אור ברסלב
בית אל חלק ב (חדר מה) בדין גט שאין בו זמן

בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

(חדר מה) בדין גט שאין בו זמן

(חדר מד) בדין גט מאוחר

א הנה בש"ס פריך א"כ דאם ניסת הולד כשר מה הועילו חז"ל בתקנתן ומשני אהני דלכתחלה לא תנשא ובתר הכי פריך גזיי' לזמן ויהבי' ניהלה מאי איכא למימר ומשני לרמאי לא חיישינן והקשה הרשב"א אמאי לא משני גם כן כאן אהני דלכתחלה לא תינשא ולפירש"י דפירש האי לכתחלה לא תנשא ולא כתבו לי' סופרי הדיינים ולא חתמו ליה סהדי לק"מ דהא הכא כבר כתבו וחתמו לי' והוא גזיי' לזמן אח"כ ואמנם ר"ח והרמב"ם פירשו כפשוטו דאהני דלא תנשא לכתחלה וקשיא להו אמאי לא משני הכא אהני דלכתחלה לא תינשא ומזה הוכיחו דגזיי' לזמן ויהבי' ניהלה תנשא לכתחלה ובאמת דיש להבין מה דמשני אהני דלכתחלה לא תנשא תינח לטעמ' דשמא יחפ' דחיישינן שמא יעשה ערמה לטובת האשה להצילה ממיתה שפיר אמר דאהני מיהת תקנת הזמן שלא תוכל להנשא אבל לטעמא דפירי דיעשה ערמה להפסידה הפירות מה אהני דלכתחלה לא תינשא הא הוא עשה ערמה להפסידה פירי שלא כדין ומה בצע כי נוסיף להפסידה גם שלא תינשא לכתחלה ואמנם א"ש עפמ"ש התוס' בגיטין דף ג' ע"ב ד"ה כדתנן שהקשו בשלמא למ"ד משום שמא יחפה כו' אלא למ"ד משום פרי מה חשש יש בזה כו' וי"ל דודאי אינו נאמן ולכך פסלוהו דהשתא בדין לא תטרוף כו' דדוקא בגט כשר גובה מיום הכתיבה כו' וא"כ י"ל דשפיר אהני דלכתחלה לא תינשא דהשתא בדין לא תטרוף מיום שנכתב וז"ב. ולפ"ז א"ש דפריך גזיי' לזמן ויהבי' ניהלה אחר שחתמוהו דאז משעת החתימה אין לו פירות דהא בשעת חתימה כשר היה וראוי היה ליתנו לה ולא מצי לתרץ אהני דלכתחלה לא תינשא דבדין לא תטרוף דז"א דהא בשעת החתימה גט כשר היה וז"ב. וראיתי בפני יהושע שרצה לומר דבאמת האי שינויא דאהני דלכתחלה לא תינשא הוא רק לטעמא דשמא יחפה וכן דרך בנתיב זה הגאון ישועת יעקב דלפי טעמא משום פירי הקושיא במקומה ולע"ד כמ"ש ודו"ק:

ב והנה הרמב"ם השמיט האי דריב"ל ונהי דלדידי' דפסק דכולן משום תנאי לא צריך להא דריב"ל מ"מ נ"מ לכל מוקדם וכמ"ש המחבר בסימן קכ"ז ס"ב ואמנם ברור דהרמב"ם ס"ל כמ"ש רב האי בשם איכא מ"ד דרק משום דחתמו בי' בי תרי ביומי' אמר ריב"ל הכי אבל לא בכל מוקדם וכיון דהרמב"ם פסק דכולן משום תנאי א"כ ליכא נ"מ כלל והרמ"ה כתב דפסול ע' בטור ודו"ק:

ג והנה י"ל בש"ס ריש גיטין דמשני מודה ר"א במזויף מתוכ הא פסק הרמב"ם דכל פסולי דרבנן אם נשאת לא תצא ומה חשש לעז יש בזה שיערער הבעל אחר שנישאת הא לא תצא ולפמ"ש התוס' דלעז בעלמא איכא א"ש ואמנם דמזה הוציא הגאון שהביא הרמב"ם דכתב דהוא מזויף ממש וא"כ שפיר תצא ולא ס"ל כמ"ש התוס' דהוא רק חשש לעז ובזה א"ש דאין צ"ל כמ"ש האחרונים דרב אשי חולק על רב אבא ולכך משני ר' יהודא הוא אלא דבאמת ס"ל הא דר' אבא הלא דס"ל דאינו מזויף ממש אלא כמזויף ופסול מדרבנן וכדעת הרמב"ם ולכך נאיד משינויא קמא דקשיא לי' דמאי לעז איכא וא"ש דפריך לקמן דף יו"ד בפשיטות והאמר ר' אבא מודה ר"א כו' ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה