אור ברסלב
בית אל חלק ב (חדר לה) חנ"נ

בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

(חדר לה) חנ"נ

(חדר לד) בדין תתאי גבר

א לבאר מה שתמה הפלתי בדברי התוס' חולין דף ק"ח ד"ה אמאי דכתבו דחתיכה נעשה נבלה בשאר איסורי דרבנן ובדף ק' ע"ב ד"ה כשקדם כתבו דלפירוש רבינו אפרים ניחא דצוה הכתוב להגעיל כלי מדין דהשתא יורה גדולה דא"א להגעיל בתוך כלי אחר איך הגעילו דהא המים נעשו נבלה דאין במים ששים לבטל הנפלט מהיורה ואין לומר דהיו מגעילין פעם שנית דהא המים נ"נ וחזרו ואסרו את היורה ע"ש ואי חנ"נ בשאר איסורי' דרבנן מאי קושיא והיא תמיה רבתי ונראה דהנה הפרי חדש בא"ח סימן תמ"ב כתב דהא דקרי לבשר בחלב טעמו ולא ממשו היינו החלב דאין בו אלא טעם הבשר אבל לא ממשו אבל הבשר שנבלע בתוכו ממשות החלב הוי טעמו וממשו ע"ש ובזה א"ש דהוי ס"ד דש"ס גדי אסרה תורה ולא חלב היינו דהגדי נבלע בו חלב ממשו ואיכא טעמו וממשו אבל החלב הוי טעמו ולא ממשו וז"ב ולפ"ז ליכא למילף טעם כעיקר בכל איסורין שבתורה מבב"ח דבב"ח הוי טעמו וממשו ואיך נילף מיני' לטעמו ולא ממשו וע"כ צריך למילף ממשרת דהוי ג"כ טעמו ולא ממשו וא"כ חנ"נ בשאר איסורין דרבנן דמבב"ת ליכא למילף דשם טעמו וממשו ושפיר כתבו התוס' וקשה לר"י דמשני גדי אסרה תורה ולא חלב והא בעלמא חתיכה של היתר כו' נעשה נבלה מדרבנן והיינו דלפי ס"ד דש"ס ודאי חנ"נ בשאר איסורין ודאי דרבנן דהא ס"ד דגדי אסרה תורה ולא חלב והיינו משום דגדי הוי טעמו וממשו וחלב הוי טעמו ולא ממשו וא"א למילף מבב"ח כמו שביארתי אבל למסקנא דגם חלב אסרה תורה שפיר איכא למילף חנ"נ וטע"כ מבב"ח לשאר איסורין ושפיר הקשו יורה גדולה איך הכשירו ודו"ק היטב:

ב ויש לי עוד לו' לפמ"ש המג"א סס"י תס"ז ונראה מדבריו להדיא דהוא רק חששא וספק אם בלע פורתא ולכאורה יש לאוקמי אחזקת היתר ואמנם כבר הורה הגאון ישועות יעקב דהיכא דלא נעשה מההיתר אסור כ"א כל חד על מקומו נצב נצב לא שייך לאוקמי אחזקת היתר כמ"ש בתוס' יבמות דף פ"ב דלכך לא אמרינן באיסור תורה שנפל לאחת משתי קדרות היתר לתוך היתר נפל דאוקי אחזקת היתר דגם עתה חלק ההיתר עדיין מותר וחלק האיסור אסור רק דלא ידענו היכן האיסור ע"ש ואמנם בנפל בשר חם לחלב צונן שפיר יש לאוקמי אחזקת היתר דהא בבב"ח אמרינן חנ"נ ונהפך ההיתר לאיסור ואמרי' אוקי אחזקה דלא נעשה ההיתר איסור ולא בלעה החלב ולכך חלב מותר אף דא"א בקליפה וז"ב ובזה לא קשה קושית הש"ך מהא דירך שנתבשל בה ג"ה דכתבו התוס' והפוסקים דצריך ששים נגד הקליפה דהא בשאר איסורין לא אמרינן נעשה נבלה מן התורה א"כ שפיר לא שייך לאוקמי אחזקה מן התורה ואף דמדרבנן אמרי' נעשה נבלה מ"מ כיון לענין הקליפה עצמה ל"ש לאוקמי אחזקה ומחזקינן הספק לחומרא דבלעה כ"ק גם לענין להצריך ששים נגדה אזלינן לחומרא ומצריכין ששים אף דלענין זה שייך לאוקמי אחזקה משא"כ בחלב שא"א בקליפה מתחלה ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

בית אל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה