ג"כ קצת מדברי ע"ש ושמחתי שכוונתי לדעת הגדול. ועיי"ש שתמה על הראב"ן שהביא הך דרקיע בטהרתו כו' ובאמת גם בה"ג הביאו ע"ש שכתב אמר ריב"ל הרואה שמים בטהרה מן העבים אומר כו' וע"ש דגרס חמה בתקופתה ולבנה בתקופתה כו' ולפ"ז נראה לכאורה לברך במחזור קטן על הלבנה ונראה טעמא משום דבלא"ה מברכין עליו בחדושה מחדש לחדש. ודאתאן עלה בענין שאין מברכין על לבנה וכוכבים ומזלות לפי פירוש הרמב"ם הדברים אמיתים כמ"ש כ"ת וכן בפירוש הרי"ף לתלמידי ר"י כו' הביא תחלה דברי הרמב"ם ואח"כ כתב בשם רבינו יהונתן הכהן ז"ל. ומזלות בעתם נודע לחכמי הכוכבים אימתי הם חוזרים למקום שהיו שם בשעת בריאת העולם עכ"ל: ואברכהו גם ברוך. יזכה ליום שכולו ארוך. לחזות בנועם וזיו השכינה:
ובאור החמה ואור לבנה לפרט נמנה דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: ועיין בספר תשובה מאהבה ח"ב כתב שבשנת תקמ"ה לא זרחה השמש עד שעה קודם חצות והורה הגאון בעל נ"ב ז"ל לברך בשם ומלכות: