בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון
(חדר א) הלכות נדה ומקוואות · סימן קצט
(א) בש"ך ס"ק ב' הנה מה"ת דוקא רובו ומקפיד חוצץ ולכך מה"ת א"צ חפיפה אלא עיון בעלמא אם ליכא רובו ומקפיד ומתקנת עזרא החפיפה אם לא נקשר מ"מ שתי שערות זה בזה דהוי מיעוט המקפיד דחוצץ מדרבנן (ב) בש"ך ס"ק ו' לכאורה י"ל הא דאפשר היינו דאפשר לה להזהר מליגע בדברים החוצצים הנדבקים עד הלילה ואם לאו תחוף בלילה ובזה לא יסתור ההלכתא דלעיל דפריך הש"ס כרב חסדא וכדמתרץ רב יימר ודי"ק. גם י"ל הא דאפשר היינו שחל טבילתה בליל יו"ט דאפשר להחם חמין לרחוץ בה"ס אז תוכל לסמוך על החפיפה של עיו"ט הא דלא אפשר היינו שחל טבילתה בליל שבת אז תדחה טבילתה למ"ש ודו"ק:
ג והנה בסי' קצ"ז כ' הרמ"א דבמקום שנהגו להחמיר לטבול בליל שבת במ"ש לא תטבול היכא דאפשר לטבול קודם לכן שלא להרחיק החפיפה מן הטבילה ע"ש בש"ך ס"ק ה' ובזה יש לפרש נוסחת הרי"ף הלכתא אשה חופפת בלילה וטובלת בלילה והלכתא אשה חופפת בע"ש וטובלת במ"ש הא דאפשר הא דלא אפשר והיינו דאם לא הי' אפשר לטבול מקודם חופפת בע"ש וטובלת במ"ש דהא זמנה במ"ש אבל אם הי' אפשר לה לטבול קודם שבת לא תחוף בע"ש ותטבול במ"ש אלא תדחה הטבילה עד ליל ב' או תעשה החפיפה והטבילה במ"ש לכל מר כדאית לי' ודו"ק:
והנה לדעת הסוברים דא"צ לסרוק במסרק אלא לפספס ביד וזה מותר בי"ט א"כ מאי לא אפשר איכא וע' בס"ט דעמד בזה ולכאורה י"ל דהא טבילה ג"כ מחזי כמתקן אלא דאדם נראה כמיקר אבל הפספוס שפיר ה"ל כמתקן דהא ע"י הפספוס מותר ומוכשר לטבול ואמנם י"ל כיון דמדאורייתא בעיןנא בעלמא סגי ורק מדרבנן צריך לפספס ה"ל ככלי שנטמא בולד הטומאה דלא דלא הוי תיקון כלל דתיקון דרבנן לא הוי תיקון ואמנם הה"מ חילק דדוקא בכלי דראוי עכ"פ לחולין בלא"ה לא הוי תיקון דעכ"פ חזי לאיזה דבר וכאן ל"ש זה ואמנם י"ל לפמ"ש התוס' דלטהרות לא תיקנו חפיפה א"כ כיון דעכ"פ לטהרות הוי טבילה בלא חפיפה תו הוי החפיפה רק תיקון דרבנן והארכתי במ"א ואמנם נראה בדרך פשוט דהנה המרדכי כתב דבזה"ז אסור לטבול בשבת דטבילה לאו מצוה היא ותמה בתה"ד דהא באדם טעמא אחרינא איכא דאדם נראה כמיקר ולפ"ז הי' אפשר לומר דאף לדעת הסוברים דלא בעי לסרוק במסרק מ"מ אסור לעשות החפיפה בשבת ויו"ט דאם יעשה חפיפה בשבת סמוך לטבילה לא שייך שוב לומר על הטבילה דנראה כמיקר דהא יראו דעושה חפיפה וודאי לצורך טבילת מצוה היא ולכך קיי"ל חופפת בע"ש וטובלת בשבת דאז שייך שפיר נראה כמיקר דמי שרואה החפיפה לא ידע מתי יטבול דאפשר יטבול למ"ש ומי שרואה הטבילה בשבת יאמר דעשה כן להקר וז"ב אמנם אם נאמר טבילה בזמנה מצוה אף בלא טעמא דנראה כמיקר מותר לטבול כמבואר מדברי התה"ד דכתב בטעם המרדכי דבזה"ז דמהרי' להקר ל"ש נראה כמיקר ואעפ"כ אי לאו דקיי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה הי' מותר כמ"ש המרדכי וזה מבואר ולפ"ז אם לא הי' אפשר לטבול מקודם הי' מותר לחפוף לטבול ביו"ט דאף דעושה החפיפה ביו"ט שרי אבל אם הי' אפשר לטבול מקודם יו"ט תו לא הוי טבילה בזמנה ולכך צריך לחפוף מע"ש וזה יש לפרש בלשון הש"ס הא דאפשר הא דלא אפשר היינו הא דאפשר לטבול מעיו"ט ודו"ק ולפ"ז הי' נראה דבר חדש וטעם למנהגנו שאין טובלין בשבת דטעם התה"ד דחוק דנזהרין להקר וע' במ"א סי' שכ"ו ואמנם לפמ"ש י"ל דבש"ס פלוגתא דב"ש וב"ה מיירי לטהרות ולטהרות לא תיקנו חז"ל חפיפה כמ"ש התוס' נדה ס"ו ה' ד"ה אם ע"ש ולכך שייך אדם נראה כמיקר אבל בנדה דתיקנו חז"ל חפיפה והנשים נוהגות לחוף בלילה ג"כ כמ"ש התוס' והפוס' א"כ [לא נראה כמיקר וז"ב. ולפמ"ש מהרש"א בביצה דהאי מחזי כמתקן היינו ראוי בראוי לעשות מאתמול ע"ש א"כ הוי א"ש טפי הא דאפשר הא דלא אפשר וע"פ מה שכתבתי לעיל אלא דאין כאן מקום להאריך ובמ"א יבואר אי"ה ודו"ק ובזה י"ל הא דכתב הש"ך סי' קצ"ז ס"ק א' מי שטבלה בשבת ובבואה לביתה מצאה ששכחה לחתוך צפורן א' דמותרת לטבול ליל שבת דכיון דא"צ חפיפה שנית שייך שפיר אדם נראה כמיקר ודו"ק:
ד סעיף ח לפמ"ש בחידושי על הרא"ש דר"ת ששלח לרבנו משולם דתרי קולא לא מקלינן אזיל לשיטתו דס"ל דאם טבילתה חל במ"ש דחופפת במ"ש סמוך לטבילה וא"כ מהא דהתיר רבינו משולם לטבול ביום שבת נצמח שני קולות ע"ש שביארתי זה יפה ולפ"ז לפי דעת המחבר בסעיף ד' דאם חל טבילתה במ"ש תחוף בליל מ"ש יפה כתב כאן המחבר אבל לפמ"ש הש"ך שם דהעיקר כפירש"י דתחוף בע"ש וא"כ אין כאן שתי קולות הנצמחות אחת מחברתה דהא אם היתה טובלת בליל מ"ש וחופפת בע"ש היתה יותר מרוחקת החפיפה מהטבילה וא"כ צ"ע בדין זה ודו"ק:
ה סעיף יוד הנה בש"ס שם ב' לישני וע' ברש"י חולין דבדאורייתא אזלינן לחומרא ובדרבנן עבדינן כלישנא בתרא ע"ש ולפ"ז פסק הרמב"ם לענין טבילה לחומרא כלישנא דסמוך לחפיפה ולענין חפיפה שהוא מדרבנן פסק לקולא ואצ"ל שהי' לו נוסחא אחרת בש"ס והראב"ד השיג עליו דנהי דהחפיפה דרבנן מ"מ בדרבנן עבדינן כלישנא בתרא וז"ב:
ואמנם י"ל דלישנא בתרא ס"ל דצ"ל חפיפה סמוך לטבילה ולכך ס"ל דצריכה לחוף ולטבול דהא רבא מיירי שלא בשעת הדחק אבל רבנו דהוא מיירי בשעת הדחק כבהלכה הקודמת דקאי עלה ולכך אפי' ל"ב מודה דא"צ לחוף שנית וע"ז כתב הראב"ד דליתא אלא אפי' בגוונא דא"צ סמוך לחפיפה טבילה ג"כ הדין כן כיון דאשתכח ריעותא ודברי הראב"ד מיוסדין על אדני פז ורבינו המחבר לא ביאר כלל ודו"ק היטב:
ו והנה כבר הבאתי קושית הישועת יעקב אהא דאמרינן אדם נראה כמיקר הא צריכה לברך וא"כ ניכר שהוא מכוונת לטבילה ואמנם לכאורה י"ל לפמ"ש הט"ז באו"ח סי' צ"ב דהצמא בלילה וא"י לברך שאין ידיו נקיות יוכל להרהר הברכה בלבו דכיון דאנוס הוא סגי כשמהרהר אף דהירהור לאו כדיבור דמי ע"ש כן י"ל דבשבת מהרהרת הברכה בלבה ושוב א"ש דנראה כמיקר וז"ב ובזה א"ש מ"ש זקני רמ"א סי' קצ"ז ומותרת לטבול בשבת אם לא יכלה לטבול קודם השבת וע"ש בש"ך ולפמ"ש א"ש דאם יכלה לטבול קודם לכן תו לא הוי אנוסה ולא מהני שתהרהר הברכה בלבה אלא צריכה לפרוט בשפתה ול"ש תו אדם נראה ח"ב ה כמיקר כקושית הישועת יעקב ודו"ק ואמנם תמהני דלא העיר בזה הפוסקים והנה הי' נראה בזה דבר חדש דלתרומה הטובה לא הוי כמתקן דהא עדיין בעי הערב שמש וכן בנדה לבעלה בזה"ז אם טבלה ביום ח' דעדיין אסורה לשמש עד הלילה ובז הי' א"ש הא דהקשה הישועת יעקב מהא דמטבילין אותה ה' טבילות הא ע"כ חדא מקלע בשבת ולפמ"ש י"ל דטבילה ביום ולא הוי כמתקן וכמ"ש גם שם בלא"ה אסורה לשמש וע"ש בסוגיא ודו"ק. (השמטה בש"ס דף למ"ד ע"א המפלת למ"א יום תשב לזכר ולנקבה ולנדה. לזכר למה הוזכר כו' והקשו המפרשים אמאי לא פריך כן אמתני' דקודם לזה המפלת וא"י מה הפילה תשב לזכר כו' ונראה דהרב ישועת יעקב הקשה לדעת בה"ג דיום מ"א ופ"א הוא מטעם וסתות א"כ היא צריכה לדעת אם הוא זכר דתפרוש ביום מ"א ופ"א ולכאורה כיון דקיי"ל וסתות דרבנן א"כ אמאי חוששת שמא הוא זכר לפרוש יום מ"א הא ה"ל ספק דרבנן שמא היא נדה ולא ילדה כלל וז"ב ואמנם י"ל דמתני' ר"מ הוא דס"ל וסתות דאורייתא כמבואר דף ט"ז א' ע"ש וא"ש דתנא לזכר ואמנם ז"א דהא שם תנא ליום מ"ם אינה חוששת כלל ופירש"י לטבילתה וכתב ברש"י עה"ג להוכיח מזה דראית דם הוא ראי' דאינה מעוברת ואף דלא סמכינן ע"ז לענין הבחנה מ"מ רוב מעוברות אינן ראות ובהבחנה לא מהני רוב כמ"ש התוס' וע' בישועי"י ולפ"ז ע"כ לא אתיא מתני' כר"מ דר"מ לא אזיל בתר רוב ושפיר פריך זכר למה הוזכר וז"ב אבל על מתני' דלעיל לא קשה די"ל ר"מ הוא ודו"ק וקצרתי):