אור ברסלב
בית אל חלק ב (חדר כא) בענין נשברה המפרקת

בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

(חדר כא) בענין נשברה המפרקת

(חדר כ) בענין חלדה

א כבר נשאל בזה הגאון מוהר"ר יצחק זלה"ה אחי הגאון בעל ט"ז זלה"ה ואבוא על סדר תשובתו הרמתה והנה נסתפק בנשברה המפרקת וחזרו השברים ונקשרו והיו לאחדים דשמא נשברה רוב בשר עמה וחזר ונרפא כמו שחזרו השברים יחדיו והוי קרום שעלה מחמת מכה עכ"ל וע"ז השיב הגאון מהר"י ז"ל דודאי אי הוי נשברה המפרקת ורוב בשר עמה לא היה אפשרות להחיות דהא אמר זעירא דהוי נבלה ואם היה אפשרות להחיות לא הוי קרא לה נבלה וגם איך יהיה לנבלה מתה שתחזור שבריה יחד ותתרפא הבשר ותחיה אח"כ ע"ש והנה אא"ז רש"ל כתב דאף דקיי"ל טריפה אינה חיה היינו הרוב אינה חיה אבל המיעוט חיות הנה ומזה הוליד דודאי טריפה אף אם אלף שנים חיו תחי' באיסורה היא עומדת ע"ש ביש"ש ואמנם זה בטריפה אבל בנבלה הורה לנו הגאון מהר"י ז"ל דזו אף מיעוט דחיות ליכא וע' מ"ש המהרמשי"ף בתוס' דף מ"ב ע"ב ד"ה ואמר רב יהודא ע"ש ועמ"ש הגאון ח"צ ז"ל בשו"ת בעסק עוף שלא נמצא הלב ע"ש עוד כתב הגאון מהר"י ז"ל ועוד דאין זה אמת שנאמר בכל דבר דה"ל קרום שעלה מחמת מכה ולא הוי קרום אלא במקום דאמרו חז"ל דטריפה מחמת נקב וכתבתי ראיות ברורות לזה במ"א ואין להאריך עכ"ל וגדולה מזה כתב הראב"ן והת"ח דדוקא בריאה בוושט אמרו קרום שעלה מחמת מכה בריאה ובושט אינו קרום ולא בשאר טריפות וכתבתי מזה בחידושי ה' טריפות ע"ש עוד כתב הגאון ז"ל ומה שהביא כת"ר ראיה להטריף אפילו בלא רוב בשר מדאמר רב חסדא אף אנן נמי תנינא מלק בסכין כו' יפה השיב לו הגאון ז"ל והוי לי' להשיב בקצרה דטריפה ודאי הוי מדתנן השוחט מן העורף שחיטתו פסולה כפירש"י ולכך אמר ר"ח אי אמרת טריפה הוי דזה מוכרח וז"ב עוד כתב הגאון שם לסתור דברי השואל ונראה מדברי הגאון דנשברה המפרקת ורוב בשר עמה הוי טריפה אף בלא פסיקת החוט ע"ש ואמנם אחיו בעל ט"ז חלק בזה והביא ראיה דבלא פסיקת החוט אף טריפה אינה מהא דהקשו תוס' בד"ה ולחשוב וא"ת ולחשוב נמי דזעיר' דאמר נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה וי"ל דאינה נבלה אלא אם נפסק נמי החוט השדרה והא תני לה דנפסק חוט השדרה לחוד אסור ואי ס"ד דנשברה המפרקת ורוב בשר בלא פסיקת חוט השדרה טריפה הוי קשה לחשוב נשברה המפרקת ורוב בשר בלא פסיקת החוט דטריפה אלא ודאי דכשרה עכ"ד הע"ז וכבר צווחו עלי' בבי מדרש' דהא הקשו התוס' אח"כ מאי פריך ולחשוב הא דזעירי והא דר' אלעזר והא לקמן מפרש דלא חשיב בסג"ר ושב שמעתא משום דאתיא בזה הכלל כל שאין כמוה חיה טריפה דטריפה היינו אסורה כמו אלו טרפות דאמר אלו אסורות ותירצו דלא משמע לי' לרבויי נבלות מזה הכלל דקתני כל שאין כמוה חיה דמשמע הלשון דעכשיו היא חיה אלא שאינה יכולה לחיות עוד משום טריפות עכ"ל התוס' וא"כ שפיר י"ל דנשברה המפרקת ורוב בשר עמה טריפה והא דלא פריך ולחשוב נשברה המפרקת ורוב בשר עמה ולא נפסק חוט השדרה דטריפה היינו משום דזה אתיא שפיר בזה הכלל דכל שאין כמוה חיה דעכשיו היא חיה דהא טריפה היא ולזה דחו דברי הט"ז ז"ל ע"ש ולע"ד יש להצדיק דברי הט"ז די"ל דס"ל להט"ז דהא דנשברה מפרקת ורוב בשר עמה טריפה היינו משום דסוף החוט ליפסק דמה"ת להוסיף על הטריפות שמנו חז"ל וא"כ שפיר קשה לחשבה ואין לומר דאתיא בזה הכלל כל שאין כמוה חיה דהא מזה הוכיח הרשב"א דודאי טריפה אף דחיה יב"ח טריפה מדתני כל שאין כמוה חיה משמע כל שאין בהמה לקויה כמותה ראוי לחיות אף שהיא חיה מ"מ היא טריפה ואמנם אא"ז רש"ל כתב דכל טריפות שהיא טרפה ע"ש סופה אם חיתה יב"ח כשרה ולפ"ז שפיר קשה לחשבה ואין לומר דאתיא מזה הכלל דהא האי טרפה דעל שם סופה טריפה לא אתיא מזה הכלל כן י"ל דברי הע"ז ואמנם אין זה מוכרח ויש בזה עיקולי ופשורי ושוב ראיתי בישועות יעקב שכתב ג"כ דנשברה המפרקת ורוב בשר טריפה היינו דסוף החוט ליפסק ע"ש ואין פנאי להאריך ולדינא הסכימו האחרונים דנשברה מפרקת בלא רוב בשר כשרה ועם רוב בשר במקום הפסד מרובה יש להתיר וכתבתי במקום אחר:

ב והנה התוס' דף ל"ב ע"א ד"ה ורמינהו כתבו דמתניתין דאלו טריפות משמע לי' לאחר שחיטה מדקתני סיפא כל שאין כמוה חיה ולא קתני כל שאינה חיה פ"ש ואמנם הרשב"א הוכיח מזה דאף אם חיתה יב"ח לא מהני לודאי טריפה והתוס' נראה, דלא ס"ל כן וצ"ע וע' בשו"ת הרשב"א:

תוכן העניינים

בית אל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה