אור ברסלב
בית אל חלק ב (חדר נג) בדין אם תן כזכי

בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

(חדר נג) בדין אם תן כזכי

(חדר נב) אם אשה עושה שליח לקבל גט מיד שליח בעלה

א הלח"מ פ"ו הלכה יו"ד הקשה דהא הרמב"ם בהלכות זכיה פסק דתן הוי כהתקבל וא"כ מה פשיט הש"ס מהא ממתניתין דהילך כזכי דמי דילמא משום דאמר כמי תן ע"ש. ואמנם הבית שמואל כתב דהילך ותן גרע מתן לחוד ואף דהן לחוד הוי כזכי הילך ותן לה לא הוי כזכי ע"ש בסימן ק"מ ס"ק ד' וא"כ בש"ס פשיט שפיר דטעמא דאמר אי אפשי שתקבל הא לא אמר אם רצה לחזור לא יחזור ש"מ דהולך כזכי דעי דאם הולך לאו כזכי גם הילך ותן לאו כזכי דעי כמ"ש הבית שמואל וז"ב. והנה בש"ס משנה דילמא בהילך ופירש"י דהילך ודאי כדאמרה היא ואי לאו דאמר אי אפשי הוי שליח לקבלה וכתב הרשב"א הא דדחיק לאוקמי מתניתין בהילך דכיון דאשכחן ברייתא דמודה ר' נתן בהילך מוקי מתני' ככולי עלמא ע"ש ולפ"ז אם אמר א"א שתקבל לה אלא הילך בכה"ג אם רצה יחזור דהא דאמר אי אפשי שתקבל לה גלי דעתי' דהילך דאמר לאו כדאמרה היא קאמר אבל אי מוקמינן מתניתין כרבי והולך תנן י"ל דבאמר אי אפשי שתקבל לה אלא הילך ותן לה הוי חזרה כמו אם אמר אי אפשי שתקבל לה אלא התקבל לה דאמרינן דהוי חזרה כמ"ש הלח"מ ובדברי רבינו הרמב"ם לא נתבאר זה ולפמ"ש הלח"מ דהא דכתב הרמב"ם אבל אם אמר התקבל הוא חוזר על זה שאמר מקודם אי אפשי שתקבל לה והא שם נמצא בספרים שלפנינו שמוסגר שגם הא לך משמע דבזה הוי חזרה וא"כ מתניתין בהולך וכרבי ואעפ"כ פסק כרבי נתן משום דאמר אביי בהשולח נקטינן דשליח מתנה כשליח הגט כו'. והנה הא או הא לך הוא מוסגר ואפשר דיש ספרים דלא גריס לה דס"ל דמתניתין בהילך וככולי עלמא וכן נראה מהרב המגיד דלא היה כן בספרו ודו"ק היטב:

ב ושוב ראיתי בבית שמואל שכתב בס"ק ח' על מה שכתב המחבר אמר לה אי אפשי שתקבל לה אלא הרי זה גיטך והולך אותו לה נעשה שליח להולכה וכתב הבית שמואל דה"ה אם אמר הילך לה לא נעשה שליח לקבלה כיון שאמר אי אפשי שתקבל לה ש"ס. ונראה דאפילו אמר התקבל לה או זכה לה כיון דאמר א"א שתקבל לה אמרינן מה שאמר זכה לה היינו זכה לה והוליך לה עכ"ל הב"ש וזה דלא כמה שכתב הלח"מ לדעת הרמב"ם ולפי דעת הבית שמואל הא דכתב הרמב"ם אבל אם אמר התקבל לה או הא לך או זכה לה לא עקר שליחות לקבלה אינו חוזר על הרישא שאמר אי אפשי שתקבל לה ולדעת הלח"מ י"ל דיש חילוק בין אמר התקבל לה דאז אף דאמר אי אפשי כו', מ"מ אמרינן דחזרה היא והוי שליח קבלה אבל אם אמר הא לך אף דמודה רבי נתן דה"ל הילך כמה שאמרה מ"מ אם אמר אי אפשי שתקבל לה אמרינן דכוונתו הילך ותן לה ואין סתירה ממה דמוקי מתניתין באמר הילך ודו"ק. ולפי"ז אתי שפיר הספרים דלא גרסי ברמב"ם אלו המלות או הא לך דמוסגרים בספרים שלנו והיינו לפ"ד הלח"מ שחוזר על הרישא דאמר אי אפשי שתקבל לה דבזה אפילו אמר הא לך לא הוי שליח קבלה וזה החילוק שבין שתי הנוסחאות ודו"ק היטב כי אין לי פנאי לחפש בספרי האחרונים ואתה דע לך. והנה הרשב"א תמה על העיטור דכתב דאם אמר התקבל לה ולא אמר כמו שאמרה היא כוונתו התקבל והולך לה דא"כ למה דחק לאוקמי קבלה אהולכה ה"ל למימר לעולם קבלה אקבלה ואעפ"כ מתגרשת כי מטה גיטא לידה דהא לא אמר כמו שאמרה וכוונתו התקבל והולך לה כמ"ש העיטור דהא בלא"ה צ"ל דהברייתא מיירי דלא אמר כמו שאמרה דאל"כ קשה קושית הש"ס דאי קבלה אהלכה לאלתר להוי גיטא ותפשוט דאדיבורא דידי' קא סמיך ע"ש בש"ס והנה י"ל דסברת העיטור הוא רק אם אמר התקבל או הולך או הילך כמבואר בדברי העיטור שהביא הרב המגיד לשונו דלא הזכיר לשון זכיה בזה כבור דאם לא אמר כמו שאמרה מטא גיטא לידה מגורשת דשליח הולכה שוי' ואיהו נמי דפשט ידו וקיבלו ע"ד מה דאמר הבעל קבלו והתקבל דאמר הבעל התקבל והילך קאמר אבל אם אמר זכה. לה אז בודאי כונתו שיזכה הגט בעבורה תיכף ולכך לא הזכיר בעל העיטור זכי לה וא"כ שפיר פריך דמהא דתני בברייתא זכי לה אמאי מגורשת כי מטא גיטא הא בעל לא מצי לשוי' שליח קבלה וע"כ דכיון דנתן עיניו לגרשה אמר תתגרש כל היכא דמגרשא וקשיא לרב נחמן אמר שמואל וזה ברור לכאורה ואולם הרשב"א כתב דראית העיטור מהא דמשני התם אמר כמו שאמרה הכא מי אמר ומזה הוציא בעל העיטור דאם לא אמר כמו שאמרה התקבל והולך לה קאמר והתם הא תני נמי זכי לה נסתר תירוצי הנ"ל דהא מוכח דגם בזכי לה ס"ל להבעל העיטור כן וקשה אמאי לא משני תיכף התם דאמר כמו שאמרה כו' והדרא קושית הרשב"א לדוכתיה וי"ל דהש"ס לא אסיק אדעתא האי סברא עד לבסוף והיה סבור דאין חילוק בין אמר כמו שאמרה בין לא אמר ולמסקנא באמת לא צריך לומר דקבלה אהלכה ע"ש ודו"ק:

ג הנה לעיל כתבתי לבאר דברי הרשב"א בהקשוהו על בעל העיטור והבאתי דראית בהע"ט הוא מהא דמסיק התם דאמר כמו שאמרה הכא דלא אמר ומזה מוכח דגם בזכי ס"ל להבע"ט דאם לא אמר כמו שאמרה לא שוי' שליח קבלה אלא שליח להולכה וע"ז שפיר הקשה הרשב"א אמאי לא משני תיכף התם דאמר כמו שאמרה הכא דלא אמר ואמנם שבתי וראיתי בעיטור עצמו דלא כתב כן רק אמימרא דרב נחמן דאמר הילך כמו שאמרה כו' דאם לא אמר כמו שאמרה משהגיע גט לידה מגורשת ולא כתב כן אהתקבל ולא אזכי ולא כמו שכתבו הר"ן והרשב"א משמו גם לא כתב הראיה שהביא הרשב"א מהא דשני התם דאמר כמו שאמרה כו' והעיטור הוציא סברתו מלשון רב נחמן דאמר הילך כמו שאמרה וא"כ בודאי א"ש ויותר כראה דהעיטור הוציא דינו מקושית הבית שמואל על הרשב"א דהא העיטור ס"ל דהילך הוי ספק והוקש' לו מהא דמשני לא הולכה אקבלה דילמא זכי קאמר ואפילו הגיע גט לידה לא תתגרש כדהקש' הבית שמואל ועזה הוכיח העיטור דכיון דלא אמר כמו שאמרה אמרינן דודאי שליח להולכ' שוי' ולע"ד זה האמת בדברי בעל העיטור ועל הר"ן צ"ע יותר דהעתיק לשון העיטור דדוקא כשאמר הבעל הילך כמו שאמרה אבל אם אמר לו התקבל מגורשת משהגיע גט לידה וליתא כו' ובנוסחא שלפנינו בדברי העיטור אינו כן ודברי העיטור עטרה לראש והארכתי בזה בתשוב' ונאבדה ממני לפ"ע:

ד והנה הבית שמואל הקשה על הרשב"א דס"ל הולך ספק הוי אי כזכי דמי א"כ הא דמוקי הולכ' אקבל' אמאי משהגיע גט לידה מגורשת הא דילמא כזכי דמי וא"כ אפילו הגיע גט לידה אינה מגורשת ע"ש ואמנם י"ל דהא דפליג הרשב"א על העיטור זה דוקא באמר התקבל דס"ל להעיטור דהתקבל והולך לה קאמר אם לא אמר כמו שאמרה היא והרשב"א ס"ל דודאי שליח קבלה שוי' אבל באמר הילך ולא אמר כמה שאמרה בודאי הילך ממש קאמר אף דס"ל להרשב"א דהילך ספק הוי אי הוי כזכי מ"מ בכה"ג דאמר לו השליח אשתך אמרה התקבל והוא אמר הילך ולא אמר כמו שאמרה ודאי הילך ממש קאמר מדלא אמר כמה שאמרה ושוב ראיתי בבית מאיר שיישב ג"כ קושית הב"ש עד"ז והנה המהרש"א הקש' אהא דס"ד הולכ' אהולכ' תפשיט דהולך לאו כזכי ולפמ"ש א"ש דהא גדולה מזו סבירא לי' להבעה"ט דאפי' אמר התקבל כונתו התקבל והולך לה כיון דלא אמר כמה שאמר' ועכ"פ אם אמר הולך לה גם הרשב"א מידה להעיטור כיון דלא אמר כמה שאמר' והוא אינו יכול לעשות שליח קבלה בודאי שליח הולכ' שוי' וז"ב וע' ב"ש ודו"ק וע' במ"מ הלכה כ' שכתב וראיתי לרבינו שכתב כאן שאם השליח קיים יחזור ויתנו לה ובדין הבעל לא כתב כן בפ"א כו' ונראה שחשש רבינו לסברתם היכא דאפשר כיון שהבעל בעצמו לא נתן לו עכ"ל ואינו מובן ונראה דהא הרמב"ם כתב שם דיש מי שסובר שהוא פסול ואמנם לא חשש לזה דהא אף להיש מי שסובר אינו אלא פסול דרבנן א"כ סמכינן אמאן דמכשיר דהוי ספק דרבנן ואמנם כאן בשליח שאם עשה פסיל דרבנן בטל השליחות דאורייתא א"כ שפיר ה"ל ספק מדאורייתא דלא עשה שליחותו לכך חשש רבינו והצריך ליטלו הימנה לכתחלה וז"ב. והנה לפי מה שפירש רב אשי דעקר שליח לשליחותי' היינו כיון דאינו רוצה להיות שליח להולכה אז גם הבעל אינו נותנו לו בתורת שליח הולכה ע"ש יש להמתיק יותר לפמ"ש התוס' דהא דהוי לעילויא היינו אם יתן לו בתורת שליח להולכה עכ"פ תהי' מגורשת כשיגיע גט לידה משא"כ אם יתן לו בתורת שליח קבלה לא תהי' מגורשת כלל ע"ש א"כ כסהשליח אינו רוצה להיות שליח הולכה א"כ אם יתן לו בתורת שליח הולכה לא יבוא לידי גירושין ולכך אמרינן דאדיבורא דידי' קא סמיך וחושש שעא אומר השליח אמה דהיא עשאתו שליח קבלה ותתגרש תיכף ועכ"פ ספק יש משא"כ אם יתן לו בתורת הולכה לא תתגרש כלל כי מאן השליח להיות שליח הולכה וא"כ היינו עילויא ודו"ק. והכה יש בסוגיא זו עיונים עמוקים ויד שכלי א דל והמעיין הנבון ימצא דבש דיו:

תוכן העניינים

בית אל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה